הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

בקשה לצו לפתיחת הליכים ליחיד – התנאים, המסמכים והליך ההגשה לממונה

סעיף 104 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע מסלול מובנה וברור להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים על ידי יחיד שחובותיו עולים על הסף הקבוע בחוק, תוך דרישות גילוי נרחבות, ויתור על סודיות וקביעת סמכות מקומית מדויקת.
המסגרת הנורמטיבית
פרק ב' לחלק ג' עוסק בהליכי חדלות פירעון של יחיד ביוזמתו, כאשר היקף החובות מצדיק ניהול הליך מלא בפני הממונה על הליכי חדלות פירעון. סעיף 104 מהווה את אבן היסוד של מסלול זה, והוא מבטא את תפיסת המחוקק שלפיה ההליך השיקומי מותנה בשקיפות מלאה מצד החייב ובשיתוף פעולה הדוק עם גורמי האכיפה והפיקוח.
תנאי הסף להגשת הבקשה
סעיף קטן (א) קובע שני תנאים מצטברים:
קיומה של חדלות פירעון או חשש ממשי לה
אין דרישה לקריסה כלכלית מוחלטת. די בכך שהיחיד מצוי בחדלות פירעון בפועל, או שהצו נדרש כדי למנוע את התממשות חדלות הפירעון . הדבר מאפשר התערבות מוקדמת ומחזק את התכלית השיקומית של החוק.
היקף חובות מינימלי
החוק קובע רף כספי של 172,334.81 ₪. חובות מתחת לסכום זה ינותבו למסלול אחר, ואילו חובות מעליו מצדיקים בחינה מערכתית רחבה באמצעות הממונה.
חובת הגילוי והמסמכים הנלווים
הבקשה אינה מסתכמת בטופס בלבד, אלא מלווה במכלול של פרטים ומסמכים הכולל:
תצהיר המאשר את התקיימות תנאי הסף.
דוח כלכלי מפורט לשנתיים האחרונות, הכולל נכסים, הכנסות, הוצאות, חובות, חשבונות בנק, ערבויות, הליכים משפטיים, השכלה ומקצוע.
הרחבת מעגל הגילוי גם לבן הזוג, לילדים קטינים ואף לילדים בגירים הנתמכים על ידי היחיד . נתון בעל חשיבות מעשית רבה בבחינת תום הלב , נכסיו וכושר השתכרותו של היחיד.
כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע מגופים ציבוריים ופרטיים, לרבות מידע על הכנסות, נכסים ותנועות יציאה וכניסה מישראל.
המחוקק מאפשר ליחיד לסמן מידע אישי רגיש שלא יועבר לעיון הנושים, בכפוף לאיזון הקבוע בסעיף 107(ב), ובכך מייצר איזון בין פרטיות לבין שקיפות.
סמכות מקומית ואופן ההגשה
הבקשה תוגש לממונה במחוז מגורי היחיד, מקום עסקו העיקרי או מקום נכסיו. בהיעדר זיקה למחוז מסוים – בירושלים. בנוסף, נקבעה האפשרות להגשה מקוונת, המייעלת את ההליך ומפחיתה חסמים טכניים.

 

התייעצות ראשונית ללא עלות