נקבע כי חיובו של חייב לשלם את תשלומי המשכנתא בהתאם לפסק דין גירושין מהווה חיוב הוני הנוגע לרכוש המשותף, ולא חיוב מזונות. לפיכך, החוב שנוצר עקב פירעון המשכנתא על-ידי גרושתו אינו חוב מזונות ואינו מוחרג מהפטר במסגרת הליך חדלות פירעון.
סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:
החייב, בן 62, נכה מלא המתקיים מקצבאות נכות ושירותים מיוחדים, מצוי בהליך חדלות פירעון מיום 20.11.2023. הוגשו נגדו שתי תביעות חוב: האחת של המוסד לביטוח לאומי (9,261 ₪) והשנייה של גרושתו בסך כ-881,000 ₪. החוב כלפי הגרושה נוצר עקב תשלומי משכנתא ששילמה תחתיו, בהתאם לפסק דין של בית הדין הרבני משנת 1996 שחייב אותו לשלם לבדו את המשכנתא.
הנושה טענה כי תשלומי המשכנתא מהווים למעשה "מדור" ולפיכך "מזונות" שאינם בני הפטר (סעיף 175(א)(3) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018).
בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי חיוב בתשלום משכנתא הוא חיוב הוני המשקף את היחסים הקנייניים בין בני הזוג, ולפיכך אינו חיוב מזונות. אף מהמסמכים בתיק ההוצאה לפועל עלה כי גם הנושה עצמה לא ראתה בתשלומים אלו חוב מזונות.
משכך, החוב אינו מוחרג מהפטר, והוא ייכלל במסגרת צו ההפטר הצפוי להינתן, במיוחד נוכח המלצת הממונה להעמיד הפטר לאלתר בשל מצבו הרפואי והתפקודי של החייב.