סעיף 204 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעביר לרשם ההוצאה לפועל מארג רחב של סמכויות שיפוטיות הנתונות בדרך כלל לבית המשפט, וזאת בהליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך. מדובר בהסדר מכוון שמטרתו ריכוז ההליך בערכאה אחת, קיצור זמנים והגברת הוודאות הדיונית.
הרציונל החקיקתי – ריכוז סמכויות ויעילות מערכתית
המחוקק ביקש ליצור מסלול ייחודי ופשוט יחסית לחייבים בעלי חובות בסכום נמוך. לצורך כך, נקבע כי ההליך לא ינוע בין ערכאות שונות, אלא ינוהל ברובו המכריע בפני רשם ההוצאה לפועל. סעיף 204 הוא אבן יסוד בהסדר זה, שכן הוא מקנה לרשם סמכויות ליבה שבדרך כלל שמורות לערכאה שיפוטית מלאה.
ניהול ההליך והפיקוח על בעלי התפקיד
בין הסמכויות המרכזיות שהועברו לרשם: הפסקת כהונת נאמן לפי סעיף 140, וסמכויות חקירה ואכיפה רחבות (סעיפים 281–283). בכך הופך הרשם לגורם המפקח בפועל על תקינות ההליך ועל התנהלות החייב והנאמן גם יחד, ללא צורך בפנייה מקבילה לבית המשפט.
צו השיקום הכלכלי וההפטר
הרשם מוסמך לדון בכל ההיבטים הנוגעים לצו לשיקום כלכלי (פרק ח'), לרבות קביעת תנאיו, וכן להכריע בשאלת תחולת ההפטר וביטולו לפי סעיפים 175–176. סמכויות אלו מצויות בליבת ההליך, שכן הן קובעות את אופק השיקום של החייב ואת סיום החובות בני ההפטר.
הגנה על זכויות צדדים שלישיים
סעיף 204 כולל גם סמכויות בעלות רגישות חברתית וקניינית: הקצבת מזונות לזכאי לכך (סעיף 179), אישור משיכת כספים מקופות גמל (סעיף 228), ואישור מכירת זכויות במקרקעין המשמשים למגורי היחיד (סעיף 229). העברת סמכויות אלו לרשם מחייבת הפעלת שיקול דעת זהיר ומידתי, נוכח הפגיעה האפשרית בזכויות יסוד.
אכיפה, משמעת וביטול הליכים
לרשם הוענקה גם סמכות להטיל אמצעי אכיפה משמעותיים: עיכוב יציאה מהארץ (סעיף 284), ביטול צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות חסרת תום לב (סעיף 183), ואף ביטול הצו מחמת אי-חדלות פירעון (סעיף 286). בכך מובטח שההליך לא ינוצל לרעה, ויישמר איזון בין שיקום החייב לבין הגנה על הנושים.