בית המשפט קבע כי בנסיבות מיוחדות של חייב מבוגר וחסר כושר השתכרות, ניתן ליתן צו שיקום כלכלי והפטר מותנה, אשר יבטיח את זכויות הנושים באמצעות מימוש דירת המגורים – אך רק לאחר פטירת החייב. רכיב זה מאפשר שמירה על קורת גג ליחיד עד לסוף חייו, וזאת תוך איזון בין אינטרס השיקום לבין אינטרס הגבייה.
סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:
החייב, יליד 1954, הגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים עם חובות של כ־4.48 מיליון ₪ לשבעה נושים. לאחר בדיקת תביעות החוב אושרו נגדו 4.71 מיליון ₪.
הממונה נתן צו לפתיחת הליכים ופטר את החייב מתשלום חודשי בשל נכות צמיתה ואובדן כושר עבודה מלא.
דירת מגוריו של החייב נרכשה בשנת 2016, ומשועבדת לרשות המסים. שוויה הוערך בכ־1.24 מיליון ₪ לפי עסקאות דומות.
החייב טען כי יש להעניק לו דיור חלוף לארבע שנים במקרה של מימוש הדירה, לפי סעיף 229(ד)(2) לחוק, וכן כי הרישום טרם הושלם.
רשות המסים הסכימה למחוק את עיקר חוב המס (3.877 מיליון ₪) ולהותיר תביעת חוב מובטחת בסך 580,019 ₪ בלבד, בכפוף למימוש הדירה.
נקבע כי החייב נעדר פוטנציאל השתכרות, אולם בשל גובה החוב ומחדלים מצדו – יש צורך במימוש הנכס לצורך פירעון חובותיו.
בית המשפט הכריע כי בשל גילו ומצבו הרפואי, האיזון הראוי הוא השארת החייב בדירה לכל ימי חייו, והעברת מלוא זכויותיו בנכס לנאמן לאחר פטירתו.
לאחר המימוש, תקבל רשות המסים את רכיב החוב המובטח (580,000 ₪), והיתרה תחולק לנושים בדין רגיל בהתאם לסכומים שאושרו.
לחייב נשמרה האפשרות להציע בכל עת הסדר חוב לנושים גם לאחר מתן צו השיקום.