אין להורות על פיטורי נאמן בהליכי חדלות פירעון אלא במקרים חריגים בהם הוכח פגם מהותי היורד לשורש העניין. עצם העובדה שהנאמן מייצג נושים בתיקים אחרים, לרבות נושה יוזם ההליך, אינה מקימה כשלעצמה ניגוד עניינים, כל עוד הנאמן אינו מייצג את אותו נושה בהליך הספציפי, ותביעות החוב של אותו נושה נבדקות על ידי בעל תפקיד חיצוני. טענות כלליות, תחושתיות או סובייקטיביות של היחיד אינן מצדיקות הפסקת כהונת נאמן.
סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:
היחידה עתרה לפיטורי הנאמן בטענות לניגוד עניינים, משוא פנים, רשלנות מקצועית, שיהוי קיצוני ואובדן אמון. נטען כי הנאמן מייצג בנקים שהינם נושים בתיק וכי פעל למימוש נכס מקרקעין תוך פגיעה בזכויותיה. בית המשפט קבע כי מינוי נאמן שהוא בא כוח נושה בהליכים אחרים הוא פרקטיקה מוכרת ומותרת בדין, מטעמי יעילות ומומחיות, וכי במקרה זה ננקטו אמצעים למניעת ניגוד עניינים באמצעות מינוי בעל תפקיד חיצוני לבדיקת תביעות החוב של הבנקים. נקבע כי התנהלות הנאמן הייתה תקינה, שקופה ובהתאם לחוק ולפסיקה, וכי עיקר הקשיים בהליך נבעו מהתנהלות היחידה עצמה, לרבות היעדר שיתוף פעולה, אי־דיווח מלא והצפת ההליך בבקשות ותגובות. בית המשפט דחה את הבקשה, קבע כי לא הוכח פגם מהותי בהתנהלות הנאמן, וחייב את היחידה בהוצאות לטובת הנאמן והממונה.