הקדמה
לבית המשפט הדן בהליך פשיטת רגל סמכות לבטל פעולת הענקה שהיא העברה של נכס או רכוש שווה ערך ללא תמורה לאחר , ולקבוע כי ההענקה שבוצעה בטלה כלפי הנאמן בפשיטת רגל. במילים אחרות , בהליך פשיטת רגל ניתן לבטל פעולת העברה של רכוש על ידי החייב לאחרים ללא תמורה.
הענקה יכולה להתבצע על ידי חייב בתום לב או במכוון במטרה להבריח את נכסיו . מקרה נפוץ לפעולות העברה ללא תמורה שנעשות על ידי חייבים, לרוב בתום לב, הנו הסתלקות החייב מעיזבון הורה, לעתים ביחד עם אחים נוספים לטובת ההורה האחר שנותר בחיים. המדובר במקרה שבו חייב יורש חלק מרכוש של קרוב שנפטר ומוותר על חלקו ברכוש לטובת אחר . פעולה זו הנה פעולה של הענקה הניתנת לביטול בהליך פשיטת רגל במקרים המתאימים.
לעתים ההענקה המבוצעת על ידי חייב הנה מכוונת . למשל , חייב שמחזיק בנכס שווה ערך ומצוי בחובות מעביר ללא תמורה את הנכס שבבעלותו לאדם אחר, לרוב לאדם שקרוב אליו וזאת על מנת שהנכס לא ייתפס וימומש על ידי נושי החייב.
בין שהפעולה בוצעה בתום לב ובין שהיא בוצעה במטרה להבריח נכסים פעולה זו ניתנת לביטול במקרים המתאימים וכשמתקיימים תנאים מסוימים.
הרציונל העומד בבסיס הוראת החוק הזו מקנה לבית המשפט סמכות זו כדי למנוע פגיעה בנושים , שכן לא פעם הנכס שהועבר ללא תמורה לאחר יכול היה לאפשר פירעון של חלק משמעותי מהחוב של החייב לנושה , אם הנכס לא היה מועבר לאחר.
מהי הענקה
הענקה כמשמעותה בפקודת פשיטת הרגל הנה העברה של נכס לאחר ללא תמורה , למעט העברות בעלות המאפיינים הבאים:
- העברה בשל נישואים ולפניהם.
- העברה או שיעבוד נכס בתום לב ובתמורה בת ערך.
- העברה לאשת פושט הרגל או לילדו או לטובתם של נכס שהגיע אל מעניק הנכס לאחר נישואיו בזכות אשתו.
חשוב להדגיש כי פעולת העברה הנה הענקה רק כשהעברה למישהו אחר על ידי החייב מתבצעת מבלי שהחייב קיבל תמורה בעבור הנכס שהעביר או כשהתמורה שהוא קיבל הנה נמוכה משמעותית משווי הנכס. נכס שהחייב מכר כדין תמורת ערך למישהו אחר ואפילו לקרוב משפחה בעבר ולפני שנכנס לפשיטת רגל אינו בגדר הענקה.
מתי הענקה בטלה ?
המחוקק הבחין במסגרת סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל בין 2 מצבים של הענקה , כשמה שמבדיל ביניהם הוא טווח הזמן שבו בוצעה הענקה ביחס למועד מעשה פשיטת הרגל. טווחי הזמן מחולקים ל- 2 תקופות : תקופה של עד שנתיים טרם נעשה החייב פושט רגל והתקופה של בין שנתיים ועד עשר שנים טרם נעשה החייב פושט רגל .
ביחס להענקה שבוצעה בטווח של עד שנתיים מיום הכרזת החייב כפושט רגל , ההענקה זו בטלה ללא תנאי. המשמעות היא כי לא משנה מה הסיבה להענקה, לא משנה אם בתקופה זו היה החייב בחובות אם לאו. ההענקה במצב זה בכל מקרה בטלה.
כשמדובר בהענקה שבוצעה בטווח של בין שנתיים ועד 10 שנים מהיום שבו עשה החייב מעשה פשיטת רגל , הענקה בטלה אם לא הוכח כי בזמן שנעשתה ההענקה היה החייב כשר פירעון גם מבלי להיזקק לנכס. המשמעות היא שככל והחייב היה חדל פירעון וללא הנכס לא יכול היה לפרוע את חובותיו בטווח זמן של בין 2-10 שנים מהמועד שבו עשה את מעשה פשיטת הרגל ההענקה שבוצעה ניתנת לביטול על ידי בית המשפט.
ביטול הענקה הנה פעולה שגרתית הנעשית במסגרת הליכי פשיטת רגל , כחלק מהליכי הסדרת חובות , וחייב הפונה להליך פשיטת רגל וסבור כי אם העביר את נכסיו לאדם אחר בטרם נכנס להליך פשיטת הרגל יכול למצוא עצמו במצב שהפעולה שהוא ביצע , דהיינו העברת הנכס לאחר , תבוטל על ידי בית המשפט , ובית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל יקבע כי הנכס שייך לחייב ולאחר מכן ייתן הוראות למימוש הנכס או פדיון הנכס כחלק מתוכנית הפירעון לחייב.
הסדר במקום ביטול הענקה
במקרים לא מעטים מגיעים הצדדים להסדר נושים שמטרתו למנוע את ביטול ההענקה, המתבטא בפדיון זכויות החייב בנכס שהוענק לאחר . כך , למשל, אם קיים סיכון שבית המשפט יקבע כי הענקה של דירה שביצע חייב לטובת אחותו בטלה , האחות יכולה לפדות את זכויות החייב בנכס שהוא העביר לה ללא תמורה על ידי תשלום שוויה לטובת הליך פשיטת הרגלך , במקום שהנכס יחזור להיות שייך לחייב ויימכר בהליך פשיטת הרגל. לעתים זה הפתרון האידיאלי המונע עוגמת נפש ונזק מיותר לחייב ולמקבל ההענקה.
העדפת נושים
פעולה נוספת הניתנת לביטול במסגרת הליך פשיטת רגל הנה העדפת נושים . העדפת נושה הנה מצב שבו חייב בטווח זמן של 3 חודשים לפני הגשת בקשה לפשיטת רגל על ידו , משלם או מעביר נכס או משעבד נכס או נוטל על עצמו התחייבות לטובת נושה . דוגמא לכך הנה תשלום סכום כסף שהיה ברשות החייב לנושה פלוני לצורך השגת הסדר עם אותו נושה וכדי למנוע נקיטת הליכים נגד חייבים אחרים. מצב זה ככל ובוצע בטווח זמן של 3 חודשים ממועד הגשת בקשת פשיטת הרגל על ידי החייב הנו בגדר העדפת נושים.
בביצוע פעולה זו רואה המחוקק פעולה אסורה שכן פעולה זו פוגעת בנושי החייב ובעיקרון השוויון ויוצרת חוסר שיווין בין הנושים, כשנושה אחד של החייב מקבל יותר מהחייב ביחס לנושיו האחרים.
על מנת לתקן את העיוות שנוצר כתוצאה מהעדפת נושה סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל מסמיך את בית המשפט לקבוע שהמעשה שבוצע הוא מעשה מרמה וכי הוא בטל כלפי הנאמן בפשיטת רגל.