מונחים בנזיקין
חוק הפלתד
זהו קיצור שם לחוק שנחקק בשנת 1975 ששמו המלא הנו חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה 1975. מטרת המחוקק הייתה ליצור הסדר משפטי יעיל שיקצר את תהליך מתן פיצוי לנפגע בתאונת דרכים וכן יקל על נפגעי תאונות דרכים בקבלת הפיצוי , בין היתר על ידי קביעת אחריות מוחלטת של הנוהג ברכב כלפי כל נפגע. החוק מביא לכך שנפגע בתאונת דרכים יקבל פיצוי , ללא קשר לאשם מצדו וזאת באמצעות חברת הביטוח שביטחה את הנוהג ברכב. זהו החוק החל כיום על תחום משפטי זה של נזקי גוף עקב תאונת דרכים והוא מסדיר את התנאים ואופן קבל פיצוי המגיע לנפגעי תאונת דרכים , כהגדרת מונח זה בחוק.
הסתכנות מרצון
המדובר בטעת הגנה הקיימת בדיני נזיקין לנתבע בתביעת נזיקין כי לא חלה עליו חובה לפצות את הנפגע היות והנפגע הסתכן מרצון . על מנת שתהיה לנתבע הגנה של הסתכנות מרצון חייבים להתקיים 3 תנאים מצטברים ואלו הם:
- הנפגע ידע באופן סובייקטיבי את טיבו והיקפו של הסיכון שהוא נטל על עצמו.
- הנפגע נחשף מרצונו לסיכון שבעטיו נפגע ולתוצאותיו המשפטיות של הסיכון.
- הנפגע הסכים מרצונו להיחשף לסיכון .
אשם תורם
אשם תורם הנה טענת הגנה בדיני נזיקין המועלת במצב שבו התנהגותו של הניזוק תרמה לנזק שנגרם לו. ככל ובית המשפט יקבל את טענת הגנה זו רשאי הוא להפחית מגובה הפיצוי המגיע לניזוק ואף להביא לכך שהתביעה שהגיש הניזוק תדחה. נטל ההוכחה של אשם תורם מוטל על כתפי הנתבע.
חובת הזהירות
חובת הזהירות הנה מונח משפטי המתייחס לחובה של המזיק בתביעת נזיקין להיות זהיר כלפי הניזוק. חובת הזהירות נבחנת על פי מבחן "האדם הסביר" שלפיו בודקים מה האדם הסביר יכול היה לצפות בנסיבות המקרה שמעשיו או מחדליו יגרמו לנזק. החוק מבחין בין חובת זהירות מושגית לבין חובת זהירות קונקרטית. חובת זהירות מושגית בוחנת האם יש מקום להחיל חובת זהירות בין סוג מסוים של מזיקים לבין סוג מסוים של ניזוקים ומושפעת משיקולים שונים, בעוד שחובת זהירות קונקרטית בוחנת האם קיימת חובת זהירות בין המזיק הספציפי ולבין הניזוק הספציפי הנבדק. על מנת להראות רשלונות אין די בהוכחת חובת זהירות מושגית ויש צורך להראות כי במקרה המסוים הייתה קיימת גם חובת זהירות קונקרטית.
נכות תפקודית
נכות תיפקודית הנה מדד למידת השפעת מצבו הרפואי של הניזוק על תפקודו. נכות רפואית נקבעת על ידי רופאים , אך מידת הנכות התפקודית שיש ליחס לנפגע נקבעת על ידי בית המשפט. על מנת לקבוע את נכותו התפקודית של הנפגע לקוח בית המשפט בחשבון פרמטרים שונים ובכלל זה גילו של הנפגע, עיסוקו ואופי ההגבלות המשפיעות על תפקודו.
אבדן כושר השתכרות
אבדן כושר השתכרות הנו רכיב נזק בתחום הנזיקין המבטא את הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מכך שבשל הפגיעה הוא איבד את כושרו להשתכר בעתיד . לצורך חישוב הפיצוי בגין אבדן כושר השתכרות יתבסס בית המשפט על חוות דעת רפואית שבמסגרתה תקבע נכונותו של הנפגע מה שיאפשר לבית המשפט להאריך טוב יותר את נכותו התפקודית של הנפגע.
קשר סיבתי
קשר סיבתי הנו מונח בתחום הנזיקין המתייחס לקשר שבין המעשה הרשלני לבין הנזק. על מנת להוכיח את אחריותו של המזיק לפצות את הניזוק יש להראות כי קיים קשר סיבתי בין הרשלנות של המזיק והנזק שנגרם. לשם כך יש לבחון תחילה אם קיים קשר סיבתי עובדתי ולאחר מכן קיומו של קשר סיבתי משפטי. קיומו של קשר סיבתי עובדתי מבוסס על העובדות ובמסגרתו נבחן אם שרשרת האירועים כפי שעולה מעובדות המקרה הביאה לקרות הנזק. לאחר בחינת קיומו של קשר סיבתי עובדתי .בוחנים אם ישנו קשר סיבתי משפטי ולשם כך עושים שימוש במבחנים השונים הקיימים בחוק ובכלל זה מבחן הסיכון , מבחן הצפיות ומבחן השכל הישר.
מצג שווא רשלני
מצג שווא רשלני הנו מצג של אדם כלפי האחר אשר אינו נכון מבחינה עובדתית כשהאדם הסביר היה צריך לצפות שהמצג יפגע בנפגע. מצג שווא רשלנות נבחן בהתאם ליסודות הרשלנות הקבועים בפקודת הנזיקין ונפוץ בעיקר במקרים של רשלנות מקצועית.
עקרון הגולגולת הדקה
עקרון הגולגולת הדקה הנו עקרון שמקורו במשפט האנגלי ומשמעותו כי לא תתקבל טענת הגנה שהנתבע לא יכול היה לצפות נזק מסוים שנגרם בשל חולשה או חולשות מוקדמות של המזיק שעליו הוא לא יכול היה לדעת. כך, למשל, אדם שבשל רגישות גופנית מיוחדת נפטר כתוצאה מאירוע, שבמרבית המקרים אינו גורם לנזק גופני חמור לנפגעים כתוצאה ממנו לא יוכל להיטען לגבי עזבונו בתביעת נזיקין כי המנוח לא יכול היה לצפות את הנזק החמור שנגרם שכן על המזיק לקבל את הניזוק כפי שהוא.
עקרון הקטנת הנזק
עקרון הקטנת הנזק הנו עקרון יסוד בדיני חיובים שחל גם במסגרת דיני נזיקין והוא כי על הניזוק לנקוט אמצעים סבירים להקטנת נזקיו. קיימת הצדקה כלכלית ומוסרית לכך שנזק שנגרם לא יגדל בשל הימנעות לנקוט באמצעי סביר שניתן היה לנקוט לצמצום או גידור הנזק . כך, למשל , הימנעותו של ניזוק מלקבל טיפול בנזקי התאונה שנגרמה לו עלולה להביא לכך שיטען לגביו שהוא לא פעל להקטנת נזקיו. קיימת חפיפה מסוימת בין עקרון זה לעקרון אשם תורם.
מעשה של מה בכך
מעשה של מה בכך אשר מכונה גם "עקרון זוטי דברים" הנו עקרון בדיני נזיקין שלפיו אם מעשה או מחדל לא היו מקימים עילה לתביעה נוגדת ואדם סביר לא היה בא בתלונה לא יהווה המעשה או מחדל עוולה המקימה עילה בתביעת נזיקין. מכאן שתביעות נזיקין העוסקות במעשים ו/או מחדלים קלים שהאדם הסביר לא היה בא בתלונה לגביהם יידחו על ידי בית המשפט.
הדבר מעיד על עצמו
עקרון הדבר מדבר בעד עצמו הנו עקרון בדיני נזיקין שיישומו מביא להיפוך נטל הראיה אשר ככלל מוטל על התובע ולא על הנתבע. במצבים שבהם הוכח כי לנתבע לא הייתה ידיעה או יכולת לדעת מהיו הנסיבות שגרמו לנזק שנגרם ובית המשפט מתרשם, שהמקרה המסוים מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע הוא זה שלא נקט זהירות סבירה אזי הנטל להוכיח שלא התרשל יוטל על הנתבע. יישום עקרון זה בדיני נזיקין אינו נעשה כדבר שבשגרה ובמרבית המקרים הנטל להוכיח את תביעת הנזיקין מוטל על כתפי התובע.
תאונת מדרכה
תאונת מדרכה הנו כינוי לתאונה שנגרמה לאדם במהלך תנועה על גבי מדרכה או כביש או מדרגה . התאונה יכולה לקרות כתוצאה ממעידה עקב אבן מדרכה שזזה מהמקום או בשל מהמורה במדרכה או בכביש או בשל הפרשי גובה בין אריחי המדרכה, עקב שברים באריחים או במדרגות או עקב החלקה. תאונת המדרכה הנה לרוב באחריות העירייה או המועצה המקומית . העיריות והמועצות המקומיות מבוטחות מפני מקרי תאונה מסוג זה ובמקרה של תביעה נגד עירייה או מועצה מקומית או רשות מקומית אחרת חברת הביטוח תפצה את הנפגע בהתאם לדיני הנזיקין החלים על המקרה.