גביית חוב מפושט רגל שונה במהותה מגביית חוב באמצעות מערכת ההוצאה לפועל. הליך פשיטת רגל הנו הליך פתוח וגלוי אשר מאפשר לכל נושה של פושט רגל להצטרף להליך במטרה לגבות את החוב המגיע לו מפושט הרגל. על מנת לגבות חוב מפושט רגל יש צורך להביא לכך שהחוב המדובר ייכלל בהליך פשיטת הרגל וזאת באמצעות הצטרפות פורמלית להליך פשיטת הרגל.
לאחר שהחייב פותח בהליך פשיטת רגל ניתן צו כינוס שבמסגרתו לרוב מעוכבים כל ההליכים כנגד החייב ולא ניתן לפתוח נגדו בהליכים חדשים ללא אישור בית המשפט. צו הכינוס מתפרסם ברשומות הפתוחות לעיון הציבור. כמו כן, לרוב במסגרת צו הכינוס ניתנת על ידי בית המשפט הוראה מפורשת המחייבת את החייב להמציא את צו הכינוס לנושים של החייב.
בתוך 6 חודשים ממועד צו הכינוס על נושה המבקש להצטרף להליך פשיטת הרגל להגיש תביעת חוב כנגד החייב . וזאת בהנחה שהחוב המדובר הנו חוב בר תביעה בפשיטת רגל כהגדרת מונח זה בחוק. תביעת חוב הנה למעשה האקט המשפטי המבטא את דרישת הנושה להיכלל בהליך פשיטת הרגל ולקבל את המגיע לו מפושט הרגל.
במסגרת תביעת החוב מפרט הנושה את סכום החוב שלטענתו החייב חייב לו ומצרף אסמכתאות לחוב.
נושה שלא הגיש את תביעת החוב שלו במועד רשאי לבקש ארכה להגשת תביעת החוב אשר תתקבל אם ישכנע את הנאמן כי לא ניתן היה להגיש את תביעת החוב במועד שנקבע.
במסגרת הליך פשיטת הרגל נאספות כל תביעות החוב המוגשות על ידי הנושים השונים והן מועברות לידי הנאמן בפשיטת רגל שמתפקידו לבדוק כל תביעת חוב שהוגשה ולהחליט אם לאשרה או לא.
הנאמן במסגרת הליך פשיטת הרגל אמון על בדיקת תביעות החוב השונות המוגשות על ידי נושי החייב ועל אישורם המלא ו/או החלקי ו/או דחייתם וכל סכום חוב שאושר במסגרת הליך פשיטת הרגל על פי תביעת חוב ייכלל במצבת הנשייה של החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל.
לרוב לאחר סיום ההליך , מחולקים הכספים שנצברו בקופת הכינוס בין נושי החייב השונים בהתאם לסדרי העדיפויות והכללים שנקבעו בחוק לנושים שהגישו תביעות חוב.
מכאן שכל נושה המגלה שהחייב שלו בהליך פשיטת רגל ואשר מעוניין לגבות את חובו צריך לנקוט צעד אקטיבי, דהיינו להצטרף להליך פשיטת הרגל באופן פורמלי על ידי הגשת תביעת חוב במסגרת ההליך וזאת על מנת להביא לכך שהחוב של פושט הרגל כלפיו ייכלל בהליך פשיטת הרגל ויפרע על ידי החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל.
גביית חוב מפושט רגל שטרם פתח בהליך פשיטת רגל
חייב שאינו מצוי בהליך פשיטת רגל , אך מעשית הנו פושט רגל, מכיוון שהוא ביצע מעשה פשיטת רגל, והוא אינו פורע את החוב מעמיד את הנושה בפני שוקת שבורה ואינו מאפשר לו לקבל את הסכום המגיע לו מהחייב .
על מנת לגבות חוב מפושט רגל רגל שטרם נכנס להליך פשיטת רגל על הנושה להגיש כנגד החייב בקשה לפשיטת רגל . הבקשה לפשיטת רגל המוגשת כנגד הנושה מאלצת את החייב להיכנס להליך פשיטת רגל שמאפשר מאוחר יותר את גביית החוב ממנו כפושט רגל.
עם כניסת החייב להליך פשיטת רגל ניתן נגדו צו כינוס , מתמנה מנהל מיוחד שתפקידו לבחון את נסיבות הסתבכותו של החייב , מצבו הכלכלי השוטף ואת היקף נכסיו ולגבש המלצות המובאות בפני בית המשפט.
הגשת בקשה לפשיטת רגל על ידי נושה כנגד חייב מאפשרת לנושה שלא הצליח לגבות את החוב מפושט הרגל להסתייע בהליך פשיטת הרגל על מנת לגבות את החוב ולעתים , בעיקר כשמדובר בחייב שמסתיר נכסים על ידי רישומם על שם אחרים ,או העביר נכסים על מנת שלא יפלו בידי הנושים , וזו הדרך היעילה ביותר לעשות כן .
החל ממועד כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לא ניתן להגיש בקשה לפשיטת רגל כנגד חייב . קיימת חלופה מקבילה להליך זה במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.