נדחתה בקשת היחיד לקבלת הפטר מחוב מזונות. נקבע כי החייב אינו עומד בתנאים החריגים המצדיקים החלת הפטר על חוב מזונות לפי סעיף 175(ב)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018. נקבע כי נסיבות היווצרות החוב, התנהלות החייב לאורך השנים, חוסר תום הלב בהימנעות מתשלום מזונות, היעדר פנייה לערכאה מתאימה להפחתת המזונות ופגם מוסרי משמעותי – כולם מובילים לדחיית ההפטר.
סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:
החייב, יליד 1973, ביקש הפטר לחוב מזונות בסך של כ-263,000 ₪ למוסד לביטוח לאומי, הנובע מתשלומי מזונות שהמל"ל שילם לגרושתו החל משנת 1995.
החייב טען למצב רפואי ונכות בשיעור 54% ואי-כושר מלא; הכנסתו מקצבה בלבד. המל"ל, הנאמנת והממונה התנגדו לבקשה, בטענה כי החייב נמנע מתשלום מזונות במשך עשרות שנים, לא פנה להפחתת החוב, וגלגל את החיוב על הקופה הציבורית.
התברר כי מעבר לחוב הראשון, הצטבר לחייב גם חוב נוסף בגין מזונות ילד נוסף ממערכת יחסים אחרת (2012-2014), חוב שלא גולה בבקשה.
החייב לא צירף תצהיר כדין, בניגוד לדרישת תקנה 2(א) לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ט-2019, אך למרות פגם זה נדונה הבקשה לגופה.
נקבע כי נסיבות יצירת החוב מלמדות על חוסר תום לב מובהק. החייב לא שילם מזונות למרות שעבד במשך חלק מהתקופה. כמו כן החייב לא פנה לבית המשפט לענייני משפחה להפחתת חיוב המזונות. בנוסף , נקבע כי החוב נוצר עוד לפני קביעת הנכות ואין קשר סיבתי בין מצב בריאותו לבין אי-תשלום החוב.
לפיכך נקבע כי אין מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות החלת הפטר על חוב מזונות.
עם זאת, מתוך התחשבות במצבו הרפואי של החייב, אישר בית המשפט למל"ל לבצע קיזוז מוגבל של עד 10% בלבד מגמלת הנכות החודשית.