הנאמן בהליכי חדלות פירעון פועל כזרועו הארוכה של בית המשפט, כפוף להנחיותיו, ומרכז בידיו סמכויות נרחבות לניהול, שיקום או פירוק התאגיד, תוך החלפת האורגנים ונושאי המשרה לצורך מימוש תכליות ההליך.
כפיפות הנאמן לבית המשפט – עקרון העל
נקודת המוצא הנורמטיבית היא כי הנאמן אינו פועל כגורם עצמאי או פרטי, אלא מטעם בית המשפט ובכפיפות מלאה להוראותיו ולהנחיותיו. כפיפות זו מעגנת את אופיו הציבורי של ההליך ומבטיחה פיקוח שיפוטי רציף על פעולות הנאמן. המשמעות המעשית היא שכל החלטה מהותית – לרבות אופן ניהול התאגיד, מימוש נכסים או קידום הסדר שיקום – נתונה לביקורת ולהתערבות של בית המשפט, במידת הצורך.
תפקיד הנאמן – פירוק או שיקום בהתאם לצו
תפקידו של הנאמן נגזר ישירות מתוכן הצו לפתיחת הליכים. הצו קובע את מסלול ההליך: פירוק התאגיד או הפעלתו לצורך שיקום כלכלי. בהתאם לכך, הנאמן נדרש לבחור וליישם את האסטרטגיה ההולמת, תוך איזון בין טובת הנושים, אינטרס הציבור והאפשרות לשימור פעילות כלכלית קיימת.
סמכויות הליבה במסגרת התפקיד
המחוקק פירט שורה של סמכויות מרכזיות הנתונות לנאמן. ראשית, הנאמן מוסמך להכריע בתביעות החוב של הנושים, תפקיד בעל משמעות מכרעת לקביעת מצבת החובות והיקף הנשייה. שנית, הוא אחראי לכינוס נכסי קופת הנשייה ולניהולם, לרבות תפיסת נכסים, שמירה על ערכם ומניעת הברחתם.
כאשר בית המשפט מורה על הפעלת התאגיד לשם שיקומו, מוטלת על הנאמן החובה לגבש את הדרך המיטבית לשיקום הכלכלי וליישמה בפועל, לרבות ניהול שוטף, התקשרויות מסחריות וקידום הסדרים. לעומת זאת, כאשר הוחלט על פירוק, הנאמן יפעל למימוש נכסי הקופה ולחלוקתם בין הנושים בהתאם לדין ולסדרי הקדימה הקבועים בחוק.
יוער בהקשר אחת המגבלות המרכזיות על הפעלת סמכויות הנאמן היא חובת הסודיות המוטלת עליו לפי סעיף 52 לחוק.
העברת סמכויות האורגנים ונושאי המשרה
עם מינוי הנאמן, מועברות לידיו הסמכויות הנתונות לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו. מדובר בהעברת סמכויות מהותית, אשר למעשה מדיחה את ההנהלה הקיימת מתפקידה. הנאמן עושה שימוש בסמכויות אלו במידה הדרושה למילוי תפקידו בלבד, ולא מעבר לכך. הסדר זה נועד למנוע כפילות, ניגודי עניינים ושיבוש ההליך, ולהבטיח שליטה ריכוזית ומבוקרת בניהול התאגיד בתקופת חדלות הפירעון.