צו עיכוב הליכים זמני לפי סעיפים 319ט–319י לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, מהווה כלי דיוני מרכזי המאפשר לתאגיד לקבל "מרחב נשימה" לשם גיבוש הסדר חוב – תוך הקפאת פעולות אכיפה ושמירה על נכסיו.
הקפאת פירעון חובות העבר והחריגים לכך
סעיף 319ט(א)(1) קובע כי עם מתן הצו לא ייפרעו חובות העבר מנכסי התאגיד. מדובר בהקפאה מהותית של תשלומים לנושים בגין חובות שנוצרו טרם מתן הצו. עם זאת, לעניין נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות (כגון בעלי זכות קיזוז או קדימות) יחולו ההוראות הרלוונטיות בסעיפים 60, 255 ו-256 לחוק. בכך נשמר האיזון בין אינטרס השיקום לבין זכויות קנייניות מוגנות.
הקפאת הליכים והגבלת פתיחת הליך חדלות פירעון
בהתאם לסעיף 319ט(א)(2), מוקפאים ההליכים נגד התאגיד בהתאם לפרק ה' לחלק ב' לחוק, בשינויים המחויבים. בין היתר:
* התאגיד ייחשב כ"תאגיד בהפעלה" לעניין סעיף 29(2);
* במקום בטלות אוטומטית של הליכים – מסורה הסמכות לבית המשפט להורות על ביטולם;
* נושה אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אלא בצירוף בקשה לביטול צו עיכוב ההליכים הזמני.
המשמעות המעשית היא מניעת "מירוץ לנשייה" ומתן עדיפות להליך ההסדר על פני פתיחת הליך חדלות פירעון מלא.
הגבלת דיספוזיציה בנכסי התאגיד
סעיף 319ט(א)(3) מגביל את יכולת התאגיד לבצע פעולות בנכסיו שלא במהלך העסקים הרגיל, אלא באישור בית המשפט. תכלית ההוראה היא שמירה על מסת הנכסים והבטחת שוויון יחסי בין הנושים.
עיכוב יציאה מהארץ של צדדים שלישיים
במקרים חריגים, וכאשר עוכבו הליכים נגד אדם שלישי לפי סעיף 319ח, רשאי בית המשפט להורות על עיכוב יציאתו מן הארץ או להתנותה במתן ערובה (סעיף 319ט(א)(4)). מדובר בסעד משלים שנועד למנוע סיכול ההליך.
חובת קיום הוראות דין וגיבוש מיידי של הסדר חוב
סעיף 319ט(ב) מבהיר כי הצו אינו פוטר את התאגיד מחובותיו לפי דין, למעט תשלום חוב עבר. במקביל, סעיף 319י מטיל חובה אקטיבית על התאגיד לפעול באופן מיידי לגיבוש הסדר חוב. הצו אינו מקנה חסינות, אלא יוצר מסגרת זמן ממוקדת לגיבוש פתרון מוסכם.
שימושים נפוצים בפרקטיקה
בפועל, נעשה שימוש בצו זה במצבים שבהם מתנהל מו"מ מתקדם עם נושים מרכזיים, כאשר קיים חשש מהליכי גבייה אגרסיביים או מבקשה יזומה לפתיחת הליך חדלות פירעון. הצו מאפשר לתאגיד להציג מתווה שיקום מסודר, תוך בקרה שיפוטית והגנה על האינטרס הציבורי.