בקשת רשות להתגונן מהי וכיצד מגישים אותה

מהי בקשת רשות להתגונן

בקשת רשות להתגונן היא בקשה המוגשת לבית המשפט על ידי נתבע בהליכים מסוימים, במטרה לקבל היתר מבית המשפט להתגונן מפני התביעה.
בקשה זו הייתה מרכזית בהליך שנקרא בעבר "סדר דין מקוצר". הליך זה, אשר בוטל במסגרת הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי, והתאפיין בכך שלנתבע לא הייתה זכות קנויה להגיש לכתב התביעה, והיה  עליו לבקש רשות מבית המשפט לעשות כן.

במידה ובית המשפט מקבל את הבקשה, התביעה כולה הייתה עוברת להתנהל בסדר דין רגיל, ומעתה ואילך הייתה ניתנת לנתבע זכות לטעון להגנתו כמו במסגרת תביעה רגילה. מאידך , אם בית המשפט לא אישר את הבקשה, התובע היה מקבל פסק דין לטובתו.

הבקשה הייתה חייבת להיות מוגשת תוך 30 יום מקבלת כתב התביעה בצירוף תצהיר מפורט ומדויק המאמת את טענות ההגנה. התצהיר נועד לאמת את העובדות שטען הנתבע, והיווה למעשה עדות תחת  אזהרה בבית המשפט.
במסגרת הדיון שהתקיים המצהיר היה נחקר ביחס לאמור בתצהירו. נקודת המוצא בדיונים של סדר דין מקוצר הייתה שלנתבע אין טענת הגנה, ועל כן, כאשר הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן, היה עליו להראות כי יש לו הגנה אפשרית מפני התביעה.

נכון להיום בעקבות השינוי בתקנות סדר האזרחי וביטל ההליך של תביעה בסדר דין מקוצר הדרישה להגשת בקשת רשות להתגונן נותרה קיימת בעיקר בהקשר של הליכי הוצאה לפועל, כגון כאשר אדם מבקש להתנגד לביצוע שטר או לתביעה על סכום קצוב שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל. במקרים אלה, מתייחסים אל ההתנגדות שהוגשה כבקשת רשות להתגונן.

התנאים למתן רשות להתגונן

החובה להראות הגנה אפשרית

תנאי בסיסי למתן רשות להתגונן הוא שהנתבע יראה לפחות ראשית ראיה לקיומה של הגנה אפשרית מפני התביעה. בשלב זה של ההליך אין הנתבע נדרש להוכיח את הגנתו במלואה. די בכך שיציג הגנה אפשרית, גם אם היא נראית חלשה או ניצבת בפני מכשולים משמעותיים.
בית המשפט, בבואו לבחון את הבקשה, יוצא מנקודת הנחה שהטענות העובדתיות שהעלה הנתבע בתצהירו הן אמת. בשלב מקדמי זה, בית המשפט בדרך כלל אינו עוסק בהערכת מהימנותן או אמינותן של טענות אלה. ההגנה שהציג הנתבע צריכה להיות בעלת פוטנציאל לדחות את תביעתו של התובע, לפחות בחלקה, אם יוכחו בסופו של דבר הטענות העובדתיות שעליהן היא נסמכת.
ההלכה קובעת כי בקשה לרשות להתגונן תידחה על ידי בית המשפט רק בנסיבות חריגות שבהן הנתבע מעלה הגנת בדים ואין כל סיכוי, אפילו קלוש ביותר, שאחת מטענות ההגנה שהעלה הנתבע תתקבל בסופו של דבר במהלך הליך משפטי מלא.

תצהיר מפורט

תנאי בסיסי נוסף הנו הבקשה בצירוף תצהיר מפורט ומנומק על ידי הנתבע שבו הוא מפרט את הבסיס העובדתי להגנתו. התצהיר חייב להיות ספציפי ומפורט ולספק פרטים קונקרטיים המבססים את גרסת ההגנה. אין די בהכחשות או בטענות כלליות.

סמכות בית המשפט

לבית המשפט סמכות להחליט לקבל או לדחות את בקשת הרשות להתגונן על בסיס הבקשה לאחר קיום דיון או על סמך הבקשה בלבד, ללא צורך בקיום דיון פורמלי או בחקירת המצהיר. דחיית בקשה ללא דיון תעשה רק מטעמים מיוחדים שיירשמו.
כמו כן בית המשפט מוסמך להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים מסוימים, ובין היתר, בדרישה מהנתבע להפקיד ערובה כספית בקופת בית המשפט. הדבר יעשה לרוב כשההגנה שהעלה הנתבע הנה חלשה.