בית המשפט דחה את בקשת החייב לכינוס אסיפות נושים לצורך דיון בהצעת הסדר נושים . המדובר בהצעת הסדר חמישית מאז פתיחת ההליך. ההחלטה מבוססת על פערי מידע מהותיים, היעדר פירוט בדבר מקורות מימון להצעה, היעדר ערבויות כנדרש בסעיפים 33 ו-35(ז) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, וכן התנגדות הכונס הרשמי והנושה המרכזית המחזיקה ברוב מניין וערך. נקבע כי אין הצדקה להעמיד את הנושים בפני הצבעה שאינה מאפשרת קבלת החלטה מושכלת.
סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:
הליך פשיטת הרגל נפתח בעניינו של החייב בשנת 2011, בעקבות חוב משמעותי לנושה העיקרית – מדינת ישראל, משרד השיכון – על בסיס פסק דין מפורט שקבע כי החייב קיבל כספים במרמה. החוב המאושר כלפי הנושה העיקרית עומד על 63,813,543 ₪.
החייב לא שילם אף תשלום לקופת הנשייה, לא הגיש דוחות כספיים כנדרש, וניסה לבצע הענקה אסורה של נכס לאחותו. נקבע בעבר כי התנהלותו לוקה בחוסר תום לב.
החייב הגיש חמש הצעות להסדר נושים. חלקן נדחו בטרם דיון באסיפות בשל פערי מידע, וחלקן נדחו לאחר הצבעות נושים. בהצעה החמישית התחייב החייב לכיסוי 100% מנשייתם של כלל הנושים המאושרים נכון למועד ההצעה (86,908,308 ₪), בפריסה לשש שנים.
על-פי פסק הדין, החייב לא מסר פירוט ריאלי ובר-בדיקה אודות מקורות המימון לביצוע ההסדר, ובכלל זה לגבי רכישת החברות שבאמצעותן אמור הוא לייצר הכנסות. כמו כן לא פורט מימון לרכישת החברות, זהות המממנים, תנאי העסקאות, מבנה פעילות עתידית ועוד.
ההצעה אינה כוללת ערבויות עצמאיות או ערבויות צד ג', זאת בניגוד מפורש להוראות הפקודה – סעיפים 33 ו-35(ז). בהינתן עברו והיעדר תום ליבו של החייב, היעדר ערבויות מהווה פגם מהותי היורד לשורשו של ההסדר.
הכונס הרשמי והנושה העיקרית הביעו התנגדות מלאה להסדר, וטענותיהם לא נחשבו "התנגדויות בעלמא". די בכך כדי להביא ממילא לדחיית ההסדר באסיפה.
בית המשפט דחה את בקשת החייב לכינוס אסיפות, קבע כי החייב שב ומבזבז זמן שיפוטי יקר בהגשת הצעות חלקיות, והורה לו לגבש הצעה סדורה, מפורטת ומגובה ערבויות. הובהר כי אם לא תוגש הצעה ראויה עד 1.1.26, יוגש עדכון מטעם המנהל המיוחד עם המלצות להמשך/סיום ההליך.