סעיף 340 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשר לנושה לפנות לבית המשפט ולבקש את הסרת ההגנות שניתנו לתאגיד במסגרת משא ומתן מוגן, אם קיים חשש כי ההגנות גורמות לו פגיעה מהותית או מנוצלות לרעה על ידי התאגיד.
האיזון בין הגנת התאגיד לבין זכויות הנושים
מנגנון המשא ומתן המוגן נועד לאפשר לתאגיד מדווח לנהל משא ומתן להסדר חוב ללא לחץ של הליכים משפטיים מצד הנושים. במסגרת מנגנון זה מוקנות לתאגיד הגנות שונות, כגון איסור על הגשת בקשה לפתיחת הליכים, איסור על העמדת חוב לפירעון מיידי ואיסור על יוזמת הסדר חוב על ידי נושה.
עם זאת, המחוקק הכיר בכך שהגנות אלו עלולות במקרים מסוימים לפגוע בזכויות הנושים. לפיכך נקבע בסעיף 340 לחוק מנגנון ביקורת שיפוטית, המאפשר לבית המשפט להסיר את ההגנות או להעניק לנושה סעד מתאים כאשר קיים חשש לפגיעה מהותית בזכויותיו.
סמכות בית המשפט להסרת ההגנות
סעיף 340 לחוק קובע כי בית המשפט רשאי, לבקשת נושה, לנקוט אחת מהפעולות הבאות:
להסיר את ההגנות החלות כלפי אותו נושה – כולן או חלקן;
להעניק לנושה סעד אחר המתאים לנסיבות העניין.
המשמעות היא שבית המשפט אינו מוגבל לפתרון אחד בלבד. בהתאם למקרה הקונקרטי, הוא יכול להסיר לחלוטין את ההגנות או להורות על פתרון מידתי יותר, למשל מתן היתר לנושה לנקוט פעולה מסוימת בלבד.
הסמכות מופעלת כאשר בית המשפט משתכנע כי המשך תחולת ההגנות עלול לגרום לנושה פגיעה מהותית.
מקור הוראה זו הוא בסעיף 340 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018.
מקרים טיפוסיים של פגיעה מהותית בנושה
המחוקק מנה ארבעה מצבים מרכזיים שבהם עשויה להיווצר פגיעה מהותית המצדיקה התערבות שיפוטית.
1. חשש להונאת נושים
אם קיים חשש ממשי שהתאגיד מנצל את תקופת ההגנות כדי לפעול במטרה להונות את נושיו, רשאי בית המשפט להסיר את ההגנות.
מצב כזה יכול להתרחש כאשר מתברר שהתאגיד פועל בחוסר תום לב או מסתיר מידע מהותי במהלך המשא ומתן.
2. חשש להברחת נכסים
בית המשפט רשאי להתערב כאשר עולה חשש כי התאגיד גורע נכסים מנכסיו במטרה להבריחם מפני הנושים.
מדובר בהתנהלות העלולה לפגוע בקופת הנשייה ובאפשרות להגיע להסדר חוב אמיתי ויעיל.
3. פגיעה אפשרית בנכס משועבד
כאשר קיים חשש ממשי לפגיעה בשווי נכס המשועבד לטובת הנושה – למשל נכס שעלול להישחק או לאבד מערכו – רשאי בית המשפט להסיר את ההגנות או להתיר לנושה לנקוט פעולות לשמירת זכויותיו.
4. שימוש לרעה במנגנון ההגנות
הגנות המשא ומתן המוגן נועדו לאפשר ניהול הסדר חוב בתום לב. כאשר התאגיד עושה שימוש לרעה במנגנון זה – למשל כדי לדחות הליכים מבלי לקדם הסדר אמיתי – רשאי בית המשפט להתערב.
המשמעות המעשית עבור נושים
סעיף 340 מהווה מנגנון איזון חשוב בין הצורך לאפשר לתאגיד לנהל משא ומתן להסדר חוב לבין החובה להגן על זכויות הנושים.
לכן, גם בתקופת משא ומתן מוגן, אין מדובר בהגנה מוחלטת לתאגיד. נושה הסבור כי זכויותיו נפגעות באופן מהותי יכול לפנות לבית המשפט ולבקש התערבות שיפוטית.
במקרים המתאימים, בית המשפט עשוי לאפשר לנושה לפעול למימוש בטוחה, לנקוט הליכים משפטיים או לקבל סעד אחר שימנע פגיעה בזכויותיו.