פשיטת רגל-שאלות נפוצות של חייבים ותשובות

הליך פשיטת רגל היא כינוי להליך משפטי , שבמסגרתו אדם פרטי ( להבדיל מחברה בע"מ) שהסתבך בחובות , מגיש בקשה לבית המשפט למתן צו כינוס  והכרזתו כפושט רגל. במסגרת ההליך ממנה בית המשפט בעל תפקיד ( מנהל מיוחד ) שלו תפקידים שונים. המנהל המיוחד בוחן את החייב ואת נסיבותיו ובין היתר, את אופן הסתבכותו בחובות  , מידת תום הלב שלו באשר לאופן יצירת החובות,  מצבו הכלכלי השוטף , מצבו המשפחתי , האישי, הרפואי, והתעסוקתי ומגבש המלצות המובאות בפני בית המשפט לקראת הדיון שנקבע בבקשתו של החייב . בית המשפט בוחן את ההמלצות ומגבש וקובע את הדרך שבה יוכל החייב לסיים את הליך פשיטת הרגל ופרשת החוב באמצעות הפטר לאלתר או הפטר מותנה ( תכנית פירעון).

כל אדם פרטי ( להבדיל מחברה בע"מ או תאגיד אחר) שיש לו זיקה לישראל  ושהסתבך בחובות בתום לב וחובותיו אינם פחותים מ – 17,514 ש"ח (הסכום צמוד למדד) זכאי לפשיטת רגל.  המשמעות שכל אדם שנקלע לחובות שנוצרו על ידו בתום לב זכאי לפתוח בהליך פשיטת רגל כדי להסדיר ולהיפטר מהחובות. גם נושה המעוניין לגבות חוב מחייב זכאי לפתוח בהליך פשיטת רגל ולשם כך עליו להגיש בקשה להכרזת חייב פושט רגל.

מאז כניסתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לתוקף, אם אדם אינו זכאי לפשיטת רגל.יחד עם זאת אם החייב בחדלות פירעון הוא זכאי להגיש בקשה לחדלות פירעון . הליך חדלות פירעון הנו המקביל להליך פשיטת הרגל ומחליף אותו.

כדי לעשות פשיטת רגל יש לפתוח בהליך פשיטת רגל. על מנת לפתוח הליך פשיטת רגל יש להגיש בקשה למתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל לבית המשפט המחוזי (החל מכניסתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לתוקף לא ניתן לפתוח בהליך  פשיטת רגל. הליך חדלות הפירעון החליף את הליך פשיטת הרגל וכיום יש להגיש בקשת חדלות פירעון.)

הסכומים שמשלמים בפשיטת רגל נקבעים במסגרת הליך פשיטת רגל על פי הנתונים האישיים של כל חייב.  חייב יכול שישלם סכום נמוך , ולעתים  סכום מזערי מסך חובותיו, ומצד שני , יהיה  חייב שישלם סכום גבוה ולעתים אף את סכום החוב המלא במסגרת הליך פשיטת רגל. הסכום שחייב ישלם בהליך פשיטת רגל תלוי ביכולותיו של החייב ובהיקף נכסיו . ככל שהכנסתו של החייב גבוהה יותר והיקף נכסיו המוקנים לקופת פשיטת הרגל גדול יותר, כך הסיכוי כי הוא ישלם סכום גבוה בהליך פשיטת רגל הוא גדול יותר.

הכונס הרשמי והממונה על הליכי חדלות פירעון מנהל אתר  הכולל פרטי אנשים הנמצאים בפשיטת רגל . ניתן לגשת לאתר , ולאתר לפי שם או מספר תעודת זהות פרטיי אנשים בפשיטת רגל. לחץ על הקישור הבא כדי לקבל מידע נוסף אודות  רשימת אנשים בפשיטת רגל

בקשה לפשיטת הרגל הנה הבקשה המוגשת על ידי החייב בתחילת הליך פשיטת הרגל . במסגרת הבקשה לפשיטת רגל מוסר החייב נתונים שונים הקבועים בחוק אודות מצבו ובכלל זה מצבו האישי והמשפחתי , נכסיו , חובותיו והיקפם , שמות נושיו והסכומים שהוא חב בהם,  וכן פרטים אודות נסיבות הסתבכותו בחובות . הבקשה מוגשת לבית המשפט ומהווה את שלב ההתחלה בכל הליך פשיטת רגל.

לא תמיד הפתרון הוא הליך פשיטת רגל, והכדאיות בהליך זה תלויה בגורמים שונים ובין היתר, היקף החובות , אופן יצירת החובות, קיומם של נכסים על שם החייב, ונכונות ויכולתו של החייב לעמוד בהתחייבויות ההליך. חייב המתאים להליך פשיטת רגל זוכה להגנה מפני נושיו במהלך תקופת היותו בהליך פשיטת הרגל, הגנה  המתבטאת בעיכוב הליכים כללי, יכולת טובה וחופשית יותר להתנהל בחיי מבחינה כלכלית ( קבלת היתר לניהול חשבון בנק , קבלת היתר שימוש בכרטיס חיוב ללא אשראי, הסרת עיקולי עו"ש ושכר , והסרת הגבלה על חידוש רישיון הנהיגה). נראה כי היתרון הגדול ביותר לחייב המצדיק כניסה להליך פשיטת רגל הנו הפטר מהחובות, שמשמעותו כי החייב פטור מתשלום חובותיו לנושיו. יש לשקול את הכדאיות שבפשיטת רגל על פי נתוני החייב והחלופות הקיימות .

פשיטת רגל מתחילה במועד הגשת הבקשה לפשיטת רגל . דיון נקבע לרוב בטווח זמן של כשנה וחצי – שנתיים לאחר מכן . במועד הדיון מי שזכאי להפטר לאלתר מקבל הפטר מהחובות וההליך מסתיים. מי שיש מקום לבטל את ההליך בעניינו , מתבטל ההליך בעניינו,  ומי שזכאי להפטר מותנה,  נקבעת לו תכנית פירעון  הנפרשת על פני תקופה של עד מספר שנים קדימה, לרוב לא יותר מ- 5 שנים ממועד הדיון. המשמעות היא שפשיטת רגל נמשכת בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה כשהתקופה נעה בין כשנה וחצי ועד מספר שנים.

חייב המבקשה לפתוח בהליך פשיטת רגל , יכול להגיש בקשה למתן  צו פשיטת רגל אם חובותיו אינם פחותים מ- 17,504 ש"ח ( הסכום צמוד למדד).

חייב הפונה להליך פשיטת רגל נדרש לעמוד במחויבויות שונות  המוטלות  עליו במסגרת הליך פשיטת הרגל. המחויבויות  המרכזיות  הנם עמידה בתשלום החודשי שנקבע במסגרת הליך פשיטת הרגל, הגשת דוחות דו חודשיים לכונס הנכסים הרשמי והממונה על הליכי חדלות פירעון ולבעל התפקיד באופן סדיר , התייצבות לחקירה בפני המנהל המיוחד , המצאת מסמכים נדרשים על ידי המנהל המיוחד,  ומתן תשובות ופרטים ככל ויידרש על מנת לסייע לבעלי התפקיד בביצוע הבדיקות הנדרשות בעניינו. חייב שלא עומד בחובותיו עלול להיפלט מההליך וזאת בעקבות ביטול הליך פשיטת הרגל. חייב המקפיד להתנהל נכון בהליך סולל לעצמו דרך קלה יותר להסדרת חובותיו וקבלת הפטר מהחובות . 

לא כל החובות נמחקים במסגרת פשיטת רגל וישנם חובות, שמלכתחילה אינם כלולים בהליך כגון חובות המובטחים בשיעבוד (כגון חובות משכנתא והלוואת ליסינג הכרוכה בשיעבוד) . כמו כן ישנם חובות שאינם ברי הפטר בהליך פשיטת רגל, דהיינו חובות שמחוקק קבע שלא ניתן לקבל הפטר ביחס אליהם ( לדוגמא:  חוב מזונות וחובות בגין קנסות אינם ברי הפטר בהליך פשיטת הרגל ). המשמעות היא שגם אם החייב יקבל הפטר מהחובות במסגרת ההליך, חובות אלו  שאינם ברי הפטר לא ימחקו במסדרת הליך פשיטת הרגל ויוותרו תלויים ועומדים נגדו לאחר סיום ההליך.

צו כינוס הוא צו שיפוטי הניתן בתחילת הליך פשיטת רגל. הצו מקנה הגנה לחייב מהמשך נקיטת הליכי גביה נגדו.  עם מתן צו הכינוס כל הליכי הגביה נגד החייב מעוכבים. כמו כן במסגרת צו הכינוס ניתנות הוראות שונות הנוגעות להליך . נקבע צו תשלומים שעל החייב לעמוד בו, מתמנה מנהל מיוחד , ניתנות הוראות בדבר ההגבלות על החייב בפשיטת וכן נתנו הוראות נוספות ואחרות . צו הכינוס תוחם בין חובות שנוצר לפני המועד שבו הוא  ניתן לבין חובות שנוצרו לאחריו , שאינם כלולים בהליך.

כל החובות נכללים בהליך פשיטת רגל, למעט חובות מובטחים שביחס אליהם רשאי הנושה לנקוט בהליכים גם במהלך תקופת ההליך וגם לאחריו. לא כל החובות הם בני הפטר ויהיו חובות שהחייב לא יפטר מהם במסגרת הליך פשיטת הרגל. כמו כן חשוב לציין שהליך פשיטת הרגל אינו כולל חובות שנוצרו לאחר מועד מתן צו הכינוס.

ככל ויינתן הפטר לחייב בפשיטת רגל , ההפטר יינתן במסגרת דיון שיתקיים בעניינו של החייב . במסגרת הדיון ייתן בית המשפט לחייב הפטר לאלתר או הפטר המותנה בתנאים. הדיון במסגרת הליך פשיטת הרגל נקבע בהתאם ליומן בית המשפט ולרוב ובמרבית מחוזות השיפוט בטווח זמן של 18 חודשים או יותר מתחילת הליך פשיטת  הרגל. מכאן שהפטר לחייב ינתן לרוב לא לפני שיתקיים דיון ולרוב , לאחר שהחייב יסיים לבצע את תכנית הפירעון שנקבעה לו.

צו תשלומים בפשיטת רגל נקבע במועד מתן צו הכינוס על ידי הכונס הרשמי וכשמדובר בהליך חדלות פירעון הוא ניתן לרוב במועד מתן הצו לפתיחת הליכים. צו התשלומים נקבע בהתבסס על הנתונים שמציג החייב בבקשה למתן צו פשיטת רגל ( ואם מדובר בהליך חדלות פירעון – בבקשה לחדלות פירעון) בדבר הכנסותיו והוצאותיו, וככלל הוא מהווה נגזרת של ההכנסה הפנויה הנותרת לחייב , לאחר ניכוי הוצאות המחיה. במסגרת הליכי חדלות פירעון קביעת צו התשלומים מבוססת  על אמדן  שנקבע על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון  ונוסחה לחישוב צו התשלומים שעל פיה נקבע צו התשלומים.

אין מניעה כי חייב בפשיטת רגל יחזיק רכב בבעלותו. יחד עם זאת יש לקחת בחשבון שהרכב הנו נכס מנכסי החייב וניתן במקרים המתאימים למימוש. כן במסגרת הליך פשיטת יכול והצורך של החייב בשימוש ברכב וההוצאות הכרוכות בהחזקתו ייבחן  וישליך על גובה צו התשלומים. יוער כי יש הבדל בין רכב המוחזק על ידי חייב לצרכים חיוניים לבין רכב  שאינו חיוני בעבור החייב. כך, למשל, הוצאה עבור החזקת רכב לצורך נסיעה לעבודה או ביצוע העבודה הנה מובנת יותר בהשוואה להוצאה בעבור החזרת רכב לצורך שימוש בשעות הפנאי.

חייב המגיש בקשה לפשיטת רגל אינו זכאי באופן אוטומטי לחזור בו מבקשתו להכריזו כפושט רגל, ועליו להגיש לשם כך בקשה לבית המשפט. העקרון המנחה הוא כי פשיטת רגל אינה "תכנית לבקשתך" . מכאן שלא תמיד יתיר בית המשפט לחייב שהגיש בקשה לפשיטת רגל לחזור בו מההליך ובמקרים שבהם קיימת לנושים תועלת מניהול ההליך יכול ובית המשפט לא ייעתר לבקשת חייב לבטל את את הליך פשיטת הרגל  בעניינו ואף יתיר נקיטת הליכים למימוש נכסיו של החייב.

עקרונית דירת חייב יכולה להימכר בהליך פשיטת רגל , אך הסבירות שזה יקרה משתנה ממקרה למקרה ותלויה בגורמים שונים ובין היתר, היקף החובות , גובה החוב המובטח בשיעבוד , היקף הדיור החלוף הנדרש במקרה של מימוש, ומצבו המשפטי והפיזי של הנכס. לרבות הנטיה של בתי המשפט הנה להימנע ממכירת דירת מגורים, אם ניתן למצוא אלטרנטיבה הולמת למכירה.

בהחלט כן, אך לשם כך יש להגיש בקשה למתן היתר לניהול עסק כעצמאי.  ככל ויימצא כי יש מקום להתיר את ניהול העסק יינתן לחייב היתר לניהולו. במסגרת הליך הבירור נבחנים הנסיבות של כל מקרה ומקרה , טיב העסק , מהותו, צרכי העסק מבחינת כוח אדם והשקעה , והתועלת הצפויה מניהולו . חייב המנהל במסגרת ההליך עסק ללא היתר מתנהל באופן לא תקין בהליך , ומסתכן בכך שההליך בעניינו יבוטל.

כן. כשמדובר בתיק פשיטת רגל מהשנים האחרונות או בתיק חדלות פירעון כבר בצו הכינוס / צו לפתיחת הליכים מקבל החייב היתר לנהל חשבון בנק אחד, ללא פנקסי שיקים וללא אשראי. המטרה היא לעודד חייבים להתנהל בהליך פשיטת הרגל / חדלות פירעון באופן שקוף וגלוי על ידי שיקוף ההכנסות וההוצאות במסגרת חשבון בנק שינהל החייב.

לחץ על הקישור פתיחת חשבון בפשיטת רגל על מנת לקבל מידע נוסף בנושא זה.

הכרזה ל פשיטת רגל הנה קביעה של בית המשפט שדן בהליך פשיטת הרגל כי החייב הנו פושט רגל. להכרזה על החייב כפושט רגל משמעות משפטית. עם הכרזתו של החייב כפושט רגל מוקנים נכסיו של החייב לנאמן שמתמנה על ידי בית המשפט לנכסי החייב. המשמעת היא שהנאמן רשאי לממש את נכסי החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל. הנאמן הנו לרוב המנהל המיוחד שמונה כבר בתחילת הליך פשיטת הרגל , במועד שבו ניתן צו הכינוס.

פושט רגל אינו זכאי ליטול אשראי, ולכן אינו יכול לקבל כרטיס אשראי. יחד עם זאת במסגרת צו הכינוס ניתן היתר לחייב לעשות שימוש בכרטיס חיוב מיידי , כרטיס המכובד כל עוד החייב נמצא ביתרת זכות בחשבון.

ככלל , צו תשלומים במסגרת הליך פשיטת רגל  אמור להיקבע בהתאם לגובה ההכנסה הפנויה השוטפת של החייב, דהיינו הפער בין ההכנסות בפועל או פוטנציאל ההשתכרות שלו לבין הוצאות החיוניות. צו תשלומים לא חייב להיות קבוע במסגרת הליך פשיטת רגל והוא ניתן להגדלה או הפחתה בהתאם לנסיבות. כיום במסגרת הליכי חדלות פירעון צו התשלומים הנקבע בתחילת ההליך מחושב על פי אמות מידה מוגדרות שקבע הכונס הרשמי והממונה על חדלות פירעון.

צו הפטר הנו החלטה  הניתנת בהליכי פשיטת רגל  או חדלות פירעון. בהחלטה הנתנת נקבע כי החייב פטור מחובות העבר. צו ההפטר פוטר למעשה את החייב מתשלומי חובות אשר הנם  חובות ברי הפטר במסגרת הליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון.

צו הפטר הנו החלטה  הניתנת בהליכי פשיטת רגל  או חדלות פירעון. בהחלטה הנתנת נקבע כי החייב פטור מחובות העבר. צו ההפטר פוטר למעשה את החייב מתשלומי חובות אשר הנם  חובות ברי הפטר במסגרת הליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון.

הפטר חלוט הוא כינוי לצו הפטר אשר לא ניתן לערער עליו עוד לאחר שחלף המועד הקבוע בחוק לערעור על מתן ההפטר לחייב.

לאחר מתן הפטר לחייב מסתיים הליך פשיטת הרגל, ויש לפעול לסגירת תיקי הוצאה לפועל שכלולים בהם חובות ברי הפטר וכן , ליידע את כל הנושים האחרים שלא פתחו תיקי הוצאה לפועל נגד החייב אודות צו ההפטר. לאחר מתן הפטר לחייב ניתן לחדש נגד החייב את  הליכי הגביה בגין חובות שמהם לא קיבל הפטר.

חוב בדין קדימה הנו חוב מסוג מסוים שהמחוקק הקנה לו עדיפות על פני חובות אחרים. כך, למשל, חוב מזונות הנו חוב בדין קדימה. העדיפות על פני החובות האחרים מתבטאת בשלב חלוקת הכספים לנושים. נושה בעל חוב בדין קדימה יזכה לעדיפות על פני נושה שהחוב כלפיו הנו חוב רגיל.

חוב בר הפטר הוא חוב שניתן לקבל ממנו הפטר בהליכי פשיטת רגל או חדלות פירעון. מרבית סוגי החובות הנם חובות ברי הפטר. יחד עם זאת ישנם סוגים מסוימים של חובות שאינם ברי הפטר. כך , למשל, חוב בגין מזונות הוא לרוב חוב שאינו בר הפטר . כמו כן אין הפטר מחוב בגין קנסות . עוד יש לציין כי חובות שנוצרו במרמה יכולים להיחשב חובות שאינם ברי הפטר . גם חובות שנוצרו לאחר מועד צו הכינוס אינם ברי הפטר בהליך הקיים. כן חובות המובטחים בשעבוד אינה נחשבים חובות ברי הפטר.

כן. עקרונית חובות למס הכנסה ולרשות המיסים בכלל הנם חובות הנכללים בפשיטת רגל. עם זאת יכול להיווצר מצב שקנסות המוטלים על על ידי מס הכנסה אינם ברי הפטר, הגם שחוב המס עצמו הנו בר הפטר.

חדלות פירעון  ביחס לחייב שאינו תאגיד הוא למעשה מה שמכונה פשיטת רגל. פשיטת רגל הנה הליך המתנהל להסדרת חובות של חייב שאיתרע מזלו והסתבך בחובות  על פי פקודת פשיטת הרגל.. פקודת פשיטת הרגל הוחלפה על ידי חוק חדש ששמו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מחליף את הוראות פקודת פשיטת הרגל ומתווה כללים חדשים להסדרת חובות של חייב שהסתבך בחובות ונקלע לחדלות פירעון. כיום לא ניתן להגיש בקשה לפשיטת רגל והדרך להסדרת החובות הנה באמצעות בקשה למתן צו לפתיחת הליכים.

לאחר מתן הפטר מוסרות ההגבלות השונות שהוטלו על החייב. האיסור על קבלת אשראי מוסר, והחייב רשאי לקבל הלוואות ומסגרת אשראי בחשבון . האיסור על קבלת פנקסי צ'קים מוסר וצו עיכוב היציאה מן הארץ מתבטל. הגם שההגבלות שהוטלו על החייב מוסרות לאחר מתן הפטר , חשוב לדעת שבהתאם לחוק נתוני אשראי קיים רישום בבנק ישראל אודות היות החייב בהליך פשיטת רגל,  וכל מלווה המעוניין להעמיד אשראי רשאי לבדוק זאת באמצעות פניה לחברות המספקות מידע אודות סיכוני אשראי כגון BDI. הגם שנטילת אשראי על ידי חייב שקיבל הפטר מותרת , הרישום אודות היות החייב בהליך פשיטת רגל במשך התקופה הקבועה בחוק יכול בפועל להגביל אותו מלקבל אשראי. 

תכנית לשיקום כלכלי הנה תכנית הנקבע בהליך חדלות פירעון לחייב. מטרת התכנית הנה לאפשר מצד אחד לחייב להשתקם ולפתוח פרק חדש בחיים ללא חובות ומצד שני, מאפשרת לנושים לקבל חלק מחובו של החייב כלפיהם. השימוש במונח תכנית לשיקום כלכלי ייחודי להליך חדלות פירעון. לרוב , התכנית תכלול תכנית תשלומים שבה על החייב יהיה לעמוד וכן הוראות באשר למימוש נכסים של החייב כגון , קופות גמל, קרנות השתלמות , נכסי מקרקעין רכבים וכיו"ב. ככל ובית המשפט ימצא לנכון , יכול ובית המשפט יורה כי על החייב לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה כתנאי לקבלת הפטר וכחלק בלתי נפרד מהתוכנית לשיקום כלכלי. במקרים המתאימים כשהחייב נעדר כושר השתכרות או נכסים והתנהל באופן תקין בהליך ויצר את חובותיו בתום לב , יכול והתכנית לשיקום כלכלי תהיה מתן הפטר לאלתר לחייב.

התשובה לשאלה זו תלויה בגורמים שונים. לעתים לוקחים את הבית, אבל לרוב מעדיפים פתרון שימנע את לקיחתו. ישנם מקרים שבהם היקף החוב מאפשר לסיים את ההליך ללא מימוש הבית . ישנם מקרים שבהם החייב נדרש לפדות את זכויותיו  בבית על ידי תשלום שוויו לאחר ניכוי עלויות המימוש שלו. הכל תלוי בנסיבות . 

הכניסה לפשיטת רגל מתבצעת על ידי הגשת בקשה למתן צו כינוס והכרזת החייב כפושט רגל.  היציאה מפשיטת רגל  הנה ככלל בתום הליך פשיטת הרגל. חייב המבקש לצאת מהליך פשיטת הרגל מוקדם יותר צריך לבקש זאת מבית המשפט . הפסיקה קובעת שהליך פשיטת רגל אינו "תכנית לבקשתך" ולאחר פתיחתו הוא הופך להליך ציבורי שמערב גורמים ואינטרסים שונים. לא תמיד יאפשר בית המשפט לחייב לצאת מפשיטת הרגל ולעתים כשקיימת תועלת לנושים בהמשך ניהול הליך פשיטת הרגל יכול בית המשפט לסרב לבקשת החייב לצאת מההליך  .

אין מניעה לקבל תרומות כדי לסגור חובות בפשיטת רגל. אם נקבעה לחייב תכנית פירעון והוא מעוניין לשלם אותה באמצעות תרומות עליו להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט. אם הוא מעוניין להציע הצעה להסדר נושים ולשלם לפי הצעתו באמצעות תרומות עליו לציין זאת בבקשה.