נוהל החדש של הממונה שפורסם לאחרונה מסדיר מתי ניתן להקדים תשלומים בהליך חדלות פירעון, ומהן הדרישות שעל החייב לעמוד בהן.
כאשר חייב מקבל צו לשיקום כלכלי הכולל תוכנית תשלומים , נקבעת לו תקופת תשלומים ברורה: כמה ישלם, ולכמה זמן.
רבים מהחייבים מעוניינים "להשתחרר " מההליך ולשלם מראש את כל התשלומים, בתקווה לקצר את משך ההליך ולקבל הפטר מהר יותר.
רקע לנוהל – למה בכלל צריך בקשה נפרדת להקדמת תשלומים?
לפי החוק, תקופת התשלומים היא חלק מרכזי מהליך השיקום הכלכלי. היא נועדה לאפשר לחייב לקחת אחריות, להתנהל בצורה שקופה ומבוקרת, ולעבור תהליך אמיתי של שיקום כלכלי. מצד שני – אם יש מקור חיצוני (כגון בן משפחה) שמוכן לשלם הכול מראש, מדובר בפתרון שיכול לשרת גם את הנושים וגם את החייב.
אבל כאן עולה קושי: הקדמה מיידית של התשלומים "עוקפת" את המנגנון השיקומי ועלולה להפוך את ההליך ל"מסלול מהיר" להפטר. לכן , על פי מדיניות המממונה על הליכי חדלות פירעון נדרש נוהל שמאזן בין האינטרסים: שיקום אמיתי, הגינות כלפי הנושים, תום לב, וודאות בהליך — מול הרצון של החייב להתקדם.
הוראות החוק להקדמת תשלומים בהליך חדלות פירעון
החוק קובע שלושה תנאים בסיסיים להקדמת תשלומים:
- הבקשה להקדמת התשלום חייבת להיות מוגשת לבית המשפט.
- יש לנושים זכות להגיב.
- מקור הכספים חייב להיות חיצוני בלבד.
רק אם התנאים האלה מתקיימים יש מקום לדון בבקשה.
מה צריך להופיע בבקשה להקדמת תשלום
בהתאם לנוהל בבקשה עצמה יש חובה להציג שקיפות מלאה: צריך לציין את זהות משלמי הכספים, מהות הקשר בינם לבין החייב וכן , האם החייב התחייב או נתן תמורה כלשהי בתמורה לתשלום.
עוד צריך לציין האם החייב הודיע בזמן על כוונתו לפעול לגיוס הכספים – או שהבקשה מוגשת לפתע, לאחר קבלת צו שיקום. בנוסף, יש לצרף: תצהיר החייב ותצהיר או מסמך מהגורם החיצוני וככל והתשלום כבר בוצע יש לצרף גם אסמכתא לביצועו.
בדיקות הנאמן לאחר הגשת הבקשה
בהתאם להנחיית הממונה -על נאמן המקבל בקשה להקדמת התשלום לבצע בדיקה מעמיקה בנושאים הבאים:
- האם מקור הכספים אמיתי, חיצוני ומופרד כלכלית מהחייב?
- האם החייב הסתיר מידע?
- האם הבקשה מוגשת מיד לאחר קבלת תכנית נוחה?
- האם החייב גייס יכולות כלכליות שהיה צריך להציג כבר בשלב קודם?
קריטריונים נוספים שבוחנים לפי הנוהל לפני שממליצים לאשר או לדחות בקשה
להלן קריטריונים שנבחנים על ידי הממונה והנאמן בטרם ימליצו אם לאשר הקדמת תשלומים אם לאו :
נסיבות קביעת תקופת התשלומים בצו
אם התקופה לא הוארכה עקב חוסר תום לב תהיה נטיה גדולה יותר לאישור הבקשה.
הזמן שחלף מאז מתן הצו
ככל שהבקשה מוגשת סמוך מדי למועד מתן הצו – גדל החשש לחוסר תום לב ומאידך – ככל שחלף זמן והחייב התנהל כשורה – גובר הסיכוי לאישור.
התנהלות החייב בהליך
דוחות, תשלומים, שקיפות ועמידה מלאה בהוראות – משפרים משמעותית את הסיכוי.
אופי יצירת החובות
כשמדובר בחובות שנוצרו על ידי החייב בתום לב תהיה נטיה להקל ולאפשר הקדמת תשלומים. הנטיה תפחת כשמדובר בחובות שנוצרו תוך התנהלות בעייתית .
הליכים קודמים
חייב שחזר שוב להליך ייבחן בזהירות רבה יותר בהשוואה לחייב שמצוי בהליך חדלות פירעון ראשון שלא בוטל.
שיעור הפירעון שנקבע בצו
ככל ששיעור הפירעון גבוה – כך יגדל הסיכוי לאישור הבקשה.
נסיבות חיים מיוחדות
מצבים רפואיים, משפחתיים או נסיבות קשות – עשויים להטות את הכף ולאפשר את אישור הקדמת התשלום.
הנחיות נוספות שחשוב להכיר
בקשה ללא גילוי מוקדם
אם החייב לא הצהיר מראש בדיון על כוונתו להקדים תשלומים – ייתכן שהממונה ימליץ על תשלום נוסף.
הלוואות לצורך הקדמת תשלומים
ככלל בקשה להקדמת התשלום באמצעות הלוואות תידחה, שכן מדובר ביצירת חוב חדש ללא פיקוח, בניגוד למטרות ההליך.
השפעה על הקניית נכסים
גם אם יוחלט להקדים את התשלומים – תקופת התשלומים המקורית נשמרת לצורך הקניית נכסים בלתי מוגנים, לפי סעיף 164(ג) לחוק.
סיכום – לא כל בקשה להקדמת תשלומים תאושר
הנוהל החדש מדגיש בבירור כי הקדמת תשלומים היא חריג לכלל , המחייב בחינה מדוקדקת, שקיפות מלאה, עמידה בדרישות ההליך והתנהלות ללא רבב. מי ששוקל להגיש בקשה כזו צריך להיערך נכון, להבין את המשמעויות, ולהמציא מסמכים ונתונים שיתמכו בטענותיו.
במקרים מסוימים, הקדמת תשלומים יכולה להיות פתרון טוב. במקרים אחרים – היא תידחה. הכול תלוי בשילוב של התנהלות, נסיבות, ותום לב.