הליך חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

הליך חדלות פירעון או בשמו הישן , הליך פשיטת רגל הנו הליך הנועד לאפשר לחייב שהסתבך בחובות להסדיר את חובותיו לנושים . ומצד שני, לנושה המעוניין לגבות את החוב מהחייב לנקוט נגד החייב בהליך שיביא לפירעון החובות כלפיו.

מה זה חדלות פירעון

חדלות פירעון הוא מנוח שהוגדר בחוק כמצב שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו הנוכחיים והעתידיים במועד שנקבע כי עליו לשלמם או מצבו שבו ההתחייבויות של החייב הנוכחיות והעתידיות  כלפי הנושים שלו הנם בהיקף העולה על הנכסים שבבעלותו.

בשנת 2018  עבר תחום פשיטת הרגל / חדלות הפירעון ועולם החובות  בכלל שינוי מהותי וזאת  בעקבות אישורו של של חוק חדש , חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח-2018  שנכנס לתוקף ביום 15/9/19. 

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי  קבע מסגרות משפטיות חדשות ומודרניות יותר, המאפשרות לטפל באופן מהיר, יעיל וברור יותר בעניינים הנוגעים להליכי חדלות פירעון של חייבים , בין שמדובר באנשים פרטיים ובין שמדובר בחברות ותאגידים. 

החוק עוסק ודן באופן שבו יוסדרו חובות ליחידים ולתאגידים והוא משפר את המנגנונים שנקבעו קודם לכניסתו של החוק לתוקף ביחס להסדרת חובות לחייבים המצויים בקשיים או במצב של חדלות פירעון.  חוק זה מחליף את פקודת פשיטת הרגל, ולכן הציבור מכנה אותו לעתים "פשיטת רגל בהליך החדש".

החוק אינו חל על הליכי פשיטת רגל / הסדרי חוב שנפתחו קודם לכניסתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לתוקף,  והליכים אלו שנפתחו לפני תחילת החוק  ממשיכים להידון לפי החוק הישן.  באשר להליכים שנפתחו לאחר כניסתו של החוק החדש  לתוקף,  אלו נפתחים רק לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ומקבלים מבנה משפטי חדש, עדכני וברור יותר.

 במאמר זה ייסקרו הליכי חדלות הפירעון עם דגש על  חייב אשר הנו אדם פרטי המכונה בחוק יחיד. זאת להבדיל מחייב אשר הנו תאגיד.

מטרות החוק

לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי  3 מטרות אשר הנם :

• להביא ככל הניתן לשיקומו הכלכלי של החייב.
• להגדיל את שיעור החוב שיפרע לנושים.
• לקדם את שילובו מחדש של חייב אשר הנו יחיד במרקם החיים הכלכליים.

המטרות שהוגדרו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי דומות בחלקן למטרות,  שעמדו בבסיס פקודת פשיטת הרגל הישנה , אך המחוקק בחר במסגרת החוק החדש , להוסיף מטרה נוספת, והיא  שילובו מחדש של היחיד במרקם החיים הכלכליים, מטרה שלא עמדה בפני בתי המשפט בעבר כמטרה ברורה העומדת בפני עצמה  במסגרת הליכי פשיטת רגל.

הנה כי כן , החוק החדש מדגיש בצורה ברורה ובולטת יותר את מטרת שיקום החייב,  כחלק מהליך חדלות הפירעון .  המחוקק רואה במטרת השיקום של חייב ושילובו מחדש בחברה מטרה חשובה, המסייעת הן לחייב להשתקם ולפתוח דף חדש ללא חובות והן לחברה בכללותה.

ההנחה שככל ויותר אנשים המצויים בחובות ישתקמו ויפתחו דף חדש ללא חובות,  כך יקטן היקף הסיוע הכלכלי והציבורי שיש לתת לאוכולוסיה זה, כך תפחת התלות של אוכלוסיה זו במשאבי המדינה ובנוסף ,  אותם חייבים שהיה בעבר תלויים ונתמכים יהפכו להיות יצרניים , מה שישפיע לטובה על הכלכלה,  ועל החברה בללותה  שתוכל לנתב משאבים לטובת צרכים אחרים.

הליך חדלות פירעון נועד על מנת לאפשר הסדרת חובותיו של חייב לנושים שלו באופן מרוכז, מסודר ומובנה ,  ובאופן,  שמצד אחד יאפשר לנושים  לקבל מהחייב תשלום כנגד החוב כלפיהם בהתאם ליכולותיו של החייב ו מצד שני, יאפשר לחייב להשתקם ולפתוח דף חדש בחיים ללא חובות . 

תנאים לחדלות פירעון 

היחיד , נושה או היועמ"ש רשאים להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון לגבי היחיד וניתן להגיש בקשה זו בהתקיימם של התנאים הבאים: 

• היחיד נמצא בחדלות פירעון או שהצו לפתיחת הליכים עשוי למנוע ממנו מלהפוך לחדל פירעון.
• היחיד צירף לבקשה את המסמכים הנדרשים לצורך פתיחת ההליך.

שלבי הליך חדלות פירעון

להליך חדלות פירעון טיפוסי מספר שלבים. לכל שלב מטרה ותפקיד . אלו שלבי הליך חדלות הפירעון המרכזיים:

1. הגשת בקשה לחדלות פירעון

ההליך מתחיל בהגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים (בקשה לחדלות פירעון ) באופן מקוון באתר הממונה על הליכי חדלות פירעון. המדובר בטופס מקוון המצריך את החייב לספק נתונים ומסמכים שונים כתנאי להגשת הבקשה. החייב נדרש במסגרת הבקשה לפרט את מצבו האישי והמשפחתי, חובותיו  , נכסיו וזכויותיו וכן,  לתמוך את הנתונים במסמכים שונים המאמתים אותם. חלק מהמסמכים הנדרשים הנם מסמכי חובה ובלעדיהם לא ניתן להגיש את הבקשה למתן צו פתיחת הליכים.

 בקשת חייב שהיקף חובותיו נמוך מ- 150,000 ש"ח תועבר לרשות האכיפה והגבייה ושם היא תתברר בפני רשמי הוצאה לפועל יעודיים . בקשת חייב שהיקף חובותיו גבוה מ- 150,000 ש"ח מוגשת לממונה על הליכי חדלות פירעון ומתנהלת בבית משפט שלום כשהמממונה על הליכי חדלות פירעון מהווה צו להליך.

מבחינה טכנית, הגשת בקשה לחדלות פירעון בהליך הצפוי להתנהל  בהוצאה לפועל, זהה להגשת בקשה לפתיחת הליכים של  להליך הצפוי להתנהל  בבית המשפט כשהניתוב שלה, לרשות האכיפה והגבייה או לבית המשפט מתבצע "מאחורי הקלעים" לאחר הגשתה. 

לאחר הגשת הבקשה לחדלות פירעון תבדק הבקשה על ידי הגורם המתאים. רשם ההוצאה לפועל או הממונה על  הליכי חדלות פירעון יכולים לדרוש מהחייב לספק הבהרות ומסמכים שונים לצורך קבלת תמונה ברורה יותר אודת החייב ונתוניו. לאחר שהתבהרו הדברים והנתונים החסרים ובוצעו ההשלמות במלואן יתקדם ההליך לשלב הבא.

ישנם מקרים שבהם יכולות בקשות לחדלות פירעון להידחות כבר בשלב הזה ובעיקר מהסיבה של העדר שקיפות מספקת מצד החייב או כי החייב היה מצוי בהליך חדלות פירעון קודם שבוטל וטרם חלפה "תקופת הצינון " הקבועה בחוק עד להגשת בקשה חדשה.

2. גיבוש הסדר תשלומים ( רק בהליכי חדלות פירעון המתנהלים בהוצאה לפועל) 

 במסגרת הליך חדלות פירעון המתנהל  בהוצאה לפעל בלבד,  ובטרם יינתן צו לפתיחת הליכים , רשאי רשם ההוצאה לקיים הליך לגיבוש הסדר נושים,  שככל ויאושר יהפוך למחייב,  ובמקרים המתאימים עשוי לחסוך לחייב להיות  בהליך מלא. 

שלב זה אינו קיים  בהליך חדלות פירעון המתנהל  בבית המשפט. הרעיון הוא לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו לנושים בהסכמה,  מבלי להידרש להליך  מלא. ככל והתגבש הסדר בהסכמה  בין היחיד לנושיו , רשם ההוצאה לפועל יאשר את ההסדר , מה שיהפוך אותו למחייב מבחינה משפטית. ככל ואושר הסדר תשלומים לחייב כל שנותר לחייב הוא לעמוד בתנאי ההסדר , לשלם את הסכום שהוסכם כי ישלם, ולאחר סיום התשלומים הוא  יפטר מהחובות  ברי ההפטר הכלולים ההסדר.

לרוב יש קושי לגבש הסדר תשלומים בשלב הזה ויש לכך מספר סיבות . ראשית ,  הנושים לא תמיד מעורבים ולא תמיד מביעים עמדה לכאן או לשם כשניתנות הצעות על ידי החייבים בשלב זה. סיבה נוספת הנה  שלעתים בשלב הזה התמונה אודות מצבו של החייב ויכולותיו אינה ברורה דיה ,  ויש נושים שיעדיפו שנתוניו של החייב יבחנו יותר לעומק בהמשך ההליך. במקרים המתאימים הסדר תשלומים מאוזן  בשלב הזה יכול להוות פיתרון משפטי יעיל וקצר, הן לטובת הנושים והן לטובת החייב.

3. צו לפתיחת הליכים

לאחר אישור הבקשה לפתיחת הליכים  על ידי הממונה  או לאחר שלב גיבוש הסדר התשלומים ( בהליך חדלות פירעון המתנהל בהוצאה לפעול ) שלא צלח  ינתן צו לפתיחת הליכים כנגד החייב . 
צו לפתיחת הליכים כשמו כן הוא.  זהו הצו שפותח את ההליך.  לצו לפתיחת הליכים משמעויות משפטיות שונות ורבות ואלו המרכזיים שבהן  . 
עם מתן הצו לפתיחת הליכים מוקפאים ההליכים כנגד היחיד,  והגבלות על היחיד במסגרת הליכי גביה המתנהלים נגדו מתבטלות. 

כמו כן , לא ניתן לפרוע חובות עבר ונכסי קופת הנשייה שיצברו במהלך תקופת ההליך ישמשו לפירעון חובות העבר וכיסוי הוצאות ההליך. בנוסף בשלב זה של  ההליך ימונה  נאמן לייישום הליכי חדלות פירעון שלו תפקידים וסמכויות שונות . 

כן חשוב לציין כי הצו לפתיחת הליכים תוחם את החובות הכלולים של ההליך , שכן חובות שהתגבשו לפני מועד מתן הצו כלולים בהליך ואילו חוובת שהתגבשו לאחריו אינם כלולים בהליך.

התחייבויות החייב עם הינתן הצו לפתיחת הליכים

על חייב  שניתן צו לפתיחת הליכים נגדו לעמוד בהתחייבויות שונות המהוות תנאי לגיבוש מתווה להסדרת החובות שלו ומתן הפטר מהחובות . ההתחייבויות המרכזיות של החייב הם אלו:

• עמידה בתשלום החודשי ( לחץ על הקישור הבא למאמר אודות אופן קביעת התשלום החודשי בחדלות פירעון) 
• הגשת דוחות דו חודשיים אודות הכנסותיו והוצאותיו של החייב.
• התייצבות לבירור בפני הנאמן שמונה במסגרת ההליך .
• שיתוף פעולה עם הנאמן.
• המצאת מסמכים לנאמן ולבית המשפט ככל הנדרש.

4. תקופת הביניים 

החל ממועד הצו לפתיחת הליכים  מתחילה תקופת הביניים,  שבמהלכה  על החייב לקיים התחייבויות שונות.  על הנושים המעוניינים להיפרע מהחייב להגיש תביעות חוב לממונה על  הליכי חדלות פירעון  ועל הנאמן לבדוק אותן ולהחליט אם לאשר אותן באופן מלא או חלקי . בנוסף, על הנאמן לבצע בדיקות שונות בנוגע לחייב  ולהגיש המלצותיו לממונה על הליכי חדלות פירעון , ואילו ועל הממונה לגבש ולהיש לבית המשפט המלצות בעניינו של החייב ואופן שיקומו.

תפקיד הנאמן 

הנאמן ממונה על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון . לנאמן סמכויות שונות ותפקידים שונים המוגדרים בחוק. הנאמן הנו שלוחו של הממונה , ובמסגרת תפקידו מחויב הוא לבחון עניינים שוניום  הנוגעים לחייב , בין היתר, כיצד הסתבך החייב בחובות , מהו מצבו הכלכלי הנוכחי השוטף של החייב , האם לחייב נכסים שניתן לממש במסגרת ההליך וכן,  לבדוק את תביעות החוב שנושי היחיד אמורים להגיש במסגרת ההליך. כן הנאמן נדרש לבדוק את תביעות החוב שהוגשו כנגד החייב וכן , להחליט אם לאשרן אותן ואילו סכומים  יאושרו.  לקראת  הדיון שיקבע יגיש הנאמן דוח ממצאי בדיקה ובמסגרתו יסקור את מצבו של החייב ויתן את המלצותיו.

5. דיון בבקשה לחדלות פירעון

כמה זמן אורך הליך חדלות פירעון ?

קשה לאמוד במדויק כמה זמן יארוך הליך חדלות הפירעון . יש לקחת בחשבון פרק זמן של לפחות שנה ממועד הצו לפתיחת הליכים ועד לדיון הצפוי להתקיים. לאחר הדיון בבקשת החייב לחדלות פירעון פרק הזמן שיוותר עד לסיום ההליך תלוי בהמלצות שיתגבשו בעניינו.

ככלל תקופת תכנית פירעון במסגרת צו לשיקום כלכלי הנה של 36 חודשים ומשמעות הדבר שלאחר הדיון במשך 36 חודשים נוספים החייב יידרש להמשיך להימצא בהליך חדלות הפירעון ועד לסיומו. חשוב לדעת התקופה יכולה להתארך או להתקצר בהתאם לנסיבות ויכולה להמשך גם פרק זמן של 5  שנים ממועד הדיון . הכל תלוי בנסיבות .

איזה בית משפט דן בהליך חדלות פירעון ?

במטרה להקל על עומס העבודה של בתי המשפט המחוזיים , הגדיר החוק מחדש את אופן חלוקת הסמכויות בין בתי המשפט השונים.

לגבי חייב שהוא יחיד – הסמכות לדון בהליך חדלות הפירעון הוקנתה לבתי משפט השלום שבאזורי שיפוטם מצוי מקום מגוריו של היחיד או מקום עסקו או מקום נכסיו.  

יחד עם זאת, ככל שחובותיו של היחיד נמוכים מ-150,455 ₪ ( נכון ליום 15/04/2020 ) ,ההליך יתנהל  בלשכות ההוצאה לפועל בפני רשמי  ההוצאה לפועל יעודיים  הדנים בהליכי חדלות פירעון.
לגבי חייב שהוא תאגיד- הסמכות לדון בהליך  נותרה בידי בתי המשפט המחוזיים שבאזורי שיפוטם רשום התאגיד או מצוי מקום עסקו העיקרי או נכסיו של התאגיד.