הליך חדלות פירעון הנו הליך שמטרתו לאפשר לחייב שהסתבך בחובות להסדיר את חובותיו לנושיו. מהצד האחר ההליך מאפשר לנושה המעוניין לגבות את החוב מהחייב לנקוט נגד החייב בהליך משפטי שעשוי להביא לגביית החוב לנושה. להליך חדלות פירעון שלבים שונים כשלכל שלב תפקיד ומטרה שמקדמת את הליך חדלות הפירעון כברת דרך נוספת אל סיומו באמצעות צו לשיקום כלכלי הניתן לחייב.
מה זה חדלות פירעון ומהם מטרותיו ?
חדלות פירעון מוגדר כמצב שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו הנוכחיים והעתידיים במועד שנקבע כי עליו לשלמם או מצב שבו ההתחייבויות של החייב הנוכחיות והעתידיות של החייב כלפי נושיו עולה על שווי נכסיו .
המדובר במבחן שהוא גם מבחן תזרימי וגם מבחן מאזני , דהיינו גם תזרים מזומנים שאינו מאפשר לפרוע התחייבויות שוטפות וגם מצב שבו שווי הנכסים של החייב נמוך מהיקף חובותיו עונים להגדרה של חדלות פירעון.
מכאן שחייב , בין שיש לו נכסים ובין שאין לו נכסים , הנקלע למצב שאין באפשרותו לעמוד בהתחייבויות הכספיות הקיימות והעתידות בשל מחסור במזומנים הנו חייב חדל פירעון . כמו כן, חייב שעומד בהתחייבויות השוטפות שלו , אך היקף ההתחייבויות שלו גבוה מנכסיו גם הוא חייב חדל פירעון .
לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 3 מטרות מרכזיות :
- להביא ככל הניתן לשיקומו הכלכלי של החייב.
- להגדיל את שיעור החוב שיפרע לנושים.
- לקדם את שילובו מחדש של חייב אשר הנו יחיד במרקם החיים הכלכליים.
שלב ראשון : הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים
כל הליך חדלות פירעון מתחיל בהגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים או מה שמכונה בקשת גם חדלות פירעון. הבקשה יכולה להיות מוגשת על ידי חייב המעוניין להסדיר את חובותיו ולהשתקם מבחינה כלכלית או על ידי נושה המבקש כי בית המשפט יאפשר את גביית חוב החייב כלפיו באמצעות הליך חדלות פירעון.
הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים מוגשת ככלל באופן מקוון באתר הממונה על הליכי חדלות פירעון. במסגרת בקשתו החייב נדרש לפרט את מצבו האישי והמשפחתי והסוציו אקונומי , חובותיו , נכסיו וזכויותיו וכן לתמוך את הנתונים שפורטו בבקשתו במסמכים שונים. ללא פירוט מלא והמצאת מסמכים נדרשים במצורף לבקשה לא ניתן להגיש את הבקשה לחדלות פירעון .
ככלל, בקשת חייב למתן צו פתיחת הליכים שהיקף חובותיו נמוך מ- 150,000 ש"ח תועבר לרשות האכיפה והגבייה, ושם היא תתברר בפני רשם הוצאה לפועל יעודי . בקשת חייב שהיקף חובותיו גבוה מ- 150,000 תתברר בבית משפט שלום במחוז השיפוט שלו הסמכות המקומית לדון בבקשה .
יוער כי כניסה להליך חדלות פירעון עם חובות הנמוכים מכ-50,000 ש"ח מצריכה את החייב לנמק ולהראות טעמים המצדיקים את פתיחת הליך חדלות פירעון, שכן נקודת המוצא היא כי חובות בהיקף נמוך ניתן לשלם ללא צורך בהליך מקיף של חדלות פירעון . קיימות אלטרנטיבות אחרות להסדרת חובות מלבד הליך חדלות פירעון בדמות איחוד תיקים או קביעת צוי תשלומים פרטניים ביחס לכל חוב בנפרד.
לאחר הגשת הבקשה לחדלות פירעון על ידי חייב נבחנת הבקשה ולעתים נדרש החייב לספק הבהרות ולהשלים מסמכים שונים בטרם יחל בירור הבקשה לגופה.
שלב שני: הסדר נושים בהוצאה לפועל ( בהליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל בלבד)
השלב השני הנו שלב גיבוש הסדר נושים בהוצאה לפועל והוא רלוונטי רק להליך המתנהל בהוצאה לפועל .
המטרה הנה לבחון את האפשרות כי החייב יסדיר את החובות כלפי הנושים במסגרת הסדר נושים , הסדר שיערך בהסכמת החייב ונושיו לפירעון החובות כלפי הנושים.
ככל והניסיון לגבש הסדר נושים מצליח צפוי רשם ההוצאה לפועל לאשר את ההסדר שהוצע וכל שנותר לחייב לעשות בטרם יופטר מהחובות זה לעמוד בהתחייבויותיו על פי ההסדר, דהיינו לשלם את הסכום שנקבע בתנאים שנקבעו בהסדר. הסדר נושים שאושר בשלב זה מייתר את יתר שלבי הליך חדלות הפירעון הבאים לאחר מכן. הדבר מאפשר לחייב לקצר את התהליך להסדרת חובותיו ובמקום כי ימתין להליך משפטי מלא , הוא חוסך זמן והתעסקות בהליך על ידי הסדר שניתן לאשר בתחילת הדרך.
יש להדגיש בהקשר זה כי הסדר נושים בהוצאה לפועל מצריך הסכמה, הן של החייב והן של רוב נושים התומך בהצעה. לא תמיד הניסיון לגבש הסדר מצליח ובמקרה שלא מתאפשר הסדר מסוג זה צפוי רשם ההוצאה לפועל לתת צו לפתיחת הליכים.
שלב זה של ניסיון לגבש הסדר נושים אינו קיים בהליך חדלות פירעון המתנהל בבית המשפט. כשמדובר בבקשת חייב לחדלות פירעון שצפויה להתברר בבית המשפט, לאחר שלב ההבהרות והשלמת המסמכים כאמור לעיל, יינתן צו לפתיחת הליכים על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון .
שלב שלישי: צו לפתיחת הליכים
צו לפתיחת הליכים כשמו כן הוא. זהו הצו הפורמלי שפותח את הליך חדלות הפירעון . לצו לפתיחת הליכים משמעויות משפטיות שונות בהקשרים שונים שלא כאן המקום להרחיב עליהן.
במועד מתן הצו לפתיחת הליכים מוקפאים ההליכים המתנהלים כנגד החייב . החל משלב זה חל איסור על החייב לפרוע חובות עבר ללא אישור בית המשפט . כמו כן בשלב זה מתמנה נאמן ליישום הליך חדלות הפירעון שלו תפקידים וסמכויות שונות המוגדרות בחוק . עוד במסגרת הצו לפתיחת הליכים מטיל בית המשפט הגבלות שונות על החייב ומצד שני, מסיר הגבלות מסוימות שהיו קיימות לפני כן על החייב.
במסגרת הצו נקבע מפורשות כי החייב רשאי לנהל חשבון בנק ביתרת זכות וללא פנקסי שיקים . כמו כן עיקולי חשבון העובר ושב מוסרים וכן עיקולי שכר וקצבאות. כמו כן, ניתנת לחייב האפשרות לקבל ולהשתמש בכרטיס חיוב מידי ( כרטיס המכונה גם "כרטיס דיירקט" ) ולבצע הוראות קבע מהחשבון שלו . בעבר הצו לפתיחת הליכים היה מביא להסרת ההגבלות שהוטלו בהוצאה לפועל על חידוש רישיון נהיגה , ואולם הגבלות מסוג זה בוטלו באופן גורף בחוק בעקבות תיקון חקיקה שבוצע.
החל ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים חלות על החייב התחייבויות שונות ובכלל זה:
- חובת הגשת דוחות כלכליים דו חודשיים אודות מצבו הכלכלי השוטף .
- חובה להתייצב בפני הנאמן שמונה לצורך עריכת בירור לחייב .
- חובה למסור את הצו לפתיחת הליכים לנושים שזהותם אינה ידועה , כמשמעות מונח זה בחוק.
- חובה להמציא מסמכים ולמסור מידע רלוונטי לנאמן על מנת לאפשר לנאמן לבצע את תפקידו .
- חובה לעמוד בצו התשלומים שנקבע , דהיינו לשלם את התשלום החודשי באופן סדיר.
מיהו הנאמן
כפי שצוין לעיל , במועד מתן הצו לפתיחת הליכים מתמנה נאמן בהליך חדלות הפירעון של החייב. הנאמן הנו בעל תפקיד שממנה הממונה על הליכי חדלות פירעון לצורך ביצוע משימות שונות הנוגעות להליך חדלות הפירעון. במסגרת חוק חדלות פירעון הוקנו לנאמן סמכויות ותפקידים שונים. תפקידי הנאמן שונים ומגוונים. הנאמן אמון על בחינת מצבו הכלכלי הנוכחי של החייב ונסיבות הסתבכותו בחובות , גיבוש מצבת הנשייה הסופית כנגד החייב על ידי בדיקת תביעת החוב , הגשת המלצות לצורך קביעת צו לשיקום כלכלי לחייב, וכן פיקוח על עמידתו של החייב בהתחייבויותיו השונות ובתכנית לשיקום כלכלי ולאחר העמידה בה לחלק דיבידנדים לנושים .
מידע נוסף אודות תפקידי הנאמן ניתן למצוא כאן .
שלב רביעי: תקופת הביניים
תקופת הביניים הנה התקופה המתחילה במועד מתן הצו לפתיחת הליכים ומסתיימת במועד קביעת צו לשיקום כלכלי לחייב . במהלך תקופת הביניים בוחן הנאמן את מצבו של החייב. כן במהלך תקופת זו מגישים נושיו של החייב תביעות חוב כנגד החייב ותפקידו של הנאמן הוא לבדוק אותן ולקבוע מהם הסכומים המגיעים לכל אחד מהנושים . לקראת מועד הדיון שנקבע לגיבוש תכנית לשיקום כלכלי ליחיד צפוי הנאמן להגיש דוח ממצאי בדיקה לממונה על הליכי חדלות פירעון, והממונה, לאחר קבלת דוח ממצאי הבדיקה ובהתחשב בנתוני דוח ממצאי הבדיקה, יגיש את המלצותיו לבית המשפט .
שלב חמישי: דיון בבקשת החייב למתן צו לפתיחת הליכים וקביעת תכנית לשיקום כלכלי
במסגרת הליך חדלות הפירעון צפוי להתקיים דיון בבקשת החייב לחדלות פירעון . בדיון שנקבע צפוי בית המשפט לקבוע את אופן שיקומו הכלכלי של החייב או להורות על ביטול ההליך כשהחייב אינו עומד בהתחייבויותיו או כשהחובות נוצרו בחוסר תום לב או מסיבות אחרות.
תכנית לשיקום כלכלי
אם במסגרת הדיון מתברר כי החייב נטול כושר השתכרות ונטול נכסים ברי מימוש, והכנסתו נמוכה מהסכום הבסיסי הנדרש לו לצורך מחיה בכבוד קיימת סבירות גבוהה שהצו לשיקום כלכלי של בית המשפט יהיה צו הפטר לאלתר, צו הפוטר את החייב מכל חובותיו ברי התביעה בהליך.
מאידך, אם מתברר כי החייב הוא בעל כושר השתכרות ויש לו הכנסה הכנסה פנויה לאחר הפחתת דמי מחיה בכבוד או כי יש לו נכסים ברי מימוש בהליך הוא לא יקבל הפטר לאלתר. בית המשפט יקבע לו תכנית לשיקום כלכלי הכוללת חובת תשלומים וגילום שווי נכסיו . המדובר לרוב בתכנית תשלומים שעל החייב יהיה לעמוד בה, ואם וככל ויעמוד בתכנית שנקבעה יקבל החייב הפטר מהחובות .
ביטול הליך
ככל ובמסגרת הדיון מתברר כי והחייב לא עמד בהתחייבויותיו במסגרת הליך חדלות הפירעון או כי הנו חסר תום לב יבוטל ההליך . נקודת המוצא להחלטה לביטול ההליך הנה כי בית המשפט לא יסייע לחייב שמפר את התחייבויותיו במסגרת ההליך חדלות הפירעון או כי יצר את חובותיו לנושים בחוסר תום לב.חייב הפונה להליך חדלות פירעון המבקש סעד מבית המשפט , מחויב לקיים את ההתחייבויות המוטלות עליו במסגרת ההליך, ועליו לנהוג באופן המקדם שקיפות וכן לאפשר לבעלי התפקיד, הנאמן והממונה על הליכי חדלות פירעון, לקבל את המידע הנדרש ביחס אליו ולגבש המלצות . מבחינת החייב , ביטול הליך חדלות פירעון פירושו סיום ההליך וחזרה למצב שבו היה לפני שהגיש את הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים.
דחיית הדיון בבקשה
תוצאה אפשרית נוספת בעקבות קיום דיון בבקשת החייב למתן צו לפתיחת הליכים הנה דחיית הדיון למועד מאוחר יותר . המדובר במקרים שבהם טרם בשלה העת לגבש את ההמלצות בעניינו של החייב וזאת בשל חסר במידע מהותי , או בשל קיומו של מצב זמני שעשוי להשתנות . ככל והתיק אינו בשל לקביעת תכנית לשיקום כלכלי יקבע בית המשפט דיון נוסף שעד לקיומו צפוי להתבהר המצב. להלן דוגמא למקרה שבו יכול דיון בעניינו של חייב להידחות : בסמוך למועד הדיון עבר החייב תאונה ולא ברור כיצד היא תשפיע על מצבו הבריאותי לטווח הארוך וכושר ההשתכרות שלו בעתיד . לעתים, דחייה של הדיון למשך מספר חודשים או חצי שנה-שנה יאפשרו להבין אם החייב יהיה מוגבל בתפקוד לצמיתות או שיחזרו לאיתנו ויוכל לשוב לעבוד . כפי שצוין לעיל, לכושר ההשתכרות של החייב השפעה מהותית על אופי והיקף התכנית לשיקום כלכלי הצפויה בעניינו.
שאלות נוספות הנוגעות להליכי חדלות פירעון ניתן למצוא בדף: שאלות ותשובות .