סעיף 319כח לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את הדין החל כאשר הליך עיכוב הליכים זמני אינו מסתיים בהסדר חוב, אלא מוביל לפתיחת הליכי חדלות פירעון מלאים. ההוראה נועדה למנוע "איפוס" דיוני ולשמר רציפות בין שני השלבים.
הסעיף מייצר מנגנון המשכי: אם במהלך תקופת עיכוב ההליכים הזמני – או בתקופת ההשהיה של ביטולו – מוגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים וניתן צו כאמור, יחולו הוראות מיוחדות לעניין מועד ההליך, הוצאותיו והמשך ניהולו.
התנאים להפעלת המנגנון – זיקה ישירה בין שני ההליכים
סעיף קטן (א) קובע כי ההסדר יחול בשני מצבים:
1. כאשר צו עיכוב ההליכים פקע או בוטל, ובטרם הפקיעה או הביטול הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים – ולאחר מכן ניתן צו כאמור.
2. כאשר ביטול הצו הושהה, ובמהלך תקופת ההשהיה הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים שניתנה.
המשותף לשני המצבים הוא קיומה של זיקה רציפה בין ההליך הזמני לבין ההליך המלא. אין מדובר בפתיחת הליך חדש "מנותק", אלא בהמשכו הישיר של ניסיון ההסדר.
קיבוע מועד פתיחת ההליך – השפעה מהותית על דיני קדימה וביטולים
סעיף קטן (ב)(1) קובע כלל משמעותי: לעניין הליכי חדלות הפירעון, יראו את מועד מתן צו עיכוב ההליכים הזמני כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים. בנוסף, מועד הגשת הבקשה לצו עיכוב ייחשב כמועד הגשת הבקשה לפתיחת הליכים.
מדובר בהוראה בעלת השלכות מהותיות, בין היתר לעניין תקופות חשודות, עסקאות בטלות או ניתנות לביטול, ודיני קדימה. בכך נמנע תמריץ לדחיית הליך חדלות הפירעון באמצעות מסלול ההסדר הזמני.
עם זאת, נקבע חריג חשוב: המועד להגשת תביעות חוב יימנה ממועד פרסום הצו לפתיחת הליכים, ולא ממועד הצו הזמני. בכך נשמרת זכותם הדיונית של הנושים להגיש תביעות חוב בתוך שישה חודשים.
הוצאות ההליך – מעמד של הוצאות חדלות פירעון
סעיף קטן (ב)(2) קובע כי הוצאות הליך אישור הסדר החוב – לרבות שכר מנהל ההסדר והוצאות הנובעות מפעולותיו – ייחשבו כהוצאות הליכי חדלות פירעון. לגבי תאגיד או יחיד המנהל עסק, נכללים גם סכומים הנחשבים כהוצאות הליך לפי סעיפים הרלוונטיים בחוק וכן התחייבויות לפי תוכנית הפעלה.
המשמעות המעשית היא כי הוצאות אלו נהנות ממעמד בכורה בדומה להוצאות הליך חדלות פירעון, ואינן נבלעות כנשייה רגילה. בכך מבטיח המחוקק את התמריץ והוודאות לבעלי תפקיד לפעול במסגרת ההליך הזמני.
החרגה לעניין גיבוש הסדר תשלומים ליחיד
סעיף קטן (ב)(3) קובע כי לגבי יחיד שהגיש בקשה לפי סימן א' לפרק י"ב לחלק ג', לא יחול סימן ב' באותו פרק לעניין גיבוש הסדר תשלומים. מדובר בהוראה טכנית-מערכתית שנועדה למנוע כפל מסלולים ולשמר עקביות בין שלבי ההליך.
משמעות פרקטית
סעיף 319כח מבטיח רציפות, יעילות ומניעת ניצול לרעה של שלב עיכוב ההליכים הזמני. הוא מונע "מרווח טקטי" בין ההליכים, מקבע את מועד חדלות הפירעון לצרכים מהותיים, ומסדיר את מעמד ההוצאות שנוצרו בשלב ההסדר.
המסר ברור: ניסיון כן לגיבוש הסדר יזכה להגנה ולהמשכיות; ניסיון למשוך זמן – לא ישנה את נקודת המוצא המהותית של ההליך.