סעיף 152 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר מנגנון בירור פורמלי ומפוקח שבאמצעותו נבחן מצבו הכלכלי של היחיד. ההסדר מעניק לנאמן סמכויות חקירה משמעותיות, אך קושר אותן לשורה של ערבויות דיוניות וזכויות יסוד של היחיד, וכן לפיקוח מתמיד של הממונה ובית המשפט.
חובת זימון היחיד לבירור וסמכות חלופית של הממונה (סעיף 152(א)):
ככלל, על הנאמן לזמן את היחיד לבירור אישי לצורך בדיקת מצבו הכלכלי. רק בהתקיים נסיבות מיוחדות רשאי הממונה לקבוע כי הבירור אינו נדרש. בנוסף, הממונה מוסמך לערוך את הבירור בעצמו או באמצעות עובדי מדינה הכפופים לו, אם מצא כי נסיבות העניין מצדיקות סטייה מהמתווה הרגיל.
תוכן הזימון וזכויות היחיד (סעיף 152(ב)):
הזימון לבירור חייב לכלול פרטים מהותיים: מועד הבירור, מקומו ופירוט זכויותיו של היחיד. בין זכויות אלו נמנות הזכות לייצוג על ידי עורך דין והזכויות הקבועות בסעיף 47 לפקודת הראיות, ובכלל זה החיסיון מפני הפללה עצמית. דרישה זו מבטיחה כי היחיד יגיע לבירור כשהוא מודע למעמדו ולזכויותיו.
תיעוד הבירור והעברת הפרוטוקול (סעיף 152(ג)):
הבירור מתועד בפרוטוקול, אשר יימסר ליחיד. יחד עם זאת, לנאמן מוקנית סמכות לדחות את מסירת הפרוטוקול עד תום הבירור או עד סיום חקירות נוספות המתנהלות לפי החוק, אם מצא כי מסירה מיידית עלולה לפגוע בבירור. מדובר באיזון בין זכות העיון של היחיד לבין אינטרס יעילות החקירה.
הסדרה רגולטורית ופיקוח (סעיפים 152(ד)–(ה)):
השר, באישור ועדת החוקה של הכנסת, מוסמך לקבוע הוראות משלימות באשר לאופן ניהול הבירור, לרבות מועדים, זימון, מקום ותיעוד. בנוסף, הממונה מפקח על אופן ניהול הבירורים בידי הנאמנים, בין היתר באמצעות בדיקות תקופתיות, ובכך מצמצם חשש לשימוש לרעה בסמכויות.
חקירה שיפוטית והליכי ביקורת (סעיפים 152(ו)–(ז)):
כאשר הבירור מחייב חקירה מעמיקה יותר, רשאי הנאמן לפנות לבית המשפט בבקשה לקיום חקירה לפי סעיף 281. מנגד, מוקנית ליחיד זכות לפנות לממונה בבקשה לחקירת התנהלות הנאמן, אם סבר כי הבירור נערך שלא כדין או בחוסר הוגנות. הוראה זו מחזקת את ההגנה על זכויות היחיד.
הבירור בפני הנאמן הוא צומת קריטי בהליך חדלות הפירעון. אופן ניהולו, שיתוף הפעולה מצד היחיד והקפדה על זכויות דיוניות, משפיעים ישירות על ממצאי הבדיקה, על עמדת הנאמן ועל גיבוש ההמלצות לצו השיקום הכלכלי.