בית המשפט קבע כי הפיקוח על חשבון הבנק של היחיד הוא כלי חשוב במסגרת ניהול נכסיו על־ידי בעלת התפקיד הזרה, אך אין בכך כדי להצדיק חסימה גורפת של החשבון, כל עוד אין לכך הוראה מפורשת בצו ההכרה. לכן, החסימה הוסרה, ובמקום זאת הוטלו חובות דיווח שוטפות מצידו של היחיד.
סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:
לבקשת היחיד, נדרש בית המשפט לדון בשאלת זכותו לניהול חשבון עו"ש בישראל לנוכח צו ההכרה שניתן להליך חדלות הפירעון בחו"ל.
בעלת התפקיד הזרה פעלה לחסימת החשבון בנימוק שהדבר נדרש לניהול נכסי היחיד.
בית המשפט קבע כי אמנם יש חשיבות רבה במעקב מסודר אחר חשבון העו"ש, אך חסימתו הכוללת אינה כלי שמוקנה אוטומטית בחוק ומהווה מגבלה קשה על ההתנהלות היומיומית של היחיד.
נקבע כי בהיעדר הוראה מפורשת בצו ההכרה, יש להורות לבנק להסיר את החסימה לאלתר, תוך איזון באמצעות חובת דיווח שוטפת של היחיד לבעלת התפקיד על פעילותו הכספית.