לא ניתן לאשר הסדר נושים לפי סעיף 85 לחוק חדלות פירעון על בסיס קולות של נושים שלא השתתפו באסיפת הנושים ושמסרו את עמדתם רק בדיעבד. עם זאת, כאשר ההסדר קרוב מאוד לרוב הדרוש, כאשר רוב קבוצות הנושים תמכו בו, וכאשר חלופת השיקום עדיפה על פני פירוק, רשאי בית המשפט לאשר

  הכרעת נאמן בתביעת חוב בהליך חדלות פירעון היא הכרעה בעלת מעמד מעין שיפוטי, ובית המשפט לא יתערב בה כאשר היא מבוססת על החוזים, על הנסיבות ועל הדין.   סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:   המערערים ערערו על הכרעת הנאמנים בתביעת חוב בקשר לזכויות שרכשו בפרויקט של קבוצת רכישה. ברקע עמדה

  כאשר בתיק בית המשפט קיים מידע ברור המלמד כי חלה על החייב הלכת לשצ'נקו, אין לחלק את הכספים המצויים בקופת הכינוס לפני בחינת הזכאות להשבה. אם הנאמן סבור כי חל שינוי נסיבות המצדיק חלוקה למרות תחולת ההלכה בעבר, הנטל להוכיח זאת מוטל עליו.   סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:  

העברת כספים על ידי יחיד סמוך לפתיחת הליך חדלות פירעון לחשבון קרוב משפחה, ללא תמורה הולמת, מהווה פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה לפי סעיף 220 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כאשר נטל ההוכחה כי הכספים הושבו ליחיד או שימשו לצורכי מחיה מוטל על מקבל הכספים – ונטל זה אינו מוסר

נקבע כי חובת תום הלב של היחיד בהליכי חדלות פירעון היא חובה יסודית החלה הן בשלב יצירת החובות והן לאורך ניהול ההליך. התנהלות הכוללת יצירת חובות חדשים, הסתרת מידע מהותי או פעולה בניגוד למגבלות ההליך מהווה חוסר תום לב קיצוני, המצדיק ביטול צו השיקום הכלכלי ואף ביטול ההליך כולו, חרף

אין ליתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לבקשת נושה, כאשר בין המבקש לבין היחיד קיימת מחלוקת בתום לב ביחס לעצם קיומו של החוב, וזאת גם בהיעדר פסק דין. הליך חדלות פירעון אינו מהווה מסלול עוקף לבירור מחלוקות אזרחיות, ואינו כלי לחץ לגביית חוב שטרם הוכרע. סיכום עיקרי העובדות ומסקנות: המבקשים,

כאשר חוזה שכירות שנכרת טרם מתן צו לפתיחת הליכים מבוטל במהלך הליכי חדלות פירעון, ברירת המחדל היא שסכומים שנצברו מכוחו לאחר הצו ועד לביטול יסווגו כחוב עבר. סטייה מברירת מחדל זו והכרה בהם כהוצאות הליך תיעשה במשורה ובזהירות, רק בהתקיים נסיבות חריגות המצדיקות פגיעה בעקרון השוויון בין הנושים. סיכום עיקרי

  נקבע כי חובת תום הלב של היחיד היא אבן יסוד בהליכי חדלות פירעון, וכי הפרה מתמשכת שלה – הן בהתנהלות שקדמה להליך והן במהלכו – מצדיקה ביטול צו פתיחת הליכים ומחיקת הבקשה. יחיד הנהנה מהגנות ההליך אך אינו משתף פעולה, מוסר מידע חסר או כוזב, ויוצר חובות חדשים ביודעין,

שכר טרחתו של בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון ייפסק אך ורק בהתאם למסלולים הקבועים בתקנות השכר, תוך הפעלת שיקול דעת שיפוטי באשר למסלול המתאים ולגובה השכר ההוגן בנסיבות העניין. כאשר ממומש נכס משותף, ניתן – בנסיבות מתאימות – לפסוק שכר טרחה גם מחלקו של שותף שאינו חדל פירעון, אולם נקודת

בעת מימוש דירת מגורים של יחיד בהליכי חדלות פירעון, קבלת חוות דעת שמאית עדכנית היא תנאי יסודי והכרחי להליך מכר תקין. היעדר שמאות פוגע בליבת חובת הנאמן להשאת ערך נכסי קופת הנשייה ומונע מבית המשפט לבצע את האיזון המתחייב לפי סעיף 229(ג) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בין תועלת הנושים

נושה המבקש להכיר בחוב במסגרת הליך חדלות פירעון נושא בנטל הוכחה מלא, בדומה להליך אזרחי רגיל, ואף בנטל מוגבר כאשר מדובר ביחסי קרבה משפחתית . איחור ניכר בהגשת תביעת חוב והיעדר אסמכתאות ברורות לקיומה של הלוואה (ובכלל זה הסכם, פירוט סכומים, מועדים ודרישת פירעון) מצדיקים דחיית התביעה, ובית המשפט יתערב

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על הכרעת נאמן בתביעת חוב נדחתה בהיעדר “טעמים מיוחדים” כהגדרתם בדין, במיוחד כאשר הוגש בעבר ערעור על אותה הכרעה שנמחק מחמת אי-תשלום אגרה וערבון והפך חלוט, וכאשר העיכוב נובע מנסיבות התלויות במבקש עצמו (כגון היעדר ייצוג או טענות לקושי כלכלי), שאינן מצדיקות חריגה מעקרון סופיות

העברת זכויות במקרקעין ללא תמורה מקרוב משפחה, שבוצעה והושלמה ברישום סמוך לפתיחת הליכי חדלות פירעון, תבוטל מכוח סעיף 220 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, גם אם נטען כי החזקה נמסרה שנים קודם לכן ובלא צורך להוכיח כוונת הברחת נכסים או חוסר תום לב. סיכום עיקרי העובדות ומסקנות: היחיד העביר לבנו

חילוט ערבות בנקאית אוטונומית שבוצע בסמוך לפתיחת הליכי חדלות פירעון אינו מהווה, ככלל, "פעולה המקנה עדיפות לנושה" כמשמעותה בסעיף 219(א)(1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מאחר שהתנאי שלפיו החילוט מביא לכך שהנושה ייפרע בחלק גדול יותר מחובו לעומת פירעונו במסגרת ההליך אינו מתקיים. זאת, משום שערבות בנקאית אוטונומית היא התחייבות

בקשה לעיכוב ביצוע החלטה על איחוד הליכי חדלות פירעון תידחה כאשר המבקש אינו מוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, וזאת גם אם נטענות טענות בדבר פגיעה עתידית חמורה, כל עוד לא ניתן בפועל צו לפתיחת הליכים בעניינו. איחוד הליכים לפי סעיף 280 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא כלי דיוני

יחיד שהליכי חדלות הפירעון האישיים שלו אוחדו עם הליכי חדלות הפירעון של תאגיד, רשאי עקרונית להגיש הצעת הסדר חוב לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, גם לאחר שניתן צו פתיחת הליכים לתאגיד. עם זאת, לא ניתן לכלול בהסדר יחידים נוספים שלא נפתחו בעניינם הליכי חדלות פירעון אישיים כדין,

עיכוב יציאה מן הארץ הוא אחת ההגבלות המרכזיות המוטלות על חייב עם מתן צו לפתיחת הליכים, ולעיתים גם במסגרת הצו לשיקום כלכלי. יחד עם זאת, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, מקנה לממונה סמכות להסיר הגבלה זו באופן זמני או חלקי, כאשר הדבר מוצדק בנסיבות העניין. נוהל הממונה לביטול עיכוב

החלטה בבקשת נושה לביטול הליך חדלות פירעון  . יחיד בהליכי חדלות פירעון מחויב לנהוג בתום לב עילאי ולשתף פעולה באופן מלא עם ההליך. התנהלות חסרת תום לב, אי־שיתוף פעולה עם הנאמן, הפרת חובות דיווח והסתרת נכסים מהווים ניצול לרעה של ההליך ומצדיקים ביטול צו פתיחת ההליכים, בהתאם להוראות סעיפים 163(ג)(1)

בקשה להסרת צו עיכוב יציאה מן הארץ של יחיד המצוי בהליך חדלות פירעון תיבחן במשורה, בהתאם להלכת טאהא ולנהלי הממונה, תוך איזון בין זכות החייב לחופש תנועה לבין זכותם הקניינית של הנושים. בהיעדר נימוק מהותי, עמידה דווקנית בתנאי ההליך והצעת בטוחות כנדרש , אין עילה להתערבות בהחלטת הממונה.   סיכום

בקביעת צו שיקום כלכלי יש לאזן בין מחדלי היחיד לבין יכולתו הריאלית להשתכר, תוך בחינה כוללת של התוצאה. פוטנציאל ההשתכרות אינו נקבע על בסיס שכר נקודתי בלבד, אלא לאחר שקלול השכלה, ניסיון, גיל, שוק העבודה ויציבות תעסוקתית. ערכאת הערעור תתערב כאשר קביעת פוטנציאל ההשתכרות מובילה לצו מכביד יתר על המידה,

בהליכי חדלות פירעון אין מקום לדיון ב"גלגול שלישי" מקום שבו לא מתעוררת שאלה משפטית עקרונית. בפרט, אין בסמכות הנאמן או בית המשפט של חדלות פירעון להרהר אחר שומת מס חלוטה שהוצאה על-ידי רשויות המס. הדרך לתקיפת שומות מס היא אך ורק באמצעות מנגנוני ההשגה הסטטוטוריים הקבועים בדין, ולא במסגרת ערעור

שיקול הדעת הנתון לבית המשפט של חדלות פירעון, כמו גם לבעל התפקיד, הוא רחב מאוד, והתערבות ערכאת הערעור בהחלטות הנוגעות למתן או ביטול צו פתיחת הליכים תיעשה רק במקרים חריגים וקיצוניים שבהם נפל פגם מהותי בשיקול הדעת.  קיומו של חוב מזונות משמעותי, שאינו בר־הפטר, אינו כשלעצמו עילה מספקת לביטול צו

ערעור על הכרעת נאמנת בתביעת חוב, שהוגש באיחור וללא הוכחת “טעם מיוחד”, יידחה.  לגופו של עניין, נושה מובטח שאינו פועל בתום לב ואינו נוקט צעדים סבירים לגביית חובו (מימוש בטוחה / נקיטת הליכים כנגד ערב) אינו זכאי לריבית הסכמית בגין התקופה שלאחר מתן צו לפתיחת הליכים, מקום שהימנעותו גורמת להתפחת

קיומו של חוב מזונות גבוה, שאינו בר-הפטר, אינו מהווה כשלעצמו עילה לביטול צו פתיחת הליכים או לקביעה כי אין להליך חדלות פירעון תוחלת שיקומית. יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו הפרטניות ובהתאם למכלול השיקולים שנקבעו בפסיקה, ובכלל זה הלכת ד.מ., כאשר ההתערבות בהחלטות הערכאה הדיונית ובשיקול דעת בעלי התפקיד תיעשה

סיכום עיקרי העובדות ומסקנות: היחיד ביקש לעשות שימוש בכספים שמקורם בזכויות פנסיוניות לצורך הקדמת תשלומים חודשיים לקופת הנשייה במסגרת הליך חדלות פירעון. נטען כי שימוש זה עלול להיחשב כוויתור על ההגנות החלות על כספי פנסיה וככזה הפוגע בעיקרון ההגנה על קיום מינימלי בכבוד. בית המשפט קבע כי ההגנה הקבועה בדין

בית המשפט אישר הצעת הסדר חוב כתוכנית לשיקום כלכלי ונתן צו לפתיחת הליכים, בקובעו כי בנסיבות מיוחדות ובהן קריסת החברה שנגרמה במישרין משירות מילואים ממושך וחריג של בעל השליטה מתקיימת הצדקה ציבורית וחברתית לאישור ההסדר, אשר משקף הוגנות, מקסום החזר לנושים והגנה על זכויות עובדים בהתאם לחוק. סיכום עיקרי העובדות

גם כאשר מוכחת כוונה סובייקטיבית להברחת נכס מקופת הנשייה באמצעות הסתלקות מעיזבון, אין לבית המשפט סמכות לבטל את הפעולה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע״ח-2018, אם מועד ביצוע הפעולה חל מחוץ לתקופה הקצובה של שבע השנים שקדמו להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים. תנאי התקופה הוא תנאי מצטבר

בית המשפט קבע כי גם בהליכי חדלות פירעון, נאמן רשאי לטעון ולהוכיח כוונת שיתוף ספציפי בדירת מגורים הרשומה על שם בן זוג, וכי הקלה בנטל ההוכחה החלה בפסיקה לגבי דירת מגורים חלה על עצם טיב הנכס ולא על זהות הטוען. כאשר הוכח כי פעולות של הפרדה רכושית נעשו למראית עין

נקבע כי הברחת כספים, משיכות חריגות ואי־שקיפות מהותית בהתנהלות היחידה מהוות פגיעה בעקרונות תום הלב והגילוי הנדרש בהליכי חדלות פירעון, המצדיקה דחיית בקשות והפעלת סמכויות לפי החוק, עד כדי ביטול ההליך במקרים המתאימים. סיכום עיקרי העובדות ומסקנות: היחידה ביצעה בתקופה קצרה משיכות בהיקף מצטבר משמעותי (כ־1,138,000 ₪), מבלי שניתן לכך

נקבע כי הקדמת תשלומים על ידי יחיד במסגרת הליך חדלות פירעון אינה גורעת מתחולתו של סעיף 164 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, ואינה משנה את העובדה כי נכסים וזכויות שהתקבלו בתקופת התשלומים – ובכלל זה זכויות בירושה – מהווים נכסי קופת הנשייה, אף אם ניתן ליחיד הפטר חלוט במהלך

נקבע כי בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון מוסמך, מכוח תקנה 130(א) לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לבטל או להפחית הכרעת חוב שאושרה  גם ללא אישור מוקדם של בית המשפט מקום שבו נפלה טעות או התגלו עובדות חדשות.  בנוסף, נקבע כי בנסיבות של פסק דין שניתן בהיעדר הגנה וללא בירור לגופו

אין להורות על פיטורי נאמן בהליכי חדלות פירעון אלא במקרים חריגים בהם הוכח פגם מהותי היורד לשורש העניין. עצם העובדה שהנאמן מייצג נושים בתיקים אחרים, לרבות נושה יוזם ההליך, אינה מקימה כשלעצמה ניגוד עניינים, כל עוד הנאמן אינו מייצג את אותו נושה בהליך הספציפי, ותביעות החוב של אותו נושה נבדקות

הסדר חוב שאושר בהליך חדלות פירעון, כמו גם פסק הדין המאשר אותו, חוסמים את דרכו של נושה שנמנע מהגשת תביעת חוב במסגרת ההליך, ומונעים ממנו לנהל או להמשיך תביעה אזרחית מקבילה נגד החייב. עקרון הקולקטיביות מחייב ריכוז כל דרישות החוב במסגרת הליך חדלות הפירעון, לשם שמירה על שוויון בין הנושים

אין להרים את מסך ההתאגדות ולחייב בעלת מניות בחובות החברה בהיעדר הוכחה לניהול במרמה, לשימוש לרעה באישיות המשפטית או ל"מימון דק"; עם זאת, משיכת כספים מקופת חברה המצויה בחדלות פירעון – לרבות החזר הלוואות בעלים – מהווה העדפת נושים אסורה ומצדיקה חיוב אישי בהשבת הכספים לקופת ההליך. סיכום עיקרי העובדות

משנקבע בפסק דין קודם כי הסכם בעלי המניות להזרים כספים לחברה כהלוואות בעלים הוא תקף וכי המשיבים הפרו אותו, ונוכח הקביעה כי ההסכם מהווה חוזה לטובת צד שלישי המקנה לחברה זכות תביעה עצמאית, זכאית קופת הפירוק לקבל את מלוא הכספים שהופקדו בחשבון הנאמנות. בנוסף נקבע כי מירוץ ההתיישנות נעצר בתקופת

דירקטור יחיד ובעל שליטה בחברה חדלת פירעון, אשר לא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון, חב אישית בנזק שנגרם לנושים עקב העמקת החוב, וזאת מכוח סעיף 288 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. אי-נקיטת פעולה פשוטה וברורה – פתיחה בהליכי חדלות פירעון – אשר הייתה עוצרת חוב אגרות מתמשך

בית המשפט קבע כי יחיד הנמנע מלשתף פעולה עם הנאמנת בניגוד להחלטות שיפוטיות – לרבות אי-תיאום ביקורי רוכשים לצורך מימוש דירת מגורים – פוגע בהליך חדלות הפירעון ומכביד עליו. בנסיבות אלו רשאי בית המשפט להשתמש בכלי האכיפה לפי סעיף 285 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לרבות הוצאת פקודת מאסר, כדי

נקבע כי בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב שהוגשה באיחור של ארבעה חודשים אינה מצדיקה סטייה ממועדים מהותיים שנקבעו בדין. חובת היחיד למסור פרטי נושים הופרה, אך גם נסיבה זו אינה מספיקה כשאין "טעם מיוחד" אובייקטיבי המונע מהנושה לפעול במועד. בית המשפט אימץ את ההלכה בעניין רע"א 9802/08 מלונות רותם,

נקבע כי נוכח טענות הנוגעות לערבוב נכסים, הברחת נכסים והרמת מסך ביחס לחברה המצויה בהליכי חדלות פירעון – על התובעת לפנות לבית המשפט של חדלות הפירעון (בית המשפט המחוזי) ולקבל את אישורו להמשך ניהול ההליך וכן להגיש בפניו את בקשתה לקבלת המסמכים המצויים בידי הנאמנים. בית משפט השלום הדגיש כי

 נקבע כי אין הצדקה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שביטל העברות זכויות בנכסי מקרקעין מהיחיד לחברה שבשליטת בני משפחתו. נקבע כי שיקול הדעת של בית המשפט לחדלות פירעון רחב במיוחד, וכי עיכוב ביצוע יינתן רק בהתקיים נזק בלתי־הפיך או זיקה ייחודית לנכס.

נקבע כי אין יסוד להתערבות ערכאת הערעור בהחלטת בית-המשפט של חדלות הפירעון, אשר ביטל את תצהיר המתנה ואת הסכם יחסי הממון שנחתמו בין החייבת לבעלה, לאחר שנמצאו חוזים למראית עין. לבית-המשפט של חדלות הפירעון מסור שיקול דעת רחב בשל מומחיותו הייחודית בתחום חדלות הפירעון ולאור התרשמותו הישירה מבעלי הדין ונסיבות

התערבות בית המשפט בהכרעת מנהל ההסדר בתביעת חוב תיעשה במשורה, ורק כאשר קיימת סטייה מהותית מסבירות או מתקינות ההחלטה. במקרה דנן לא נמצאה כל עילה להתערבות, שכן המערער לא הוכיח את תקופת עבודתו ואת זכאותו לרכיבי שכר מעבר לסכום שאושר. כן נקבע כי עצם הצגת המחאות אינה מבססת יחסי עובד–מעביד,

נקבע כי דירת המגורים, שנרכשה לפני הנישואין ונרשמה על שם היחיד בלבד, מהווה נכס חיצוני שאיננו משותף, ומשכך – המערערת לא הוכיחה כוונת שיתוף ספציפי המקנה לה זכויות קנייניות בדירה. עם זאת, נקבע כי השבחת הנכס ותשלומי המשכנתה ששולמו בתקופת החיים המשותפים מהווים נכס בר־איזון לפי חוק יחסי ממון, ולכן

בקשה למתן הפטר לאלתר התקבלה במלואה, לאחר שנקבע כי חל שינוי נסיבות מהותי ובפרט פיטורי היחידה, גילה המתקדם והעדר כושר השתכרות של היחידה המצדיק שינוי צו השיקום. במקביל, נדחתה בקשת הנאמנת למימוש זכויות פנסיוניות, ונקבע כי מלוא הכספים שנצברו בקופות הגמל יוותרו בידי היחידה, מכוח ההגנה הסוציאלית שבסעיף 228 לחוק

ההסתלקות של החייב מחלקו בעיזבון רעייתו המנוחה, שבוצעה בפני בית הדין הרבני, מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה ונעשתה במטרה להבריח נכס מנושים. בהתאם לסעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 גם אם בעת ביצוע ההסתלקות החייב טרם היה בחדלות פירעון רשאי בית המשפט לבטל את הפעולה. כמו כן

הערעור נדחה לאחר שנקבע כי למערער חוב מהותי ומהותי ביותר למרכז לגביית קנסות שמקורו בפיצוי לנפגעי עבירה, חוב שאינו בר הפטר לפי סעיף 175(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018. בהיעדר כל תוחלת לשיקום כלכלי במצב זה ובהיעדר הסדר מול המרכז לגביית קנסות, הממונה היה רשאי ואף מחויב לדחות את

ערעור על דחיית הכרכת חוב נדחה מאחר שהוגש באיחור ניכר וללא בקשה להארכת מועד, ומשום שהארכת המועד להגשת תביעת חוב או לקבלת הערעור הייתה פוגעת פגיעה קשה באינטרס ההסתמכות של החייב ושל הנושים, לאחר שכבר אושר הסדר נושים, בוצעו תשלומים והחייב קיבל הפטר. עוד נקבע כי טעות משרדית אינה מהווה

ההחלטה מדגישה כי חובת תום הלב היא תנאי יסודי ומהותי בהליכי חדלות פירעון, וכי שינויי גרסאות, ניצול לרעה של ההליך וחוסר שקיפות מקימים עילה אף לביטולו. בית המשפט קובע כי היחיד ממשיך להתנהל בחוסר תום לב באופן שמהווה פגיעה מהותית בתקינות ההליך, ועל כן נדרש ממנו להגיש הצעה משופרת כתנאי

דחיית בקשה להקדמת תשלומים משלא הוכח שינוי נסיבות מהותי לאחר קביעת צו השיקום הכלכלי, ומשום שקיצור תקופת התשלומים בשלב מוקדם אינו מתיישב עם תכליות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 – ובעיקר עם הצורך בהליך שיקום כלכלי הדרגתי, שאינו "הליך אינסטנט". נפסק כי אף שהמקור לתשלום חיצוני לקופת הנשייה, אין

בעת בקביעת צו התשלומים בשלב צו פתיחת ההליכים על הממונה להסתמך על הכנסתו בפועל של החייב בלבד, ולא לבחון את כושר השתכרותו. עם זאת, הממונה רשאי להביא בחשבון נתונים המלמדים על חוסר תום לב מצד החייב כבר בשלב זה. עוד נקבע כי נוהל קביעת צו התשלומים של הממונה מהווה החלטה

נקבעי כי לבית המשפט של חדלות פירעון קיימת סמכות לדון בבקשה למתן הוראות – גם כאשר טענות הנאמנת מבוססות על הדין הכללי ולא על סעיפים 219-221 לחוק – וזאת מכוח סעיף 279(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. עוד נקבע כי בהיעדר תשתית ראייתית סותרת מטעם היחיד והמשיבה, חלה חזקת

בית המשפט דחה את בקשת החייב לכינוס אסיפות נושים לצורך דיון בהצעת הסדר נושים . המדובר בהצעת הסדר חמישית מאז פתיחת ההליך. ההחלטה מבוססת על פערי מידע מהותיים, היעדר פירוט בדבר מקורות מימון להצעה, היעדר ערבויות כנדרש בסעיפים 33 ו-35(ז) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, וכן התנגדות הכונס הרשמי

בית המשפט קבע כי בנסיבות מיוחדות של חייב מבוגר וחסר כושר השתכרות, ניתן ליתן צו שיקום כלכלי והפטר מותנה, אשר יבטיח את זכויות הנושים באמצעות מימוש דירת המגורים – אך רק לאחר פטירת החייב. רכיב זה מאפשר שמירה על קורת גג ליחיד עד לסוף חייו, וזאת תוך איזון בין אינטרס

נקבע כי החייב ניהל את ההליך בחוסר תום לב קיצוני, תוך הסתרת הכנסות, שימוש בחשבונות בני משפחה לשם הברחת כספים ועקיפת נושיו, באופן המחייב ביטול ההליך ללא מתן הפטר. נקבע כי אמו של החייב סייעה בפועל להברחת כספי החייב באמצעות חשבונותיה לאחר שניתן צו פתיחת ההליכים, ועל כן חויבה להשיב

נדחה ערעור על הכרעת הנאמן ונקבע כי תביעת החוב הוגשה באיחור ניכר, ללא עילה המצדיקה הארכת מועד לפי סעיף 210(ג) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018. בנוסף נקבע כי הנאמן היה רשאי לבחון את החוב לגופו, נוכח נסיבות המעידות כי פסק הבוררות שאושר ניתן ללא בירור מהותי, ועל כן לא

נקבע כי גם איחור של יום אחד בהגשת ערעור מחייב הוכחת "טעם מיוחד" כנדרש בתקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. טעות במניין הימים אינה מהווה טעם מיוחד ככלל, אולם בנסיבות המקרה משהוכחה טעות בתום לב, מאמץ להגשה במועד ותקלה חיצונית במערכת נט-המשפט יש הצדקה להארכת המועד. עוד נקבע כי החלטה

נקבע כי כי ביטול הליך חדלות הפירעון בעניינו של המערער נעשה כדין, לאחר שהמערער צבר מחדלים רבים, לא עמד בצו התשלומים, לא מסר מסמכים חיוניים, לא הגיש דוחות במועד, לא מיצה את כושר השתכרותו והציג תמונה כלכלית בלתי שקופה. נקבע כי הליך חדלות הפירעון הוא "חסד של המחוקק" ורק יחיד

נקבע כי פיצוי המתקבל על-ידי יחיד חדל פירעון מכוח פוליסת ביטוח מחלות קשות מהווה נכס חוזי בהתאם לסעיף 216 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, ולכן הוא מוקנה לקופת הנשייה. הלכת ג'ינר, העוסקת בפיצויים נזיקיים, אינה חלה על תגמולי ביטוח. עם זאת, לפנים משורת הדין, הורה בית המשפט על העברת

נקבע כי על אף שכספי קצבת הביטוח הלאומי שנצברו בחשבון היחיד מאבדים את ההגנה שבסעיף 303(ב) לחוק הביטוח הלאומי לאחר 30 יום ועל כן נטמעים בנכסי חדלות הפירעון נסיבותיו האישיות והחריגות של היחיד מצדיקות חלוקה מאוזנת. לפיכך, הורה בית המשפט להעביר רק מחצית מן הכספים לקופת הנשייה, תוך שמירת יתרת

ערעור על דחיית בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 109(ב)(2) לחוק חדלות פירעון נדחה. נקבע כי אף שבנסיבות העניין מתקיימת אפשרות לגריעת נכסים ולהיות המשיבה חדלת פירעון , אך עדיין קיימת מחלוקת כנה ומהותית ביחס לשיעור הנזק. אין דחיפות המצדיקה הפעלת הליך חדלות פירעון, ולמערערים עומדים אמצעים חלופיים פחות

התקבלה בקשת החייב לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ לצורך עבודה, בכפוף להפקדת ערובה בסך 60,000 ש"ח, ערבות בנקאית אוטונומית וחתימת שני ערבים טובים. נקבע כי אף שהנחיות הממונה קובעות כי ביטול עיכוב יציאה ייעשה במשורה ורק בנסיבות חריגות, המקרה הנוכחי מצדיק גמישות בשל התאמת הנסיעה לצרכי עבודה, עמידת החייב

נקבע כי העברת זכויות במקרקעין שביצע החייב לטובת בן משפחה, ללא תמורה, מהווה הענקה פסולה בהתאם לסעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם–1980. נקבע כי המשיב לא הוכיח תום לב ולא הוכיח כי ניתנה תמורה בת־ערך, ולכן אין תחולה לחריג שבסעיף 96(ג)(2). משכך ההענקה בטלה ויש להשיב את הזכויות

נקבע כי רשות המסים לא הרימה את הנטל להוכיח שהחוב שהוטל על היחיד – חיובי כפל מס בגין חשבוניות פיקטיביות – נוצר במרמה, ומשכך אין להחריגו מצו ההפטר שניתן. הימנעות הרשות מלהעלות טענות מרמה במועד, ומהצגת ראיות כלשהן לאחר ההפטר, מונעת ממנה לטעון בדיעבד להחרגת החוב. סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:

ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות בית המשפט של חדלות פירעון אלא במקרים חריגים בלבד. במקרה הנדון לא נמצא כל פגם משפטי או מהותי בהחלטות בית המשפט קמא, אשר הפעיל את שיקול דעתו כהלכה, שמר על נקודת האיזון הנדרשת בין זכויות הנושים לבין מטרת שיקום החייב, ופעל במסגרת סמכותו לפי סעיף

נדחתה בקשת היחיד לקבלת הפטר מחוב מזונות. נקבע כי החייב אינו עומד בתנאים החריגים המצדיקים החלת הפטר על חוב מזונות לפי סעיף 175(ב)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018. נקבע כי נסיבות היווצרות החוב, התנהלות החייב לאורך השנים, חוסר תום הלב בהימנעות מתשלום מזונות, היעדר פנייה לערכאה מתאימה להפחתת המזונות

הערעור נדחה לאחר שנקבע כי המערער אינו עומד בתנאי סעיף 311(1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, מאחר שאין לו נכסים בעלי ערך כלכלי מהותי בישראל. עוד נקבע כי הבקשה המקומית לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב ונועדה לסכל את ההליך הזר המתנהל ברוסיה בעניינו. לפיכך, החלטת הממונה – אשר

אין הצדקה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי אשר דחה בקשה לעיון חוזר במתווה להסדר החוב ובאופן חלוקת כספי הזכייה שנקבע בו. הודגש כי מתווה ההפטר הוא החלטה מהותית ובעלת אופי “מכריע”, אשר הושתתה על איזון כולל בין אינטרסים שונים ועל הסתמכות של כלל הצדדים. לפיכך, שינוי נקודתי של רכיב יחיד

רשמת ההוצאה לפועל הדגישה כי חובת תום הלב של יחיד בהליכי חדלות פירעון נבחנת באופן מתמשך, שעה-שעה. שינויי גרסאות, העדר שקיפות והתנהלות מניפולטיבית עשויים להצדיק אף ביטול ההליך. במקרה זה נקבע כי היחיד מתנהל בחוסר תום לב חמור, תוך ניצול לרעה של ההליך, ועל כן לא נמצא מקום להיעתר לבקשתו

הליך חדלות הפירעון בוטל בשל ניצולו לרעה על-ידי היחיד, אשר במשך תקופה ממושכת נמנע מביצוע התשלום החודשי, לא הגיש דוחות, לא שיתף פעולה עם הנאמנת והחמיץ שני בירורים כלכליים. נקבע כי ההליך מהווה שימוש פסול בהגנות החוק, ולכן יש להורות על ביטולו, בצירוף קביעת תקופת צינון ודרישת הפקדה כספית כתנאי

נקבע כי העברת זכויות החייב בדירת המגורים לשני בניו מהווה "פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה" בהתאם לסעיף 220 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, וכי יש לבטלה מאחר שבוצעה ללא תמורה הולמת, בתקופה הרלוונטית ולכשחייב היה חדל פירעון. משכך, הזכויות בדירה מוקנות לקופת הנשייה. סיכום עיקרי העובדות ומסקנות: ההליך נפתח

נקבע כי חיובו של חייב לשלם את תשלומי המשכנתא בהתאם לפסק דין גירושין מהווה חיוב הוני הנוגע לרכוש המשותף, ולא חיוב מזונות. לפיכך, החוב שנוצר עקב פירעון המשכנתא על-ידי גרושתו אינו חוב מזונות ואינו מוחרג מהפטר במסגרת הליך חדלות פירעון. סיכום עיקרי העובדות ומסקנות: החייב, בן 62, נכה מלא המתקיים

נקבע כי יש לממש את קרן ההשתלמות של היחיד במועד נזילותה, וזאת לנוכח מחדליו המהותיים בקיום צו השיקום, השיהוי המתמשך, היעדר כל פעולה מצדו של היחיד לאורך כשנתיים, והעובדה שהכספים בקרן ההשתלמות מוקנים לקופת הנשייה בהתאם לסעיפים 131, 164 ו־216(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018. בית המשפט הדגיש כי

נקבע כי שיקול דעתו של בית המשפט של פשיטת רגל רחב ביותר, וכי ערכאת הערעור תתערב בהחלטותיו רק במקרים חריגים. במקרה זה לא נמצאה עילה להתערב בהחלטה שלא להתיר לחייב לנהל תביעה חיצונית נגד אחיו, וזאת בשל התנהלותו החסרה תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט, בשים לב לעמדות הנאמנים והאיזון

נקבע כי לאכל חוסר תום לב מצדיק את ביטול הליך חדלות הפירעון . לצד חומרת המעשה, נקבע כי תכלית השיקום הכלכלי חייבת להישמר, ולכן יש להעדיף פתרונות מידתיים – הארכת תקופת תשלומים, בדיקות נוספות והחמרה בפיקוח – ולא ביטול ההליך. בעניינה של היחידה נקבעה תכנית שיקום מלאה לאחר שהוסרו מחדלים.

 נקבע כי על אף שהיחיד פעל במשך שנים בחוסר סדר ושיתוף פעולה חלקי בלבד, אין הצדקה לביטול ההליך לפי סעיף 163(ג)(1)(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018. בהתחשב בגילו המבוגר (78), מצבו הבריאותי, הסכמתו למימוש כל מקרקעיו וטובת הנושים – ניתן הפטר מותנה, בכפוף למימוש כלל נכסי המקרקעין ומימוש דירת

התקבלה בקשת הנאמן לביטול העברת זכויות במקרקעין שבוצעה מהחייב לאשתו, בהתאם לסעיף 220 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018. נקבע כי ההעברה נעשתה ללא תמורה, בסמוך לתקופה הקובעת, וכי החייב היה חדל פירעון במועד הפעולה. עוד נקבע כי הסכם הממון שעליו הסתמכה המשיבה לא יושם בפועל, וכי הרישום המאוחר שבוצע

נקבע כי בקשה למתן הוראות אינה מסגרת דיונית שנועדה לברר מחלוקות עובדתיות מורכבות בין בעל תפקיד לצדדים שלישיים. טענות המבקשת, אמו של החייב, בנוגע לזכויותיה בחלקה 3 הן טענות עובדתיות וסבוכות שיש לבררן במסגרת ההליך האזרחי שהגישה לתיקון המרשם, ולא במסגרת בקשה למתן הוראות בהליך פשיטת הרגל. סיכום עיקרי העובדות

נקבע כי הסתלקות החייב מעיזבון אמו – לא הושלמה ברישום ולכן מהווה התחייבות למתנה בלבד לפי חוק המתנה, תשכ"ח-1968. מאחר שהחייב מצוי בחדלות פירעון, מתקיימת "הרעה ניכרת במצבו הכלכלי", המאפשרת לנאמן – הנכנס בנעלי החייב – לחזור מהתחייבות זו מכוח סעיף 5(ג) לחוק המתנה ולבטל את הענקת הזכויות לאחים. בהתאם

בית המשפט אישר ליחיד צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, למרות מחדלים שצבר ולמרות שתקופת התשלומים חורגת מהכלל הקבוע בסעיף 163(א). נקבע כי בנסיבות המקרה מתקיימות עילות המצדיקות הארכת תקופת הפירעון לפי סעיף 163(ה), וזאת לשם איזון בין אינטרס הנושים לבין האפשרות לאפשר ליחיד לשקם

 נקבע כי על אף שחוב מזונות מוחרג באופן רגיל מצו הפטר, ניתן בנסיבות חריגות לכלול אותו בהפטר, וזאת לאחר איזון בין אינטרס הזכאים למזונות, תום ליבו של החייב, חלוף הזמן ומצבו הכלכלי. במקרה זה נקבע כי ההפטר יחול על חוב המזונות, אך ורק בכפוף לעמידה של החייב בתנאים כספיים מחמירים.

  נקבע כי יש לבטל את רישום הערת האזהרה שנרשמה על זכויות היחיד לטובת אחיו, שכן הוכח שמדובר בפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה, שנעשתה ללא תמורה ממשית, בתקופה האסורה ולכאורה תוך חשש ממשי לפגיעה בנושים  בהתאם לתנאי סעיף 220 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018.   סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:

נקבע כי יש להחיל על המערער את הלכת לשצ'נקו (ע"א 6353/19 לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי, 11.2.2020) ואת הלכת עוידה (רע"א 6999/20 עוידה נ' כונס הנכסים הרשמי, 24.2.2021), ולפיכך אין לחייבו בתשלום חודשי בקופת הנשייה כאשר פרנסתו מבוססת על קצבת נכות כללית וסיוע בשכר דירה, וגם הכנסות קצבת הנכות של

נדחה ערעור על החלטת הנאמן שלא להיעתר לבקשת buav לעיון חוזר בתביעת החוב, לאחר הצגת הסכמי הלוואה שנמצאו באיחור. נפסק כי עיקרון סופיות הדיון, בצירוף היעדר שקידה ראויה באיתור הראיות, וגמישות מוגבלת הניתנת לעיון חוזר בהחלטות "מכריעות", מונעים פתיחה מחדש של המחלוקת. עוד נפסק כי אף אילו היו ההסכמים מוגשים

נדחתה  בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לעיין מחדש בהחלטה בה נקבע כי התמורה שיקבל המבקש במסגרת הסכם פינוי תועבר לקופת הכינוס של אביו החייב. נפסק כי סמכותו של בית המשפט של פשיטת רגל לעיין מחדש בהחלטותיו היא סמכות מצומצמת, המופעלת רק בהתקיים אחת משתי עילות: הראשונה,

  נדחה  ערעורו של חייב שביקש לאשר לו צו שיקום כלכלי ותכנית פירעון, חרף העובדה שכ-95% מחובותיו נבעו ממעשי מרמה חמורים.   הליך חדלות פירעון הוא "חסד של המחוקק" ואינו נועד למי שיצר את חובותיו במרמה או שלא בתום לב. גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, אין

סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל, העוסק בביטול הענקות, אינו חל על חברות בפירוק, אלא על יחידים בלבד, למעט בנסיבות חריגות של הרמת מסך "הפוכה" – שלא התקיימו במקרה זה. עוד נקבע כי לא התקיימו התנאים להחלת סעיפים 98 לפקודת פשיטת הרגל ו-355 לפקודת החברות בעניין "העדפת מירמה", שכן העסקאות נעשו

נדחה ערעור על החלטת בית משפט השלום, אשר ביטל את הליכי חדלות הפירעון של החייבת בשל התנהלות חסרת תום לב, מחדלים מהותיים ואי גילוי נאות. בית המשפט קבע כי הליך חדלות פירעון הוא "חסד של המחוקק", ועל יחיד המבקש ליהנות ממנו לנהוג בתום לב, בשקיפות מלאה ולמלא בקפדנות את חובותיו.

נוהל החדש של הממונה שפורסם לאחרונה  מסדיר מתי ניתן להקדים תשלומים בהליך חדלות פירעון, ומהן הדרישות שעל החייב לעמוד בהן. כאשר חייב מקבל צו לשיקום כלכלי הכולל תוכנית תשלומים , נקבעת לו תקופת תשלומים ברורה: כמה ישלם, ולכמה זמן. רבים מהחייבים מעוניינים  "להשתחרר " מההליך ולשלם מראש את כל התשלומים,

דחיית ערעור חייב על החלטת ממונה אשר דחתה בקשת החייב למתן צו לפתיחת הליכים בטענה שחובו העיקרי – חוב למס הכנסה שנוצר במרמה – אינו בר הפטר לפי סעיף 175(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018. בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי החוק אינו מאפשר מתן הפטר מחוב שנוצר

בית המשפט ביטל את צו השיקום הכלכלי שניתן לחייב בשל הסתרת מידע מהותי באשר להפעלת עסק עצמאי והכנסות ניכרות שנצמחו ממנו במהלך ההליך. נקבע כי החייב פעל בחוסר תום לב, מסר דיווחים כוזבים לנאמנת, ובכך פגע ביסודות ההליך השיקומי. על פי סעיף 346(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, מדובר

נדחה ערעור של נושה על החלטת בית משפט השלום, שאישר לחייבת הפטר לאלתר. נקבע כי נטל הראיה הראשוני להוכיח העדר פוטנציאל השתכרות מוטל על החייבת, אך לאחר שנבדקה טענת הנושה התרשם בית המשפט מאותות האמת בעדות החייבת ומהראיות שהוצגו. לפיכך נקבע כי התשתית הראייתית הייתה מספקת ואין מקום להתערבות ערכאת

נדחתה בקשת החייב לקביעת דיור חלופי לפי סעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם–1980, בקובעו כי מהראיות עולה שלחייב ולאשתו אמצעים מספקים למימון דיור חלופי. כאשר עולה מן הראיות כי לחייב ולבני משפחתו קיימים אמצעים כלכליים או נכסים המאפשרים דיור חלופי, אין הצדקה להעניק לחייב פיצוי או הגנה מיוחדת

תקופת הצינון שנקבעה בהלכת "אלקצאצי" חלה גם על הליך שנפתח מכוח חלק י' לחוק חדלות פירעון – קרי, הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים. בית המשפט קבע כי מאחר שמדובר ב"חסד מחוקק מוגבר", יש להחיל תקופת צינון גם במקרים בהם ההליך הקודם נעשה לפי תיקון 4 לחוק, מקום שבו

נקבע כי חברת תיבתא 2004 בע"מ היא נושה בדין רגיל ולא *נושה מובטחת. נקבע כי תוקף המשכון שנרשם לטובתה על מניות החייב בחברה פג מבלי שהוארך, וכי עצם העובדה שהנושה הגישה תביעת חוב בדין רגיל מלמדת על ויתורה על מעמדה כנושה מובטחת. לפיכך, אין לה עדיפות בקבלת כספי מימוש הנכס

בית המשפט העליון קבע כי ערכאת הערעור לא תתערב בנקל בשיקול דעתו של בית המשפט של חדלות פירעון, אשר הינו בעל המומחיות וההיכרות הישירה עם בעלי הדין והנסיבות. ביהמ"ש הדגיש כי לנאמן בהליך חדלות פירעון יש חזקת אובייקטיביות ותפקידו כפול – למקסם את הנשייה ולסייע לבית המשפט באיזון בין הצורך

ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של יחיד בשל  התנהלותו חסרת תום הלב בהליך חדלות הפירעון הנוכחי והליך פשיטת רגל  שנוהל בעניינו בעבר. נקבע כי ניצול ההליך לרעה, הסתרת מידע מהנאמן, אי־מיצוי פוטנציאל השתכרות והפרת חובות ההליך שוללים את האפשרות להעניק לחייב את "חסד המחוקק" אשר הנו שיקום כלכלי. סיכום

כאשר חייב מחזיק בנכס מקרקעין ששוויו עולה על היקף חובותיו, עליו לשתף פעולה במימושו לצורך פירעון החובות, וזאת כחלק מחובת תום הלב החלה עליו בהליכי חדלות פירעון. הוא אינו רשאי להסתתר מאחורי טענות על מצבו האישי או הבריאותי שעה שביכולתו הכלכלית – באמצעות מימוש נכסיו – לשלם את חובותיו. במצב

מענקי אכלוס למפונים ממלחמת "חרבות ברזל" אינם נחשבים כהכנסה לצורך קביעת תשלום עיתי בהליכי חדלות פירעון, בהתאם לסעיף 406(ה) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995. מדובר בגמלה ייחודית, זמנית ובעלת אופי סוציאלי מובהק, הניתנת בנסיבות חירום לצורך קיום בסיסי, ולכן אין להשית על החייב תשלום חודשי מכוחה. עם זאת, ההגנה

עיכוב ביצוע פסק דין במקרי חדלות פירעון יינתן כאשר סיכויי הערעור טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, תוך מתן עדיפות למאזן הנוחות. אף שביטול הליך חדלות פירעון אינו מהווה כשלעצמו סיבה מספקת לעיכוב, במקרה זה התקיימו נסיבות שמצדיקות זאת. סיכום עיקרי העובדות ומסקנות: המבקשת עמדה בתשלומים עפ"י תוכנית הפירעון המקורית

במקרים חריגים בלבד ינתן הפטר מחוב מזונות. כאשר מתקיימות נסיבות אישיות וכלכליות קשות במיוחד אצל החייב, וישנו חוסר אופק לשינוי, ניתן להתייחס לכך כמקרה חריג. במקרה כזה  יש לאמץ הסדר מקל של קיזוז מינימלי מהקצבה, בהתאם לעמדת הביטוח הלאומי ולא להקנות לביטוח לאומי שיקול דעת רחב יותר להעלות את שיעור

בית המשפט קיבל את בקשת הנאמן לביטול שתי פעולות העברה ללא תמורה שביצע היחיד, בהתאם לסעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. נקבע כי במקרים בהם יש "אותות מרמה", והחייב אינו מספק תשובה הולמת לכך, הנטל להוכיח כי לא מדובר בפעולה פסולה עובר אליו – ובהיעדר תשובה מספקת, בית המשפט

לבית המשפט הדיוני שיקול דעת רחב בקביעת שכר טרחתו של נאמן בפשיטת רגל, והתערבות ערכאת הערעור בהחלטה זו תעשה רק במקרים חריגים. אין מקום לבחון במסגרת דיון בשכרו של נאמן טענות הנוגעות לאופן ניהול התיק או לתביעות החוב שאושרו במהלכו. סיכום עיקרי העובדות ומסקנות: מדובר בהליך פשיטת רגל שלישי של

סעיף 29(5) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אינו מאפשר לנהל או להמשיך בתביעה אזרחית נגד יחיד שכבר נתון בהליכי חדלות פירעון, אלא אם ניתן לכך היתר מראש ביהמ"ש. כאשר ההיתר מתבקש בדיעבד – הבקשה תסורב. בנוסף, ביהמ"ש מדגיש כי עיכוב ההליכים בתיק חדלות פירעון נועד להבטיח שוויון בין הנושים, ריכוז

בית המשפט העליון קבע כי תקנות השכר המסדירות את שכרם של בעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון אינן חלות על מכירת חלקו של שותף סולבנטי (שאינו החייב) בנכס שמשותף לו ולחייב. יחד עם זאת, במקרים מתאימים, ניתן לחייב את השותף הסולבנטי בתשלום שכר לבעל התפקיד שפועל למימוש הנכס, תוך התאמת השיעור

נקבע שמטרת הסעד הזמני להבטיח את האפשרות למימוש נכסים, במיוחד מקום בו קיימת טענה כי הנכסים שייכים למעשה ליחיד למרות שנרשמו על שם אחר. בשקלול מאזן הנוחות, נמצא כי מתן הצו אינו פוגע מהותית בזכויות הבת, ומנגד מונע הברחת נכסים פוטנציאלית. סיכום עיקרי העובדות ומסקנות: הנאמן טען כי שני רכבים,

נקבע כי יש לראות גם את רכיב המעביד בהפרשות לקופת גמל כרכיב בעל דין קדימה במסגרת תביעת חוב של קופת גמל, וזאת לאור הגדרה רחבה של שכר עבודה בחוק הגנת השכר והפסיקה הרלוונטית. המשמעות היא שגם סכומים שהמעביד אמור להפריש לקופת הגמל, אך לא הועברו, מעמדם זהה לסכומים שנוכו משכר

בית המשפט קבע כי הפיקוח על חשבון הבנק של היחיד הוא כלי חשוב במסגרת ניהול נכסיו על־ידי בעלת התפקיד הזרה, אך אין בכך כדי להצדיק חסימה גורפת של החשבון, כל עוד אין לכך הוראה מפורשת בצו ההכרה. לכן, החסימה הוסרה, ובמקום זאת הוטלו חובות דיווח שוטפות מצידו של היחיד. סיכום

בית המשפט אישר תוכנית לשיקום כלכלי ליחיד במסגרת הליך חדלות פירעון, תוך חריגה מהתקופה הסטנדרטית הקבועה בחוק, וזאת נוכח נסיבות חריגות המצדיקות זאת, לטובת איזון בין שיקום החייב למימוש אינטרס הנושים. סיכום עיקרי העובדות ומסקנות: מדובר ביחיד שניתן בעניינו צו פתיחת הליכים . היחיד צבר לחובתו מספר מחדלים במהלך ההליך,