בקשה למתן הפטר לאלתר התקבלה במלואה, לאחר שנקבע כי חל שינוי נסיבות מהותי ובפרט פיטורי היחידה, גילה המתקדם והעדר כושר השתכרות של היחידה המצדיק שינוי צו השיקום.
במקביל, נדחתה בקשת הנאמנת למימוש זכויות פנסיוניות, ונקבע כי מלוא הכספים שנצברו בקופות הגמל יוותרו בידי היחידה, מכוח ההגנה הסוציאלית שבסעיף 228 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
עיקרי העובדות ומסקנות:
היחידה, ילידת 1955, מצויה בהליך חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018. במסגרת צו השיקום שניתן בשנת 2024 נקבע תשלום חודשי של 1,000 ₪ ומימוש נכסים לא מוגנים.
לאחר כשנה ביקשה היחידה הפטר לאלתר לפי סעיפים 156(ה), 167 ו-170 לחוק, וטענה לשינוי נסיבות מהותי: פיטוריה, העדר כושר השתכרות, מצב בריאותי לקוי והסתמכות על קצבת זקנה ושארים בסך 3,808 ₪ בלבד.
הנאמנת והממונה לא התנגדו להפטר, אך עמדו על מימוש הכספים הלא־מוגנים בקופות הגמל בהתאם לסעיף 288 לחוק.
היחידה התנגדה וטענה כי מדובר בכספי פנסיה מוגנים המיועדים למחייתה בגיל פרישה.
בית המשפט קבע בהתאם לסעיף 228 לחוק כי יש להבחין בין רכיבי קצבה לבין רכיבי פיצויים, אולם בבחינת מכלול נסיבות חייה של היחידה—גילה, העדר כושר השתכרות, מצבה הכלכלי והבריאותי, העדר תמיכה חיצונית וגובה קצבאותיה—נמצא כי יש להשאיר בידיה את מלוא הכספים, לרבות רכיב הפיצויים.
נקבע כי התועלת שתצמח ליחידה מהותרת הכספים בידיה עולה באופן משמעותי על התועלת האפשרית לנושים, וכי התנהלותה התקינה בהליך מחזקת מסקנה זו.
לפיכך ניתן הפטר לאלתר, וכל ההגבלות בצו השיקום בוטלו. בקשת מימוש הפנסיה נדחתה .