נקבע שמטרת הסעד הזמני להבטיח את האפשרות למימוש נכסים, במיוחד מקום בו קיימת טענה כי הנכסים שייכים למעשה ליחיד למרות שנרשמו על שם אחר. בשקלול מאזן הנוחות, נמצא כי מתן הצו אינו פוגע מהותית בזכויות הבת, ומנגד מונע הברחת נכסים פוטנציאלית.
סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:
הנאמן טען כי שני רכבים, הרשומים על שם בתו של החייב, הם למעשה חלק מנכסי החייב – תוך הצבעה על אותות מרמה.
הבת השיבה כי הרכבים נרכשו מכספה, והציגה לעת הזו תיעוד ראשוני לכך.
בית המשפט קבע, כי בשלב הבקשה לסעד זמני יש להסתפק בראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה, וכי טענות הבת תיבחנה בהמשך ההליך.
מאזן הנוחות נוטה למתן הצו, שכן ללא הצו תתאפשר העברת החזקה או הבעלות ברכבים – ועלולה להימנע האפשרות לממשם לטובת הנושים, אם לבסוף ייקבע שהם שייכים לחייב.
הצו הושאר על כנו עד לבירור העובדות המלא.