הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, המנוהל על פי החוק החדש, הוא תהליך מורכב המלווה בחובות וזכויות רבות עבור היחיד (החייב). אחד המסמכים המרכזיים והמשמעותיים ביותר בהליך זה הוא דוח ממצאי בדיקה. דוח זה, המוגש על ידי הנאמן לממונה על הליכי חדלות פירעון, מהווה למעשה תמונת מצב מקיפה של חייו הכלכליים והאישיים של החייב, ועליו מתבססות ההמלצות הקריטיות שיקבעו את עתידו הכלכלי. הבנת תוכנו וחשיבותו של דוח ממצאי בדיקה היא הכרחית עבור כל חייב בהליך.
מהו דוח ממצאי בדיקה ומהי מטרתו?
דוח ממצאי בדיקה הוא מסמך מהותי שנכתב על ידי הנאמן (או בשמו הישן – מנהל המיוחד) שמונה בתיק חדלות הפירעון של היחיד. מטרתו העיקרית היא לסקור, לנתח ולהציג בפני הממונה על הליכי חדלות פירעון ובפני בית המשפט את כל הפרטים הרלוונטיים אודות החייב, נסיבות הסתבכותו, התנהלותו בהליך והמלצות לתכנית השיקום הכלכלי.
הדוח משמש בסיס לקבלת החלטות מהותיות, וביניהן:
גיבוש המלצות הממונה- הממונה על הליכי חדלות פירעון מתבסס על דוח ממצאי בדיקה כדי לגבש את המלצותיו לבית המשפט בנוגע לתכנית השיקום המתאימה ביותר עבור החייב.
קביעת מתווה לסיום ההליך על ידי בית המשפט- בית המשפט, לאחר שעיון בדוח ממצאי בדיקה ובהמלצות הממונה, יקבע את גובה צו התשלומים החודשי, את משך תקופת התשלומים, האם יש לממש נכסים (ואילו נכסים ימומשו), ובסופו של דבר – את היקף ההפטר מהחובות.
למעשה, דוח ממצאי בדיקה הוא המסמך המכריע שעשוי לקבוע אם היחיד יזכה להפטר מלא מחובותיו, חלקי, או שמא ייאלץ להתמודד עם סנקציות בדמות ביטול ההליך או דחיית הדיון בתכנית שיקום לחייב.
מהם הנושאים המרכזיים הכלולים בדוח ממצאי בדיקה?
דוח ממצאי בדיקה מקיף מגוון רחב של נושאים, אשר נבחנים בקפידה על ידי הנאמן:
נתונים אישיים ומשפחתיים- תמונת מצב אישית הכוללת פרטים על מקום מגוריו של היחיד, גודל התא המשפחתי, מצב בריאותו, השכלתו, ניסיונו התעסוקתי וכישוריו.
הכנסות והוצאות- פירוט מדויק של הכנסות התא המשפחתי (מכל המקורות) והוצאות המחיה הנדרשות.
לנתונים האישיים ולרמת ההכנסות וההוצאות השפעה ישירה על גובה צו התשלומים שיומלץ. לדוגמה, חייב הסובל מבעיות בריאותיות קשות או בעל כושר השתכרות מוגבל, ישלם לרוב פחות מחייב בריא. באופן דומה, חייב המשתכר שכר גבוה ובעל הכנסה פנויה גדולה יותר, צפוי לשלם סכום חודשי גבוה יותר. גודל התא המשפחתי משפיע גם הוא, שכן נלקחים בחשבון היקף ההוצאות הנדרשות למחיה בכבוד אשר גדל ככל ומספר הנפשות בתא המשפחתי גדול יותר.
חובות החייב והנושים-
פרק זמן כולל את הפרטים הבאים:
היקף החובות המוצהרים- פירוט החובות שהחייב הצהיר עליהם במסגרת בקשתו לפתיחת ההליכים.
תביעות חוב שהוגשו- סקירה של תביעות החוב שהוגשו על ידי הנושים השונים (בנקים, ספקים, רשויות, עובדים ועוד).
סכומים שאושרו על ידי הנאמן- הנאמן בוחן כל תביעת חוב, ובדוח מפורטים הסכומים שאושרו על ידו ביחס לכל נושה.
להיקף החובות השפעה על תכנית השיקום ושיעור החוב שיימחק. ככל שהחובות גבוהים יותר, תכנית התשלומים תכסה לרוב חלק קטן יותר מהחוב, והיקף ההפטר יהיה גדול יותר.
נסיבות הסתבכות החייב בחובות-
במסגרת ההליך הנאמן חוקר את נסיבות הסתבכותו של החייב בחובות ומפרט בדוח ממצאי בדיקה כיצד הסתבך היחיד בחובותיו. האם מדובר בכישלון עסקי, פיטורים, מחלה, התמכרויות, חוסר אחריות, או סיבות אחרות.
חשיבות תום הלב- לסוגיית תום הלב של החייב חלק קריטי. אם יקבע שהחייב יצר את חובותיו בחוסר תום לב (לדוגמה, נטל הלוואות ללא כוונה לפרוע), נתון זה עלול להביא לסנקציות חמורות, כמו הארכת תקופת תכנית הפירעון, או במקרים חמורים במיוחד, אף לביטול הליך חדלות הפירעון והפטר מהחובות.
התנהגות החייב בתקופת הליך חדלות הפירעון-
הנאמן בוחן את התנהלות החייב מאז מתן הצו לפתיחת הליכים: האם עמד בצו התשלומים החודשי? האם הגיש דוחות תקופתיים באופן מסודר ובמועד? האם שיתף פעולה באופן מלא עם הנאמן ומסר את כל המידע והמסמכים הנדרשים?
להתנהלות זו חשיבות מכרעת. חייב שהתנהל באופן תקין, שיתף פעולה ועמד בחובותיו, יזכה לרוב לתכנית שיקום קצרה יותר ואף להפטר מהיר יותר. מנגד, על חייב המתנהל באופן לא תקין או חסר שיתוף פעולה, יוטלו סנקציות כגון הארכת תקופת התשלומים.
נכסים ופעולות גריעה מקופת הנשייה-
בפרק נבחנים אספקטים הנוגעים לנכסי החייב.
הנאמן מפרט בדוח ממצאי בדיקה את כל נכסי החייב שאותרו בבדיקותיו, כגון: נכסי מקרקעין (דירה, מגרש), נכסים פיננסיים (קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, קופות גמל, חסכונות, חשבונות בנק), זכויות תביעה, זכויות ירושה, זכויות יוצרים, רכבים ועוד.
כן הנאמן יחווה את דעתו האם יש מקום לממש נכסים אלו כחלק מתכנית השיקום, על מנת להגדיל את קופת הנשייה ולפרוע חלק מהחובות לנושים.
פעולות גריעה מקופת הנשייה- הדוח מתייחס גם לפעולות שהחייב ביצע טרם כניסתו להליך חדלות הפירעון, כגון העברת נכסים לאחרים (מתנות, מכירות במחיר נמוך במיוחד). פעולות אלו עלולות להיחשב כ"הברחת נכסים" או "העדפת נושים", ובמקרים מסוימים, החוק מאפשר לנאמן לבטלן ולהחזיר את הנכסים לקופת הנשייה. הנאמן יציין בדוח פעולות כאלו וימליץ האם יש מקום להורות על ביטולן.
המלצות הנאמן-
לאחר סקירת כל הנתונים, הנאמן יגיש את המלצותיו המפורטות לתכנית השיקום של החייב. המלצות אלו יכללו את גובה התשלום החודשי, משך תקופת התשלומים, הצעות למימוש נכסים והיקף ההפטר המומלץ.
דוח ממצאי בדיקה והמלצות הנאמן מוגשים לממונה על הליכי חדלות פירעון, אשר בוחן אותם ומגיש את המלצותיו שלו לבית המשפט.
מתי מוגש דוח ממצאי בדיקה?
על פי נהלי הממונה על הליכי חדלות פירעון, דוח ממצאי בדיקה אמור להיות מוגש על ידי הנאמן לממונה בתוך 9 חודשים ממועד מינויו כנאמן בהליך. חשוב לציין שהדוח נדרש להיות מוגש לפחות 3 חודשים לפני מועד הדיון הצפוי בעניינו של היחיד בפני בית המשפט, על מנת לאפשר לממונה זמן מספק לבחון את הדוח ולגבש את המלצותיו.
דוח ממצאי בדיקה מוגש באופן מקוון למערכת הממונה, ולחייב (או לבא כוחו) זכות לעיין בדוח ולהתייחס לדברים האמורים בו, בטרם הגשת ההמלצות הסופיות לבית המשפט.
סיכום
דוח ממצאי בדיקה הוא מסמך קריטי בהליך חדלות פירעון. הצגה מדויקת ואמינה של מצב הדברים בעניינו של החייב בפני הנאמן, ובאופן עקיף בפני הממונה ובית המשפט, היא בעלת חשיבות עליונה להצלחת הליך השיקום הכלכלי ולקבלת הפטר. ליווי משפטי על ידי עורך דין מנוסה בתחום חדלות פירעון הינו הכרחי. עורך הדין יוכל:
לסייע לחייב בהבנת הליך הדוח ממצאי בדיקה והשלכותיו.
לספק ייעוץ והכוונה בנוגע למסמכים שיש להציג לנאמן ולדרך הנכונה למלא את הדוחות התקופתיים.
לייצג את החייב מול הנאמן והממונה.
לסייע בניסוח תגובה לדוח ממצאי הבדיקה במקרה הצורך.
להתכונן לדיון בפני בית המשפט.
זקוקים לייעוץ וליווי בהליך חדלות פירעון ובהכנת דוח ממצאי בדיקה?
משרדנו, בעל ניסיון של למעלה מ-20 שנה בתחום חדלות פירעון ושיקום כלכלי, עומד לרשותכם. צרו עמנו קשר עוד היום לקבלת ייעוץ מקצועי ואישי, ונלווה אתכם בבטחה לאורך כל שלבי ההליך, עד לקבלת הפטר מחובותיכם.