מהי רשלנות רפואית
פיצוי בגין רשלנות רפואית ינתן במידה ותוכח רשלנות רפואית וקשר סיבתי בין הרשלני לנזק. רשלנות רפואית הנה סוג של רשלנות מקציעות בתחום הרפואה, ופירושה הוא סטיה של מטפל ממידת הזהירות הסבירה שמצופה ממנו לנקוט ביחס למטופל במסגרת עיסוקו .
הרשלנות הרפואית יכולה להתבטא במעשה או במחדל. כך, למשל , רופא שרשם לחולה תרופה שאינה מתאימה למחלתו עלול להימצא בבית המשפט כמי שהתרשל . רופא שלא שלח את החולה לבצע בדיקה חיונית לצורך אבחון מצבו הרפואי בית המשפט עלול לייחס לו רשלנות רפואית .
על מנת לקבל פיצוי בשל רשלנות רפואית על התובע להוכיח כי המטפל הפר את חובת הזהירות המצופה ממנו כלפיו וגרם לו נזק . הנזק יכול להיות נזק ממוני, דהינו נזק שניתן לכמת בכסף או נזק שאינו נזק ממוני.
ככלל, נטל ההוכחה של רשלנות רפואית מוטל על התובע למעט במקרים החריגים שבהם בית המשפט יחיל את כלל "הדבר מדבר בעד עצמו".
קשר סיבתי
ככל תביעת נזיקין כדי לקבל פיצוי בשל רשלנות רפואית יש צורך להוכיח גם את הרשלנות , גם את הנזק שנגרם ואף להראות קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין הנזק. המשמעות של קשר סיבתי הוא קשר מוכח בין הרשלנות לנזק על מנת להראות שהרשלנות גרמה לנזק.
איך מוכיחים רשלנות רפואית
הלכה למעשה, הרשלנות הרפואית תוכח באמצעות חוות דעת רפואית שבמסגרתה יחווה המומחה הרפואי את דעתו אודות סבירות פעולותיו של הנתבע בכל הקשור לאיבחון מצבו של התובע ומתן טיפול רפואי לתובע. חשוב לציין כי לא כל נזק שנגרם לנפגע פירושו כי המטפל התרשל .רק סטייה של ממש מסטנדרט ההתנהלות המצופה מהמטפל ביחס למטופל תטיל עליו אחריות בנזיקין.
סוגי רשלנות רפואית
רשלנות רפואית יכולה להתבטא בדרכים רבות ומגוונות ולהלן דוגמאות: מתן תרופה לא מתאימה לחולה, טעות במינון הרפואי שנתן המטפל לחולה, שימוש בציוד רפואי לקוי, אי מתן מידע מספיק לחולה , העדר הסכמה מדעת של החולה לביצוע טיפול רפואי , איבחון שגוי של מחלה או מצב רפואי , התעלמות או העדר בדיקה מספקת של היסטורייה רפואית של החולה, קריאה לא נכונה של בדיקות וצילומים, והזנחת הטיפול בחולה. כל אחד מסוגי הרשלנות הזכאות יכול לזכות את הנפגע בפיצוי בשל רשלנותו הרפואית של הרופא או המוסד הרפואי.
להלן סוגים נפוצים של רשלנות רפואית:
רשלנות בטיפול של הרופא – כשהטיפול שנתן הרופא לא מקצועי או לא תאם את הסטנדרט הרפואי המקובל בנסיבות הבאות:
- מתן תרופה לא נכונה או מתן תרופה עם מינון שגוי
- ביצוע ניתוח לא חיוני או ביצוע ניתוח באופן רשלני
- שימוש בציוד רפואי פגום או לא תקין
- טעויות במעקב אחר מצב המטופל או בהנחיות בנוגע להמשך טיפול
רשלנות באבחון מחלות ומצבים רפואיים – רשלנות בשל אבחון שגוי, אבחון מאוחר או אבחון חלקי של מחלה או מצב רפואי, מה שמוביל לעיכוב בטיפול, החמרה במצב ואף לאובדן סיכויי החלמה.
להלן מקרים נפוצים:
- איחור באבחון סרטן או מחלות קשות אחרות
- התעלמות מסימנים קליניים ברורים או מהיסטוריה רפואית
- פענוח שגוי של בדיקות הדמיה או מעבדה
רשלנות בשל היעדר הסכמה מדעת- כאשר טיפול רפואי ניתן למטופל מבלי שהמטופל קיבל את כל המידע הדרוש לו לגבי הסיכונים, תופעות הלוואי והחלופות, ולא נתן הסכמה מודעת לטיפול.
להלן דוגמאות:
- אי מתן הסבר על סיכונים אפשריים לפני ניתוח
- ביצוע טיפול ללא הסכמת המטופל או תחת לחץ
פגיעה באוטונומיה של המטופל-
פגיעה בזכותו של המטופל להחליט על גופו, גם כאשר לא נגרם נזק פיזי ישיר. לדוגמא , מתן טיפול רפואי שניתן בניגוד לרצון המטופל או ללא קבלת הסכמתו.
רשלנות רפואית בלידה ובהריון – המקרים הנפוצים הם: ניהול לא תקין של מעקב הריון,רשלנות באבחון מומים מולדים , טיפול רשלני בזמן הלידה (למשל, איחור בהחלטה על ניתוח קיסרי), נזק ליולדת או ליילוד עקב התנהלות לא מקצועית
רשלנות רפואית בניתוחים-
להלן דוגמאות למקרים נפוצים:
- ביצוע ניתוח באזור שגוי
- השארת גוף זר בגוף המטופל
- אי הקפדה על סטריליות שגורמת לזיהום
רשלנות בטיפול תרופתי-
- מתן תרופה למטופל אלרגי
- שילוב תרופות מסוכן
- אי פיקוח על תגובות לתרופות
רשלנות רפואית בתחומי התמחות נוספים-
- רשלנות ברפואת שיניים (כגון טיפול שורש לקוי, עקירה מיותרת)
- רשלנות בטיפולים קוסמטיים ופלסטיים
- רשלנות רפואית בתחום הפסיכיאטריה
- רשלנות בשמירה ותיעוד מידע רפואי
- אי תיעוד טיפולים, בדיקות או החלטות רפואיות
- אובדן מסמכים רפואיים שגרם לפגיעה בהמשך הטיפול
הנזק הכלול בפיצוי בשל רשלנות רפואית
הנזק שנגרם לנפגע עקב רשלנות רפואית יכול להכיל בתוכו רכיבי פיצוי שונים המכונים ראשי נזק ולהלן המרכזיים שבהם:
- הוצאות רפואיות- הוצאות שהוציא הנפגע לצורך טיפול בנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהרשלנות הרפואית
- כאב וסבל – פיצוי בגין הכאב והסבל שנגרם לניזוק עקב המעשה הרשלני. אין אחידות בין בתי המשפט באשר לאופן החישוב של פיצוי בגין ראש נזק זה אשר במסגרתו יש לקחצ בחשבון את גילו של הנפגע , חומרת הנזק שנגרם והשפעתו הויזואלית ותהליך ההחלמה או ההחמרה הצפויה במצב הרפואי.
- אבדן כושר השתכרות – רכיב זה מבטא את ההפסד הכספי שנגרם לנפגע עקב הפגיעה בכושר השתכרותו בעתיד.
- פגיעה בזכות לאוטונומיה – במקרה שבו נפגע מקבל טיפול רפואי מבלי שנתן הסכמה מדעת לביצוע הטיפול יכול וייפסק לטובתו פיצוי בגין פגיעה בזכותו לאוטונומיה.
- קיצור תוחלת חיים-המדובר בפיצוי הניתן בשל הקיצור בתוחלת חייו של הנפגע עקב המעשי הרשלני שגרם לו נזק. ככל והנפגע איבד יותר שנים עקב הרשלנות הרפואית כך יגדל היקף הפיצוי המגיע לו בגין ראש נזק זה.
עוד על ראשי נזק בתביעת נזיקין ניתן לקרוא כאן.
התיישנות בתביעת רשלנות רפואית
התיישנות היא מגבלת זמן חוקית, שבסופה מאבד התובע את הזכות להגיש תביעה לצורך קבלת פיצוי בשל רשלנות רפואית לבית המשפט, גם אם יש לו עילה מוצדקת לתביעה . הבנת כללי ההתיישנות קריטית, שכן הגשת תביעה לאחר המועד הקבוע עלולה להביא לכך שהתביעה שהגיש התובע תידחה.
הכלל הוא שיש להגיש את התביעה בתוך 7 שנים מיום האירוע, אך קיימים חריגים לכלל הזה.
להלן מספר חריגים
ההתיישנות לגבי קטין – אם הנפגע היה קטין במועד האירוע, מרוץ ההתיישנות מתחיל רק מהגיעו לגיל 18 והמשמעות שכשמדובר בקטין ניתן להגיש תביעה עד הגיע הקטין לגיל 25.
העדר ידיעה על עילת התביעה- כאשר הנפגע לא ידע ולא היה יכול לדעת כי הנזק נגרם בשל רשלנות רפואית, מרוץ ההתיישנות יתחיל מהיום שבו גילה או היה צריך לגלות את הקשר בין הנזק לאירוע הרשלני.
הודאה בזכות- אם הנתבע מודה בזכות התובע לאחר תקופת ההתיישנות, מרוץ ההתיישנות מתחדש ונמשך 7 שנים ממועד ההודאה בזכותו של התובע.
עצירת מרוץ ההתיישנות- הגשת התביעה לבית המשפט עוצרת את מרוץ ההתיישנות. אם התביעה הופסקה מסיבה כלשהי ומוגשת מחדש, פרק הזמן שבו התביעה התנהלה לא ייספר במסגרת תקופת ההתיישנות . אם למשל תביעת רשלנות הוגשה לאחר 3 שנים ממועד האירוע הרשלני והתנהלה במשך 4 שנים ולאחר מכן הופסקה. ה- 4 שנים שבמהלכם התנהלה התביעה לא יספרו.
מדוע כדאי להיוועץ בעורך דין לקבלת פיצוי רשלנות רפואית
במקרים רבים נפגעי רשלנות רפואית אינם מודעים לזכותם לקבלת פיצוי בגין רשלנות רפואית ולכן בכל מקרה של חשד כי הטיפול ברפואי שניתן לא היה מספיק טוב או כשתוצאות הטיפול מביאים לתוצאות בלתי צפויות כדאי להיוועץ עם עורך דין נזיקין , שיידע לבחון את המקרה ואת היתכנות הגשת תביעה לפיצוי בגין נזקי הרשלנות הרפואית.