נקבע כי חובת תום הלב של היחיד היא אבן יסוד בהליכי חדלות פירעון, וכי הפרה מתמשכת שלה – הן בהתנהלות שקדמה להליך והן במהלכו – מצדיקה ביטול צו פתיחת הליכים ומחיקת הבקשה. יחיד הנהנה מהגנות ההליך אך אינו משתף פעולה, מוסר מידע חסר או כוזב, ויוצר חובות חדשים ביודעין, מנצל לרעה את ההליך ואינו זכאי להגנתו.
סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:
היחיד, יליד 1963, מוכר כבעל נכות רפואית גבוהה ומתקיים מקצבאות ביטוח לאומי בלבד, נכנס להליך חדלות פירעון בפעם השנייה, לאחר שקיבל הפטר בשנת 2018. באוגוסט 2025 ניתן בעניינו צו פתיחת הליכים ללא חובת תשלומים.
הממונה והנאמנת עתרו לביטול ההליך, לאחר שהתברר כי היחיד נטל הלוואות רבות תוך הטעיית נושיו, לא המציא מסמכים מהותיים חרף ארכות שניתנו לו, והוסיף לצבור חובות חדשים גם במהלך ניהול ההליך.
טענת היחיד כי מדובר בנושים "חזקים" היודעים את מצבו הרפואי נדחתה. נקבע כי אין במצב רפואי או בהתנהלות המלווים כדי להצדיק נטילת התחייבויות ביודעין ללא יכולת פירעון.
בית המשפט יישם את סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, וקבע כי מתקיים פגם ערכי חמור בהתנהלות היחיד, העולה כדי חוסר תום לב וניצול לרעה של ההליך. לפיכך בוטל צו פתיחת ההליכים, ההגבלות הוסרו (למעט עיכוב יציאה זמני), ונקבע כי בקשה עתידית תותנה בהפקדה כספית בהתאם להלכת אלקצאצי.