סעיפים 290–292 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעגנים מנגנון לטיפול במקרים של ניהול תאגיד במרמה ערב חדלות פירעון. מדובר בכלי הרתעתי ושיקומי כאחד, המאפשר הן חיוב אישי בנזקי המרמה והן פסילה מכהונה עתידית.
אחריות אישית בגין ניהול במרמה – סעיף 290
כאשר נמצא כי נושא משרה היה שותף ביודעין לניהול התאגיד במרמה בתקופה שקדמה לצו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן או הממונה, להורות על אחד או יותר מן הצעדים הבאים:
1. חיוב באחריות לנזקים שנגרמו לתאגיד כתוצאה מהניהול במרמה;
2. פסילה מלשמש נושא משרה בכל תאגיד לתקופה שלא תעלה על חמש שנים.
היסוד המרכזי הוא מודעות – "שותף ביודעין". אין די ברשלנות או שיקול דעת שגוי; נדרש רכיב כוונתי של מרמה כלפי נושים.
הסעד הכספי נועד להשיב נזק לקופת הנשייה. סעד הפסילה – בעל אופי ציבורי־הרתעתי, שנועד למנוע הישנות דפוס התנהגות פסול.
מנגנון בירור יזום – סעיף 291
החוק מקנה לבית המשפט סמכות יזומה: אם במהלך ההליך מתעורר חשד לניהול במרמה, רשאי הוא להורות לנאמן או לממונה לערוך בירור ולהגיש ממצאים.
מדובר בהרחבת תפקידו של בית המשפט כמגן האינטרס הקולקטיבי של הנושים. ההליך אינו תלוי ביוזמה של תובע פרטי בלבד, אלא מאפשר בחינה מערכתית של התנהלות העבר.
בפועל, הסעיף משמש כלי לביצוע חקירות עומק, בדיקת תנועות כספיות, התקשרויות חריגות והעדפת מקורבים ערב קריסה.
תחולה גם על "דירקטור בפועל" – סעיף 292
הוראות חלק ח' יחולו גם על מי שמילא בפועל תפקיד של דירקטור, אף אם לא מונה כדין, לרבות בניגוד לסעיף 106 לחוק החברות.
המשמעות המעשית: הדין מתמקד במהות ולא בכותרת. מי שהפעיל שליטה ניהולית בפועל – לא יוכל להסתתר מאחורי היעדר מינוי פורמלי.
הבחנה בין אחריות בגין אי־צמצום חדלות פירעון לבין מרמה
יש להבחין בין סעיף 288 (אי נקיטת אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון) לבין סעיף 290 (ניהול במרמה):
סעיף 288 – עוסק ברשלנות ניהולית בשלב של חדלות פירעון צפויה;
סעיף 290 – עוסק בהתנהגות מכוונת ומרמתית.
רף ההוכחה והחומרה שונים באופן מהותי.
השלכות פרקטיות
בהליכי חדלות פירעון מורכבים, טענות לניהול במרמה עשויות לשמש מנוף אסטרטגי משמעותי:
* הגדלת קופת הנשייה באמצעות תביעות אישיות;
* יצירת לחץ להסדר;
מן ההיבט המניעתי, על דירקטוריונים ומנהלים להקפיד על שקיפות, תיעוד החלטות, והימנעות מהעדפת מקורבים או נטילת סיכונים בלתי סבירים ערב קריסה.