מהו הסדר נושים ?
הסדר נושים הנו הליך משפטי המוגדר בפקודת פשיטת הרגל אשר מאפשר לחייב המצוי בחובות להסדיר את חובותיו לנושיו השונים באמצעות מתן הצעה כספית לנושים. הצעת החייב צריכה להיות ברורה ומוגדרת ולכלול סכומים ותאריכים תשלום וכן התייחסות להוצאות ההליך ולפירעון החובות בדין קדימה. על מנת להצליח בהליך זה על החייב לגייס רוב נושים התומך בהצעתו . ככל שההסדר המוצע על יד החייב יאושר על ידי בית המשפט הוא יהפוך להיות סופי ומחייב , מה שיאפשר לחייב לבצעו, ולהיפטר מהחובות.
היתרונות והחסרונות של ההליך
הסדר נושים טומן בחובו יתרונות וחסרונות שונים שיש לתת עליהם את הדעת בעת קבלת ההחלטה באם לפנות להליך זה. מצד אחד הסדר מסוג זה מאפשר לחייב להסדיר את החובות ולצאת לדרך חדשה בזמן קצר יותר בהשוואה להליך פשיטת הרגל הרגיל ובדרך שיכולה לאפשר לו לא להיות מוכרז כפושט רגל, ובכך להימנע מהסטטוס של פושט רגל.
מצד שני , לא לכל חייב האמצעים הכספיים שיאפשרו לו לגבש הסדר נושים . לצורך הגשת בקשה מסוג זה על החייב לדאוג שיהיה ברשותו או ברשות מי שמעוניין לסייע לו הון מינימלי מסוים שיאפשר את הסדרת החובות.
על מנת לשכנע את הנושים לקבל את הצעתו על החייב להציע לנושים סכום הולם ביחס לחוב הקיים כלפיהם . ככל שהסכום שיוצע לנושים יהיה קטן יותר כך יפחת הסיכוי לגייס את הסכמות הנושים להצעה . הצעת החייב יכולה להתבסס על תשלום חד פעמי או מספר תשלומים או אף מימוש נכסים קיימים לצורך תשלום לנושים .
היתרונות שבהליך מסוג זה הם אלו:
- הליך קצר ומהיר יותר להסדרת חובות בהשוואה להליך פשיטת רגל / חדלות פירעון.
- הסדרת חובות ללא הכרזת החייב כפושט רגל.
מנגד , החסרונות הם אלו:
- על החייב להיות עם הון כספי או יכולת כלכלית מסוימת שתשכנע את הנושים להסכים להצעתו על מנת להביא לאישור הצעתו.
- הצלחת הסדר הנושים תלויה בהסכמת הנושים להצעת החייב וככל ולא זכתה לרוב תומך היא תדחה על ידי הנושים ובית המשפט.
הסדר נושים טרם מתן צו כינוס
הסדר מסוג זה כשמו כן הוא, זהו הסדר שחייב שלא ניתן נגדו צו כינוס נגדו יכול להציע לנושים . המדובר בהליך של בקשה לאישור הצעת הסדר והוא הליך העומד בפני עצמו ונפתח בבית המשפט על ידי החייב, ללא קשר להליך פשיטת הרגל. הסדר נושים מסוג זה הנו הסדר שאינו כרוך בהכרזת החייב פושט רגל והוא מתבצע בהתאם לסעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל.
לצורך ביצוע הסדר הנושים ממנה בית המשפט בעל תפקיד המכונה נאמן . תפקיד הנאמן לבדוק את תביעות החוב המוגשות על ידי הנושים , לבצע את הפרסומים הנדרשים בעיתונים , לזמן את הנושים לאסיפת נושים , לקיים אסיפת נושים לצורך אישור הצעת החייב באסיפת הנושים , לבדוק ולאשר את תביעות החוב , לדווח לבית המשפט אודות תוצאות אסיפת הנושים , להגיש המלצות לבית המשפט ואף לחלק לנושים את הסכום שהציע החייב, ככל וההסדר יאושר. הנאמן הוא זה שלמעשה מקדם ומלווה את הליך ההסדר מתחילתו ועד לסיומו תוך כדי קבלת הוראות מבית המשפט.
לרוב, כבר בתחילת ההליך במסגרת הצו שניתן למינוי בעל התפקיד מגדיר בית המשפט את הפעולות הנדרשות לצורך דיון ויישום הצעת החייב להסדר נושים . עוד בתחילת ההליך ניתנת הוראה בדבר עיכוב ההליכים כנגד החייב המבקש לאשר את ההסדר ולרוב הדבר מותנה בהפקדת סכום חד פעמי בקופת ההסדר לצורך הבטחת הוצאות ההליך.
הסדר נושים לאחר מתן צו כינוס
להבדיל מהסדר נושים לפי סעיף 19א' שהוא הסדר על ידי חייב שלא ניתן נגדו צו כינוס , הסדר נושים המתבצע לאחר שניתן נגד החייב צו כינוס לחייב הנו הסדר המתבצע בהתאם לסימן ג' לפקודת פשיטת הרגל ובהתאם לסעיף 33 לפקודה.
הצעת הסדר לפי סימן ג' לפקודה צריכה להיות מוגשת בכתב ועליה לכלול את פרטי ההסדר המוצע וכן את הערבויות לביצוע ההסדר על ידי החייב. הצעת החייב להסדר לפי סעיף 33 לפקודה טעונה התייחסות הנושים המקבלים עותק מהצעת ההסדר של החייב באמצעות הכונס הרשמי.
נושי החייב רשאים להתנגד להצעה וככל שמי מהנושים התנגד להצעה זכאי הנושה שהתנגדותו תשמע.
בית המשפט יאשר את הצעת חייב להסדר לפי סימן ג' לפקודה, ככל שההצעה עומדת בקריטריונים הקבועים בחוק, ונסיבות המקרה מצדיקות זאת. בין היתר, לצורך אישור הסדר זה , על הצעת ההסדר שהגיש החייב לזכות ברוב ערך ומניין של נושים התומך בהצעתו . המדובר ברוב נושים התומך בהצעה המחזיק בשיעור של לפחות שלושה רבעים מערך הנשייה המאושרת .
בית המשפט רשאי במקרים מיוחדים לאשר הצעת הסדר מסוג זה במידה ויש רוב נושים של בעלי לפחות מחצית מהיקפן הכולל של תביעות החוב, אך לשם כך עליו לנמק את החלטתו ולהבהיר בהחלטה מהם הטעמים שהניעו אותו לאשר את ההצעה שיש לה רוב נמוך מ- 75%. הצעת ההסדר שאושרה מחייבת את כל הנושים למעט נושים שלא הסכימו להסדר ואשר החייב לא היה נפטר מהחוב כלפיהם במסגרת צו הפטר בהליך פשיטת רגל.
ככל שישנן נסיבות אשר בעטיין בית המשפט לא היה נותן לחייב הפטר חלוט או הפטר מותנה יאשר בית המשפט את הצעת הפשרה. במידה וישנה ערובה סבירה שיפרע חלק מהחוב הלא מובטח לפי השיעורים המצוינים בטבלה הקבועה בפקודת פשיטת הרגל. גם כשמדובר בהסדר לפי סימן ג' לפקודה, הסדר מסוג זה יאושר רק במידה וישנה התחייבות מצד החייב לפרוע את החובות בדין קדימה תחילה.
יצוין כי עם ולאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום התבטלה האפשרות להגיש בקשה להסדר לפי סעיף 19 א' לפקודת פשיטת הרגל וכן התבטלה האפשרות להגיש בקשה לפשיטת רגל , וכיום הליכי הסדר נושים מסוג זה נפתחים לפי סעיף 321 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
צריכים להיוועץ בתחום חדלות פרעון ופשיטת רגל?
השאירו פרטים ונחזור אליכם עם כל התשובות