קיומו של חוב מזונות גבוה, שאינו בר-הפטר, אינו מהווה כשלעצמו עילה לביטול צו פתיחת הליכים או לקביעה כי אין להליך חדלות פירעון תוחלת שיקומית. יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו הפרטניות ובהתאם למכלול השיקולים שנקבעו בפסיקה, ובכלל זה הלכת ד.מ., כאשר ההתערבות בהחלטות הערכאה הדיונית ובשיקול דעת בעלי התפקיד תיעשה רק במקרים חריגים.
סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:
המבקשת, גרושתו של היחיד, היא נושה בדין קדימה בגין חוב מזונות בהיקף של כ-424,000 ₪. היחיד ניהל בעבר שני הליכי חדלות פירעון שבוטלו עקב ניצול לרעה ומחדלים, ובכללם אי תשלום מזונות שוטפים. לאחר קביעת תקופת צינון על ידי הממונה, ניתן צו פתיחת הליכים חדש. המבקשת עתרה לביטול הצו בטענה להעדר אופק שיקומי, נוכח חוב המזונות הגבוה ושיעור צו התשלומים.
בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור וקבע כי הבקשה מוקדמת, שכן טרם הושלמו הבדיקות על ידי הנאמן. נקבע כי חוב המזונות מהווה כ-18% מכלל החובות, וכי תוחלת שיקומית עשויה להתקיים גם אם יינתן הפטר מיתר החובות. עוד הודגש כי אין לקבוע מסמרות טרם בחינה מלאה של נתוני ההליך, וכי שמורה למבקשת הזכות לשוב ולפנות אם יתברר שהיחיד אינו עומד בחובותיו או מתנהל בחוסר תום לב.