מהו הפטר בפשיטת רגל ?
הפטר הוא צו המורה על מחיקת חובות החייב לנושים שלו ובמסגרתו בית המשפט פוטר את החייב מתשלום החובות שלו . זוהי קביעה שיפוטית המחייבת את הנושים ומזכה את החייבים שמתבצעת על ידי בית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל ומטרתה מתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחיים ללא חובות.
מטרת צו ההפטר היא לאפשר לחייב שעבר הליך פשיטת רגל , שיתף פעולה בהליך, ונהג בתום לב במסגרת ההליך להיפטר מחובותיו לצמיתות, ולפתוח דף חדש בחיים ללא חובות וללא נושים המתדפקים על דלתו ויש המכנים את פעולת הצו "מחיקת חובות "
מתן הפטר הוא תוצאה סופית בהליך פשיטת הרגל ומטרה מרכזית של החייב שבגללה פונה הוא להליך מסוג זה. הדבר משרת הן את המטרה השיקומית לטובת החייב והן את טובת החברה, שכן קיומם של חייבים בחברה מביא לכך שהמדינה והחברה מקדישים משאבים לסייע לאוכלוסיה זו שבמקרים רבים בשל בעיית החובות נקלעים למצוקה כלכלית ועוני.
בעבר, הליך פשיטת הרגל הסתיים בהכרזת החייב כפושט רגל, וחייב שהיה מעוניין לקבל הפטר מהחובות היה צריך להגיש בקשה מפורשת ובמסגרתה לבקש כי בית המשפט יפטור אותו מהחובות .
בעקבות הרפורמה שהנהיג הכונס הרשמי בתחום פשיטת הרגל, שלב ההפטר הפך להיות שלב מובנה וחלק בלתי נפרד מהליך פשיטת הרגל, וחייב המתנהל נכון בהליך פשיטת הרגל, ומקיים את ההתחייבויות המוטלות עליו במסגרת הליך זה צפוי לקבל הפטר מותנה או סופי מהחובות במסגרת הדיון שיתקיים בעניינו.
מי זכאי להפטר להפטר בפשיטת רגל ?
כל חייב שהגיש בקשה לפשיטת רגל , יצר את חובותיו בתום לב , קיים את ההתחייבויות המוטלות עליו במסגרת הליך פשיטת הרגל והתנהל בתום לב במסגרת הליך פשיטת הרגל זכאי לקבל הפטר מחובותיו ברי התביעה בהליך פשיטת הרגל.
מאידך, חייב שיצר את חובותיו במרמה או תוך כדי הימורים או תוך כדי ביצוע עבירות חמורות או בחוסר תום לב או חייב שהתנהג בחוסר תום לב במסגרת הליך פשיטת הרגל לא יקבל הפטר מהחובות או לכל הפחות לא יופטר מהחובות שנוצרו באופן זה.
כמה זמן לוקח לקבל הפטר ?
הפטר מהחובות ניתן בשלב הסופי של הליך פשיטת הרגל. פרק הזמן שלקוח עד למתן הפטר משתנה ממקרה למקרה ותלוי בנסיבותיו של החייב . ההפטר ניתן בדיון שנקבע לאחר הגשת הבקשה לפשיטת רגל והוא נקבעי בטווח זמן של כשנה וחצי ממועד מתן צו הכינוס . לעתים כבר במעמד הדיון מקבל החייב הפטר מהחובות ומסיים את ההליך בהפטר כעבור כשנה וחצי . יחד עם זאת במרבית המקרים במסגרת הדיון המתקיים קובע בית המשפט לחייב תכנית פירעון שהיא במהותה תכנית תשלומים . ההפטר לחייב ניתן רק לאחר שהחייב מסיים לבצע את התשלומים בהתאם לתוכנית הפירעון שנקבעה לו.
איך מקבלים הפטר ?
לצורך קבלת הפטר ( בתיקים שאינם כלולים ברפורמה בפשיטת רגל) על החייב להגיש בקשה למתן צו הפטר לבית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל בעניינו ולחלופין , ככל שמדובר בתיק שנפתח לאחר תחילת הרפורמה , במסגרת ההליך מתקיים דיון שבמסגרתו דן בית המשפט גם בסוגיית ההפטר.
ככל שמוגשת בקשה להפטר ( כאמור, המדובר בתיקים שלא מתנהלים על פי המתווה שהוגדר ברפורמה, בין שנפתחו לפני תחילת הרפורמה ובין שאינם במסלול הרפורמה עקב התנהלות החייב ) מועברת הבקשה שהוגשה לתגובת הכונס הרשמי ו/או המנהל המיוחד ולאחר קבלת תגובתם של גורמים אלו דן בית המשפט בבקשה ומחליט אם להפטיר את החייב מחובותיו או לא ובאילו תנאים.
על מנת לתת הפטר לחייב יש לקיים דיון בבית המשפט שאליו מוזמנים הנושים. ככל ובדיון בית המשפט ישתכנע כי בשלו התנאים למתן הפטור , יקבל החייב הפטר מהחובות שפירושו כאמור -מחיקת חובות.
השיקולים במתן הפטר לחייב
לצורך קבלת החלטה אם לתת או לא לתת ובאילו תנאים לתת לחייב הפטר בוחן בית המשפט מכלול שיקולים, המשפיעים על החלטתו בעניין זה. להלן מפורטת בזה רשימה לא סגורה של שיקולים מרכזיים המשפיעים על ההחלטה בדבר מתן הפטר לחייב.
אין שיקול אחד המשפיע או קובע אם יינתן הפטר לחייב בפשיטת רגל אם לאו , וההחלטה בשאלת ההפטר תלויה בגורמים שונים הנשקלים בכל מקרה ומקרה, ועל פיהם מתקבלת החלטה בדבר הפטרת החייב או אי הפטרת החייב מחובותיו.
חשוב לזכור- אין מקרה אחד דומה למשנהו ובכל מקרה בוחן את בית המשפט את נסיבותיו המסוימות של החייב שעניינו מובא בפניו, ובהתאם לנסיבות מחליט אם לתת לחייב הפטר, ואם כן, באלו תנאים יזכה לקבל הפטר.
יכולתו הכלכלית של החייב
בית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל בוחן את יכולתו הכלכלית של החייב , הכנסותיו ופוטנציאל ההשתכרות שלו באשר ליכולתו לפרוע את חובותיו. חייב בעל הכנסות או פוטנציאל השתכרות גבוה יקבל לרוב הפטר בתנאי תשלום טובים פחות, בהשוואה לחייב נטול כושר השתכרות או לחייב בעל כושר השתכרות נמוך.
כושר ההשתכרות של חייב הוא מונח שנעשה בו שימוש לעתים קרובות במסגרת הליכי פשיטת רגל. מונח זה מבטא את היקף ההכנסה שחייב מסוגל באופן תיאורטי לייצר בהתחשב בנתוניו האובייקטיביים שכוללים מצב בריאותי , השכלה , מקצוע , וניסיון תעסוקתי .
הכנסה ופוטנציאל השתכרות הם 2 מונחים השונים זה מזה , כשהשיקול המנחה בעת מתן ההפטר הוא פטונציאל ההשתכרות ולא ההכנסה בפועל.
כך , למשל, חייב המתקיים מהבטחת הכנסה בסך של כ-2300 ש"ח , ואין הצדקה לכך שאינו עובד ומשתכר יותר הנו חייב שכושר השתכרותו גבוה מהכנסתו בפועל. משמעות הדבר כי בית המשפט יביא בחשבון בעת קביעת התנאים למתן הפטר לחייב כי לחייב יכולת להניב הכנסה ואת ההכנסה הפוטנציאלית שלו ולא בהכרח את הכנסתו בפועל מהבטחת הכנסה.
לפיכך לחייב בעל כושר השתכרות גבוה שאינו עובד ללא הצדקה יתייחס בית המשפט כאל חייב המסוגל לעבוד וייחס לו הכנסה פוטנציאלית שהנה גבוהה מהכנסתו בפועל.
חייב שהכנסתו הפוטנציאלית הנה נמוכה מאוד ולא מאפשרת לו לעמוד בהוצאות הנדרשות למחיה בכבוד וכן אין לו נכסם עשוי לקבל הפטר מהחובות. מאידך חייב שהכנסתו הנה כזו שעל פי סברת בית המשפט יש לו יכולת לפנות הכנסה לטובת החובות צפוי לקבל הפטר המותנה בעמידתו בתכנית פירעון שהבמסגרתה יבצע תשלומים בגובה ההכנסה הפנויה למשך תקופה שארכה נקבע על ידי בית המשפט.
תום ליבו של החייב באשר לאופן יצירת החובות
לתום הלב שלך חייב הפונה להליך פשיטת רגל באשר לאופן יצירת החובות משקל והשפעה רבה על סיכוייו לקבל הפטר מהחובות . בית המשפט בוחן כיצד התנהג החייב, לפני שנפתח הליך פשיטת הרגל, במהלך התקופה שבה נוצרו חובותיו ובעיקר, את מידת תום הלב של החייב בכל הקשור לדרך שבה יצר את חובותיו . כך, למשל, חייב שחובותיו נוצרו עקב הימורים או מעשה מרמה עלול להימצא כמי שיצר את חובותיו בחוסר תום לב , מה שעלול להקטין את סיכוייו לזכות בהפטר ואף לשלול ממנו את ההפטר המיוחל. לעתים, במקרים חריגים כשחוב ספציפי נוצר בחוסר תום לב , בית המשפט יכול להחריג את החוב הספציפי שנוצר בחוסר תום לב מתחולת ההפטר.
התנהגות החייב במהלך הליך פשיטת הרגל
כחלק ממכלול השיקולים בעת מתן הפטר בית המשפט בוחן את התנהגות החייב במהלך הליך פשיטת רגל, ובין היתר את האופן שבו קיים את התחייבויותיו השונות במסגרת ההליך ובכלל זה את עמידתו בצו התשלומים שנקבע, מידת שיתוף הפעולה שלו עם בעלי התפקיד , עמידתו בחובתו להגיש את הדוחות התקופתיים כסדרם, ועמידתו בחובה להמציא אישורי מסירת ההודעות על צו הכינוס לנושים ומסמכים הנדרשים לבחינת מצבו.
חייב שהתנהג שלא כראוי במהלך תקופת ההליך באשר לקיום התחייבויותיו עלול להיחשב כחייב שנהג בחוסר תום לב , ובשל כך בלבד יכול ובית המשפט יאריך את תקופת התשלומים עד להפטרתו מחובותיו. במקרים חמורים של אי קיום התחייבויות ההליך יכול והחייב לא יקבל הפטר מהחובות.
גילו של החייב
לגילו של החייב השפעה על מתן ההפטר והתנאים להפטר. ככל שהחייב מבוגר יותר כך יטה יותר בית המשפט להקל עמו. מחייב צעיר שכוחו במותניו מצופה ליותר באשר להיקף פירעון חובותיו לנושים בהשוואה לחייב מבוגר , גם מכיוון שהוא צעיר יותר ושנות עבודה רבות עוד לפניו וגם מכיוון שקל לא יותר להישאר מועסק. חייב שהגיע לגיל פרישה יכול להיחשב כחייב הנעדר כושר השתכרות במקרים המתאימים ולקבל בשל כך הפטר .מאידך , חייב צעיר ששנות עבודה רבות עוד לפניו צפוי לקבל תכנית פירעון ארוכה יותר.
מצבו רפואי של החייב
למצבו הרפואי של החייב השפעה מהותית על התנאים לקבלת הפטר. אין דומה חייב חולה שכושר השתכרותו נפגע לחייב בריא. מחייב חולה שכושר השתכרותו נפגע עקב מחלתו מצופה לפחות בהשוואה לחייב בריא. לעיתים , חייב הסובל ממחלות קשות ומוגדר כנכה ובשל כך הוא נעדר כושר השתכרות עשוי לקבל הפטר לאלתר מהחובות .
לרוב, על מנת לבחון כיצד מצבו הרפואי של החייב משפיע על כושר השתכרותו ירצה בית המשפט להסתמך על קביעה ברורה ואובייקטיבית בדבר כושר ההשתכרות של החייב . כך, למשל, קביעת דרגת אי כושר לחייב על ידי המוסד לביטוח לאומי תחשב לרוב כאסמכתא מספקת לכך שהחייב נעדר כושר השתכרות בהיקף שנקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי.
פרק הזמן שבו מצוי החייב בהליך פשיטת הרגל
לפרק הזמן שבו מצוי חייב הליך פשיטת רגל חשיבות לעניין תנאי ההפטר. ככל שחייב מצוי פרק זמן יותר בהליך פשיטות הרגל מבלי שקיבל הפטר כך יטה יותר בית המשפט לקצר את ההליך בעניינו במסגרת תכנית פירעון קצרה יותר או אפילו על ידי מתן הפטר.
היקף הסך שבקופת פשיטת הרגל אל מול חובות החייב
בית המשפט בוחן ומשווה בין הסך שנצבר באמצעות תשלומי החייב ומימוש נכסים במסגרת ההליך אל מול סך היקף תביעות החוב שהוגשו במסגרת ההליך, ואם היחס בין החובות לסך המצוי בקופת הכינוס, מאפשר פירעון של חלק סביר וראוי מהחובות, וככל וקיים איזון ראוי בין הסכום שיפרע לנושים לסכום שימחק במסגרת ההפטר יכול הדבר להביא לקביעת תכנית המגלמת איזון זה.
היקף נכסיו של החייב
אין חייב הנעדר נכסים דומה לחייב בעל נכסים. מחייב שיש לו נכסים מצופה לשלם סכום גדול יותר לקופת פשיטת הרגל כתנאי לקבלת הפטר בהשוואה לחייב שאין לו נכסים. תכנית פירעון לחייב כתנאי לקבלת הפטר לרוב תגלם מבחינת הסכום הכולל את שווי נכסיו הלא מוגנים של החייב.
כך , למשל, חייב בעל כושר השתכרות שנקבעה לו תכנית פירעון יכול להידרש , בנוסף לתשלומי תכנית הפירעון המבוססים על יכולתו להשתכר , לשלם סכום נוסף במקום שימומש נכס מקרקעין שבבעלותו. הדבר מכונה בשפה המשפטית פידיון זכויות . פידיון זכויות חייב בנכס שבבעלותו צריך להיעשות לפי ערך ריאלי של הנכס , בהתחשב בשוויו ,מורכבות המימוש שלו ועלויות המימוש.
היקף החובות בדין קדימה
מכיוון שלחובות בדין קדימה עדיפות על פני חובות רגילים מבחינת סדר הפירעון יש להיקף החוב בדין קדימה השפעה על התנאים למתן הפטר לחייב . חייב שיש לו חובות גבוהים בדין קדימה יכול להיקלע למצב שכל תכנית פירעון ריאלית שתקבע לא תאפשר לנושים הרגילים לקבל את חלקם במסגרת תכנית הפירעון , מה שיכול להצריך אותו לפעול להקטנת החוב בדין קדימה או לתכנית פירעון שתאפשר פירעון הדין קדימה באופן מלא וכן תשלום נוסף לנושים. לעתים דיו קדימה גבוהה יכול לסכל את האפשרות לתכנית פירעון סבירה ובמקרה זה יש למצוא פתרונות יצירתיים שיתגברו על הקושי הקיים.
הפטר חלוט או הפטר מותנה
צו הפטר יכול שהיה סופי ( חלוט או מוחלט) ויקבע כי החייב פטור מחובותיו ללא תנאים נוספים , ויכול שיהיה מותנה בהתקיימם של תנאים כאלו ואחרים כגון תשלום סכום מסוים או תשלומים מסוימים לקופת הכינוס כתנאי לקבלת הפטר.
חייב נעדר רכוש ונכים המקבל הפטר לאלתר מהחובות ההפטר הוא לרוב ללא תנאים נוספים. מאידך כשלחייב נקבעת תכנית פירעון הרי שהוא מקבל הפטר מותנה, הפטר המותנה בכך שיעמוד בתשלומים שנקבעו במסגרת תכנית הפירעון.
תחולת צו ההפטר
חובות שאינם ברי הפטר בפשיטת רגל
צו הפטר חל רק על חובות ברי תביעה בפשיטת רגל. צו ההפטר, אינו פוטר את החייב מכל חובותיו וישנם סוגים שונים של חובות שצו ההפטר לא חל עליהם.
להלן החובות שאינם ברי הפטר בהליך פשיטת רגל:
- חוב שנוצר על ידי החייב במרמה או חוב שפושט הרגל השיג ביחס אליו ויתור במרמה – הכוונה במקרה זה בחובות שמוערב בהם אלמנט של מרמה או הונאה או עשיית עושר באופן בלתי מוסרי . המדובר לרוב בהתנהגות פלילית של החייב באשר לאופן שבו הוא יצר את החוב . המחוקק, ובצדק לטעמי, מצא שאין מקום לאפשר לחוטא לצאת נשכר, ובמקרים אלו שבהם החוב נוצר בדרכי מרמה יידרש החייב למצור דרך להסדרתו בהסכמה או שלא בהסכמת בעל החוב.
- חוב לפי פסק דין בתובענה למזונות – לחוב המזונות מצא המחוקק להקנות מעמד מיוחד וזאת בשל אופיו, המדובר בחוב שנוצר מחמת אי תשלום צרכי ילדיו של החייב. נראה כי מטרת ההוראה כי חוב מזונות אינו בר הפטר הנה כדי להרתיע משלמי מזונות מאי תשלום חוב המזונות . יש לציין כי במהלך השנים חל ריכוך באשר לחריג זה ונקבעו בפסיקה מקרים חריגים שיצדיקו מתן הפטר מחובות המזונות.
- חוב למדינה בשל קנס או התחייבות להימנע מביצוע עבירה- גם כאן הרציונל דומה לרציונל שבבסיס החריג הנוגע לחוב שנוצר במרמה. קנס הוא עונש הניתן בגין עבירה פלילית. מחיקת קנסות לחייבים שביצעו עבירות פליליות תמתן ותפחית משמעותית מחומרת העונש שבמתן קנסות לעבריינים, מה שעלול לפגוע בכוח ההרתעה מפני ביצוע עבירות פליליות , מהלך שעלול לפגוע בחברה בכללותה ובשלטון החוק.
חובות שהחייב לא יקבל מהם הפטר הנם חובות שהחייב יאלץ להתמודד אתם לאחר קבלת ההפטר , בין על ידי פירעונם המלא או החלקי במסגרת הסדר עם אותם נושים.
חובות שנוצרו לאחר מועד צו הכינוס
חובות שיצר החייב לאחר מועד מתן צו הכינוס באופן טבעי אינם כלולים בהליך פשיטת הרגל וההפטר אינו חל עליהם. גם אם יקבל החייב הפטר מהחובות , ההפטר לא יפטור אותו מחובות שהוא יצר לאחר מועד צו הכינוס ואיתם הוא יצטרך להתמודד גם לאחר שיקבל הפטר, שאחרת יהווה הדבר עידוד לחייב ליצור חובות חדשים תוך כדי ההליך ולאחריו.
הגבלות על חייב לאחר הפטר
עם מתן צו ההפטר רשאי בית המשפט להסיר את ההגבלות שהוטלו על פושט הרגל ואשר חלות על פושט הרגל בהיותו פושט רגל והמטרה היא שוב , לאפשר לחייב המקבל הפטר לפתוח דף חדש בחיים ולהתחיל חיים חדשים ללא חובות וללא הגבלות שימנעו ממנו מלהשתלב מחדש במרקם החיים הכלכליים .
המגבלות המוסרות לאחר מתן ההפטר הם אלו:
- אי נטילת אשראי- לאחר קבלת ההפטר רשאי החייב שוב לקבל אשראי וכרטיס אשראי. יחד עם זאת חשוב להבין שהמדיניות של נותני האשראי היא זו שקובעת בסופו של יום אם החייב יזכה לקבל אשראי או לו.
- הגבלת עיכוב יציאה מן הארץ- לאחר קבלת ההפטר מוסרת ההגבלה המונעת מהחייב לצאת את הארץ.
- הגבלה על שימוש בשיקים- לאחר מתן ההפטר רשאי החייב שוב לקבל פנקסי שיקים לצורך שימוש.
- הקמה והשתתפות כבעל עניין בתאגיד.
החיים לאחר הפטר
לאחר קבלת ההפטר המיוחל זכאי החייב לפנות לרשות האכיפה ולבקש לסגור את כל תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדו היות והוא הופטר מהחובות . סגירת תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו כנגד החייב תביא לביטול ההליכים שננקטו במסגרתם. כמו כן צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוטל במסגרת הליך פשיטת הרגל יבוטל וההגבלה על שימוש בפנקסי שיקים תוסר.
יחד עם זאת חשוב לדעת שהגם שלא חל איסור על חייב בפשיטת רגל שקיבל הפטר מהחובות לקבל אשראי מבנקים ותאגידים פיננסיים אחרים , בהתאם לחוק נתוני אשראי דבר היותו בהליך פשיטת רגל יהיה מצוי במאגר נתונים מיוחד שתאגידים פיננסיים ניגשים אליו לצורך הערכת הסיכון במתן אשראי ללווה . כפועל יוצא מכך , נראה כי חייב שקיבל הפטר מהחובות , יצטרך לקנות מחדש את אמונם של המלווים בטרם אלו ישקלו אם להעמיד לו אשראי .
נראה כי השינוי המשמעותי ביותר שחווים חייבים שקיבלו הפטר הנו הקלה נפשית והעדר צורך להסתתר ולהתחמחק מהנושים. המצב החדש מאפשר לחייב להתנהל ביום יום בצורה קלה ופשוטה יותר. ניתן לקבל ולשלם בשיקים, ניתן לנהל חשבון בנק מבלי לפחד שיעוקל וניתן לעבוד מבלי לחשוש שהמשכורת תעוקל. מתן הפטר לחייב פותח לחייב ובני משפחתו פתח ליציאה מהמצוקה הכלכליתץ שבה היות נתונים לקידום כלכלי ורווחה.
שיתוף פעולה לאחר קבלת הפטר
חייב שקיבל הפטר מהחובות מחויב להמשיך לשתף פעולה עם הנאמן ולסייע לו לממש את נכסיו המוקנים לנושים . חייב שלא ישתף פעולה בעניין זה מסתכן בביטול ההפטר. לפיכך , אם נוצר מצב שבו החייב קיבל הפטר מהחובות , אך לאחר ההפטר יש צורך בשיתוף שלו , למשל , במימוש נכס שבבעלותו, עליו לשתף פעולה באופן מלא ולסייע בכך על מנת להימנע מסנקציות הנובעות מאי שיתוף פעולה כאמור.
רכישת רכב או דירה לאחר קבלת הפטר
חייב המקבל הפטר מהחובות רשאי לקנות רכב או לרכוש דירה לאחר מכן מבלי שיטען כי הדירה או הרכב צריכים לשמש לפירעון החובות ובלבד שהרכישה נעשתה ממקורות כספיים שצמחו לחייב לאחר קבלת ההפטר. שונה הדבר ממצב שבו הרכב או הדירה או כל נכס אחר היה קיים לפני מועד ההפטר ולא נלקח בחשבון במסגרת הליך פשיטת הרגל שאז יכולה לעלות טענה כי הנכס הוסתר על ידי החייב וככל ויתברר כי כך הם פני הדברים הוא עלול למצוא עצמו מתמודד עם דרישה למימוש או פידיון הזכויות בנכס – גם לאחר קבלת הפטר.
האם ההפטר סופי ?
הפטר פוטר את החייב מהחובות ומביא לסיום ההליך באופן סופי במרבית המקרים ,ואולם יש לזכור שההפטר יעמוד על כנו כל עוד הליך פשיטת הרגל התנהל באופן תקין ובאופן שכל המידע המהותי אודות החיב נחשף במהלך ההליך. היו מקרים שבהם חייב שקיבל הפטר הסתיר נכס שבבעלותו בעת היותו בפשיטת רגל או ירושה של אדם שנפטר לפני או במהלך הליך פשיטת הרגל. הסתרת מידע מהותי על ידי חייב בהליך פשיטת הרגל מהווה התנהלות בחוסר תום לב והיא יכולה אף להביא לביטול הפטר שניתן לחייב בהליך.
לקבלת מידע אודות הפטר בהליך חדלות פירעון לחץ על הקישור הפטר בחדלות פירעון