לבית המשפט הדיוני שיקול דעת רחב בקביעת שכר טרחתו של נאמן בפשיטת רגל, והתערבות ערכאת הערעור בהחלטה זו תעשה רק במקרים חריגים. אין מקום לבחון במסגרת דיון בשכרו של נאמן טענות הנוגעות לאופן ניהול התיק או לתביעות החוב שאושרו במהלכו.
סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:
מדובר בהליך פשיטת רגל שלישי של המערער, המתנהל כשבע שנים, ובו הועמדו חובותיו המאושרים על סך כ-4.2 מיליון ש"ח.
הנאמן פעל למימוש נכס נוסף תוך השקעת מאמצים, והביא לתוצאה מיטיבה עם הנושים.
בית המשפט אישר לנאמן שכר בשיעור של 12% מכלל הסכומים שאושרו לחלוקה לנושים, ללא הבחנה בין מקור הכספים, ותוך הפחתה של "כפל שכר" בגין מימוש חלקי בנכס אחר.
בקשת הנאמן לשכר בעד "מאמץ מיוחד" לא התקבלה, לאור השכר שכבר אושר.
בית המשפט הדגיש את המשקל המקצועי לעמדת הכונס הרשמי שתמך בבקשה, בכפוף להפחתת שכר כאמור.
הוצאות בסך 3,000 ש"ח אושרו לנאמן, ואגרות בגין השגחת הכנ"ר (100,454 ש"ח) אושרו.
המערער לא הציג התנגדות משמעותית, וטענותיו נדחו. בית המשפט קבע כי אין מקום להתערבות בשכר הטרחה, וכי דיון זה אינו המקום לבחון את טענותיו נגד הניהול והתנהלות הנאמן.