סעיף 185 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשר ליחיד המצוי כבר בהליך חדלות פירעון להציע הסדר חוב חוץ־הליכי, ובאישור ההסדר – להביא לביטול צו פתיחת ההליכים, מבלי לפגוע בפעולות שנעשו כדין עד לאותו מועד.
סעיף 185 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, מעגן תפיסה גמישה של דיני חדלות הפירעון. בניגוד לתפיסה הישנה, שלפיה מרגע שניתן צו לפתיחת הליכים נסגרות בפני החייב חלופות אחרות, המחוקק בחר לאפשר ליחיד “נתיב יציאה” גם לאחר פתיחת ההליך, באמצעות הסדר חוב שלא במסגרת הצו.
ההיגיון ברור: אם ניתן להגיע להסכמה יעילה עם הנושים, שתשיא תועלת כלכלית טובה יותר מאשר ניהול ההליך עד תומו – יש לעודד זאת.
שמירת האפשרות להסדר חוב
סעיף 185(א) קובע כי עצם מתן צו לפתיחת הליכים אינו גורע מזכותו של היחיד להגיש הצעה להסדר חוב לפי חלק י’ לחוק – הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים.
משמעות מעשית:
יחיד שנקלע להליך חדלות פירעון אינו “כבול” להליך בלבד.
ניתן, בכל שלב, לנסות ולגבש הסדר עם הנושים, בין אם ביוזמת היחיד ובין אם ביוזמת הנושים.
מדובר בכלי אסטרטגי חשוב, במיוחד במקרים שבהם חל שיפור במצב הכלכלי של היחיד, או כאשר מתגבש מקור מימון חיצוני (בן משפחה, משקיע, מימוש נכס עתידי).
בפרקטיקה, סעיף זה משמש לא אחת חייבים המבקשים לקצר משמעותית את משך ההליך ולהגיע להפטר מהיר באמצעות הסכמה כוללת.
תוצאות אישור ההסדר
סעיף 185(ב) עוסק בתוצאה המשפטית של אישור הסדר החוב:
עם אישור ההסדר – יבוטל צו פתיחת ההליכים שניתן לגבי היחיד.
עם זאת, המחוקק מבהיר קו גבול חשוב:
ביטול הצו אינו פוגע בתוקפן של פעולות משפטיות שנעשו כדין לפני הביטול, כגון מכירה, העברה או תשלום.
משמעות הדבר היא יצירת איזון:
מחד גיסא, היחיד יוצא מהליך חדלות הפירעון.
מאידך גיסא, נשמרת הוודאות המשפטית וההגנה על צדדים שלישיים שפעלו כדין במהלך ההליך.
שימושים אפשריים:
הסדרים מהירים בתיקים עם מספר מצומצם של נושים.
מקרים של חוב שניתן “לסגור” באמצעות הזרמת הון חיצונית.
תיקים שבהם ניהול ההליך צפוי להיות ארוך ויקר, ללא תועלת ממשית לנושים.