כאשר חייב מחזיק בנכס מקרקעין ששוויו עולה על היקף חובותיו, עליו לשתף פעולה במימושו לצורך פירעון החובות, וזאת כחלק מחובת תום הלב החלה עליו בהליכי חדלות פירעון. הוא אינו רשאי להסתתר מאחורי טענות על מצבו האישי או הבריאותי שעה שביכולתו הכלכלית – באמצעות מימוש נכסיו – לשלם את חובותיו.
במצב כזה אין הצדקה למתן הפטר, ואף לא לביטול ההליך, אלא יש להורות על מימוש הנכס לטובת הנושים, תוך שמירה על זכויות הדיור של החייב במסגרת ההגנות שבדין.
סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:
החייבת הוכרזה כפושטת רגל בשנת 2012 לאחר שהגישה בקשה לצו כינוס. לאורך השנים לא עמדה בתשלומים, לא הגישה דו"חות כספיים, ונהנתה מהקפאת צו התשלומים עקב היותה נכה בשיעור 100% וחסרת כושר השתכרות. עם זאת, בבעלותה דירת מגורים ביהוד ששווייה הוערך בכ-1.9 מיליון ₪, בעוד חובותיה מסתכמים בכ-357,000 ₪ בלבד, ונותר עליה חוב משכנתא של כ-800,000 ₪.
הנאמן ביקש לממש את הדירה כדי לפרוע את החובות, בטענה כי החייבת מנצלת את ההליך לרעה ואינה פועלת בתום לב. החייבת מנגד עתרה להפטר לאלתר, וטענה כי מצבה הרפואי והנפשי אינו מאפשר מימוש, שכן תיוותר ללא קורת גג.
בית המשפט דחה את בקשת ההפטר וקיבל את עמדת הנאמן. נקבע כי החייבת לא ניצלה את ההזדמנויות שניתנו לה להציע פדיון או הסדר חלופי, לא תמכה טענותיה בחוות דעת רפואית מספקת, ולא הוכיחה כי מימוש הדירה יגרום לה נזק קיומי המצדיק סטייה מכללי האיזון בין זכויות הנושים לשיקומה. לפיכך הורה בית המשפט על מימוש הדירה, בציון כי לאחר תשלום החובות והמשכנתא יוותרו בידי החייבת כספים שיאפשרו לה לדאוג לדיור חלופי.
פסק הדין מדגיש כי חובת תום הלב של החייבת כוללת גם את חובתה למצות את יכולתה הכלכלית, וכי במצב בו קיים נכס משמעותי – אין הצדקה לשחררה מהחובות באמצעות הפטר ללא פירעון.