חדלות פירעון של תאגיד-השלבים והתהליך

חדלות פירעון של תאגיד  מצדיקה פתיחת הליך חדלות פירעון לתאגיד אשר מורכב ממספר שלבים שמטרתם להביא את התאגיד ממצב של חדלות פירעון למצב של עסק פעיל או תאגיד מחוסל שיגרע ממרשם החברות.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, מהווה את מסגרת חוקית מרכזית המסדירה את פירעון חובותיהם של תאגידים הנמצאים במצב של חדלות פירעון בישראל. תאגיד בהקשר זה מוגדר בחוק כחברה או שותפות.

חוק זה, שאושר בכנסת ב-5 במרץ 2018 ונכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2019 מגדיר פרוצדורה משפטית  חדשה  ומקיפה לטיפול במצבים של קריסה כלכלית של תאגידים, ומחליף את החוק הקודם שבמסגרתו נהגו לכנות חדלות פירעון זה פשיטת רגל של תאגיד.

החוק המורכב מסעיפים רבים , נועד להסדרת  הליכי חדלות הפירעון באופן שיביא, ככל הניתן, לשיקומו הכלכלי של התאגיד, ובמקביל, להשאת  היקף  החוב שייפרע לנושים.

מהי חדלות פירעון של תאגיד

סעיף 2 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מגדיר חדלות פירעון כמצב שבו החייב אינו יכול לשלם את חובתיו במועדם בין שמועד פירעונם הגיע ובין שלא או מצב שבו התחייבויותיו עולה על היקף נכסים.

החוק מגדיר למעשה 2 מבחנים חלופיים לחדלות פירעון , המבחן התזרימי והמבחן הנכסי ודי כי החברה החייבת מצויה באחד מ-2 המצבים על מנת שניתן יהיה לכנות את המצב חדלות פירעון של תאגיד.

הגשת בקשה לצו פתיחת הליכים

 

הליך חדלות פירעון של תאגיד מתחיל  בהגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לבית המשפט המחוזי המוסמך.

הגורמים הרשאים להגיש בקשה לחדלות פירעון הנהם התאגיד עצמו, נושה של התאגיד, או היועץ המשפטי לממשלה וזאת אם התאגיד נמצא בחדלות פירעון או אם הליך זה יסייע למנוע את חדלות פירעונו.

תאגיד רשאי להגיש בקשה אם הוא נמצא במצב של חדלות פירעון או אם הצו יסייע למנוע את חדלות פירעונו, וכן אם סך חובותיו עולה על סכום מסוים, אשר נכון למועד כתיבת מאמר זה עומד על 28,722.47 ש״ח.  מאידך , נושה רשאי להגיש בקשה רק אם התאגיד נמצא במצב של חדלות פירעון, וגובה החוב כלפיו עולה על סך של 86,167.41 ₪ נכון לשנת 2025 .

לפני הגשת הבקשה, הנושה נדרש לשלוח לחייב דרישה לתשלום החוב ולתת לו  30 ימים להסדירו בטרם הגשת הבקשה, אותה יש להגיש תוך שלושה חודשים ממועד הדרישה .

לא ניתן להגיש בקשה לחדלות פירעון ביחס לחוב שטרם הגיע מועד פירעונו , ואולם במקרים חריגים, נושה של חוב שטרם הגיע מועד פירעונו יכול להגיש בקשה לחדלות פירעון כנגד התאגיד  אם התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו, להבריח נכסים ומועד פירעון החוב חל בתוך 6 חודשים ממועד הגשת הבקשה.

הבקשה לחדלות פירעון מוגשת  לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מקום עסקו העיקרי של התאגיד, כתובתו הרשומה, או עיקר נכסיו ,  ומיד לאחר הגשת הבקשה לבית המשפט, יש להמציא העתק ממנה לממונה על  הליכי חדלות פירעון באופן מקוון .

ככל  שהבקשה הוגשה על ידי נושה, יש להמציא העתק ממנה גם לתאגיד אשר רשאי להתנגד לבקשה.

חשוב לציין כי קיים הליך אחר של  פירוק מרצון של חברה, אך פירוק מרצון מתבצע רק כשלחברה אין חובות או חובות בהיקף שניתן להתמודד איתו  ואשר מעוניינת להביא לסיום פעילותה והסרתה ממרשם החברות.

קיום דיון בבקשה לחדלות פירעון של התאגיד

 

לאחר הגשת הבקשה לפתיחת הליכים , בית המשפט יקיים דיון. כל מי שרואה עצמו נפגע מהצו לפתיחת הליכים רשאי להגיש התנגדות לבית המשפט ובתום הדיון בית המשפט יחליט אם לקבל את הבקשה ולתת צו לפתיחת הליכים כנגד התאגיד או  לדחות את הבקשה לחדלות  פירעון.

 במידה שהבקשה מתקבלת, בית המשפט יכול להורות על אחד משלושה סוגי הליכים : שיקום כלכלי של התאגיד, הפעלה זמנית של התאגיד (למשך עד 30 יום לצורך קבלת מידע נוסף), או פירוק התאגיד.

צו לשיקום כלכלי יינתן אם בית המשפט שוכנע כי קיים סיכוי סביר לשיקום התאגיד, אין חשש לפגיעה בנושים, וקיימים אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד . צו זה יורה על הפעלת התאגיד לתקופה שלא תעלה על תשעה חודשים, עם אפשרות להארכה.

צו הפעלה זמנית ניתן כאשר בית המשפט זקוק למידע נוסף בטרם יחליט על המשך ההליך וככל והורה כך על הנאמן יהיה להגיש חוות דעת  עם המלצות באשר להמשך הפעלת התאגיד בתוך 30 ימים.

צו לפירוק התאגיד  יינתן אם בית המשפט סבור כי אין אפשרות סבירה לשיקום התאגיד.

השלבים  שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים

 

עם מתן הצו לפתיחת הליכים, נכסי התאגיד יועמדו לפירעון חובות העבר של התאגיד וכן לטובת  והוצאות ההליך . כן יוקפאו כל ההליכים המשפטיים נגד התאגיד למעט הליכים פליליים , ובית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון .

סמכויות הנאמן

הנאמן שמתמנה  הנו בעל תפקיד מרכזי בהליך חדלות הפירעון אשר פועל מטעם הממונה וכפוף להנחיותיו ולהוראות בית המשפט.  תפקידו העיקרי הנו  ליישם את החלטות בית המשפט, בדיקת מצבו הכלכלי של התאגיד, הכרעה בתביעות החוב של הנושים, כינוס, ניהול ומימוש נכסי קופת הנשייה, ולקראת סיוטם ההליך – חלוקת הכספים שהתקבלו לקופה לנושים בהתאם לסדר הנשייה הקבוע בחוק. במקרה של שיקום התאגיד יהיה על הנאמן לגבש את הדרך המיטבית לשיקומו של התאגיד.

במידה וניתן צו לשיקום כלכלי, הנאמן יפקח על עמידת התאגיד בתנאי הצו  והוא מחויב להגיש דוחות שוטפים לבית המשפט ולממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

סמכויות הנאמן הן נרחבות וכוללות את כל הפעולות שהתאגיד יכול היה לבצע בנכסיו ,  לרבות סמכות חקירה, עיקול ומימוש נכסים, וביטול עסקאות שנעשו לפני ההליך הפוגעות בנושים . כמו כן הנאמן רשאי לדרוש ולקבל  מידע ומסמכים מגורמים שונים לצורך ביצוע תפקידיו.

עם אישור בית המשפט, הנאמן רשאי להגיש תביעות משפטיות בשם התאגיד, להעסיק בעלי תפקיד נוספים, לפרוע חובות עבר ולהגיע לפשרה עם נושים או חייבים של התאגיד .

ככל ובית המשפט הורה על שיקום כלכלי של התאגיד הנאמן יפעל להכנת תוכנית שיקום מפורטת אשר תכלול המלצות מתאימות  להבראת התאגיד . זאת באמצעות הסדרי חוב, ארגון מחדש של פעילות העיסק , או מכירת חלקים מהעסק.

 הנאמן יציג את התוכנית לנושים, אשר יצביעו עליה באסיפת נושים . לאחר אישור הנושים, התוכנית תובא לאישור בית המשפט .

תקופת השיקום

 

תקופת השיקום נמשכת עד תשעה חודשים עם אפשרות להארכה באישור בית המשפט לתקופות של 3 חודשים כל אחת ,  ובמהלכה התאגיד יופעל על ידי הנאמן או על ידי הנהלה ממונה בפיקוחו .

בתקופה זו יוקפאו כל ההליכים המשפטיים נגד התאגיד . הנאמן רשאי לבצע עסקאות בנכסי קופת הנשייה לצורך שיקום התאגיד  ולהתמודד עם התחייבויות קיימות. אם התאגיד יעמוד בהצלחה בתנאי תוכנית השיקום, הוא ישוב לפעילות עסקית רגילה, ברם אם הליך השיקום ייכשל, בית המשפט יתן צו המורה על פירוק התאגיד.

פירוק התאגיד

 

אם בית המשפט הורה על פירוק התאגיד, הנאמן יפעל למימוש נכסי התאגיד במטרה להשיג את התמורה הגבוהה ביותר בעבורם . לאחר מימוש הנכסים, הנאמן יחלק את התמורה לנושים בהתאם לסדר העדיפויות הקבוע בחוק .  סדר זה קובע את מידת הסיכוי של כל נושה לקבל את חובו בחזרה. להלן טבלה המתארת את סדר העדיפות העיקרי בפירעון חובות לנושים:

לאחר חלוקת כל הנכסים (או לאחר שנמצא כי לא נותרו נכסים לחלוקה והתאגיד חדל פירעון ואינו יכול לפרוע את חובותיו), הנאמן יבקש מבית המשפט צו לסיום הליכי הפירוק וחיסול התאגיד .

ההבדל העיקרי בין הליך שיקום כלכלי להליך פירוק טמון במטרות הסופיות של כל הליך .

הליך שיקום כלכלי נועד לשמור על התאגיד כעסק פעיל ולהחזירו לרווחיות, תוך השאת החוב שיוחזר לנושים, בעוד  שפירוק מטרתו לממש את נכסי התאגיד, לחלק את נכסיו בין הנושים באופן המשיא את שיעור החוב שייפרע ולהביא לחיסול התאגיד.

בהליך שיקום, הפעילות העסקית נמשכת, נעשים ניסיונות להגיע להסדרי חוב עם הנושים וכן לגייס משאבים חדשים, ומגובשת תוכנית הבראה לתאגיד.

לעומת זאת בהליך פירוק, הפעילות העסקית נפסקת, הנאמן מממש את הנכסים הקיימים, והתמורה מחולקת לנושים לפי סדר החלוקה הקבוע בחוק.

התוצאה הסופית של שיקום היא המשך קיומו של התאגיד כעסק משוקם וחי , בעוד שהתוצאה הסופית של פירוק היא סיום קיומו של התאגיד כיישות משפטית ומחיקתו מהמרשם.

בית המשפט יחליט על סוג ההליך בהתבסס על הסיכויים הסבירים לשיקום כלכלי מוצלח, תוך התחשבות באינטרסים של הנושים ובקיום מקורות מימון להמשך הפעילות העסקית של התאגיד.

השלכות חדלות הפירעון של תאגיד

להליך חדלות פירעון יש השלכות משמעותיות על כל בעלי העניין בתאגיד. בעלי המניות עלולים לאבד את כל השקעתם, ובמקרים מסוימים אף להיות חשופים לאחריות אישית לחובות התאגיד אם פעלו שלא כדין .

בעלי החוב עלולים להפסיד חלק מכספם , כששיעור החוב שיקבלו בחזרה תלוי  בהיקף הכספים שיופקדו בקופת הנשייה בסוג החוב ומעמדו בסדר הפירעון .

העובדים עלולים לאבד את מקום עבודתם, אך הם נחשבים לנושים בדין קדימה בכל הנוגע לקבלת שכר עבודה ופיצויי פיטורין . גם צדדים שלישיים כגון ספקים ולקוחות עלולים להיפגע כתוצאה מהפסקת פעילות או שינוי תנאי ההתקשרות עם התאגיד.

סיכום

לסיכום, הליך חדלות פירעון של תאגיד בישראל כולל מספר שלבים מרכזיים: הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לבית המשפט המחוזי, דיון בבקשה והחלטת בית המשפט על מתן צו לשיקום כלכלי, הפעלה זמנית או פירוק התאגיד,  מינוי נאמן על ידי בית המשפט לניהול ההליך,  ביצוע הליך שיקום כלכלי (במידה וניתן צו כזה) הכולל הכנת תוכנית שיקום ואישורה ו/או או ביצוע הליך פירוק הכולל מימוש נכסים וחלוקת תמורתם לנושים לפי סדר העדיפויות, כשהמטרה היא סיום ההליך עם חזרה לפעילות ולחילופין חיסול התאגיד ומחיקתו מהמרשם.

מטרת החוק היא לאזן בין שיקום תאגידים המצויים במצוקה כלכלית לצורך הבטחת המשך פעילותם לבין הגנה על אינטרסים של הנושים, תוך הקפדה על הליך הוגן שקוף ומאוזן.

מומלץ לכל בעל עניין המעורב בהליך חדלות פירעון של תאגיד לבחון היטב את זכויותיו והצעדים שעליו לנקוט במסגרת הליך חדלות פירעון להיוועץ בעורך דין המתמחה בחדלות פירעון  על מנת להעריך את זכויתתיו ולמצות אותם ביחס לתאגיד.