סעיף 29(5) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אינו מאפשר לנהל או להמשיך בתביעה אזרחית נגד יחיד שכבר נתון בהליכי חדלות פירעון, אלא אם ניתן לכך היתר מראש ביהמ"ש. כאשר ההיתר מתבקש בדיעבד – הבקשה תסורב. בנוסף, ביהמ"ש מדגיש כי עיכוב ההליכים בתיק חדלות פירעון נועד להבטיח שוויון בין הנושים, ריכוז הטיפול בתביעות והגברת היעילות, ואין להחריג מקרים פרטיים שאין בהם טעמים מיוחדים מהותיים המתירים להמשיך בתביעה האזרחית.
סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:
נגד היחיד מתנהלים הליכי חדלות פירעון. המבקש ביקש להמשיך תביעה אזרחית בעניינו, ללא היתר מראש, אלא בדיעבד.
התביעה האזרחית עסקה בזכויות לקבלת דירה שנרכשה מהיחיד, אך היחיד כבר היה בהליכי חדלות פירעון במועד הגשת התביעה.
ביהמ"ש השלום מחק את היחיד מהתביעה; הבקשה להמשיך את ההליך נדחתה, והערעור למחוזי נדחה אף הוא.
ביהמ"ש המחוזי פסק: אין מקום להעניק היתר לניהול ההליך, לא נמצאו טעמים מיוחדים לבירור מחוץ להליך החדלות פירעון, והנאמן אמון על בירור הזכויות במסגרת תביעת חוב.
עוד נקבע כי הנאמן מוסמך לבדוק גם סוגיות עובדתיות, ודיון בתביעת החוב בפני הנאמן הוא המסלול הנכון, ולא בקשה למתן הוראות.
טענות המבקש כי נשללה ממנו זכות קניינית או שמדובר בהחלטת ביניים נדחו; זכויותיו ייבחנו במסגרת הליך תביעת החוב.
עוד נקבע כי לא מתעורר עניין עקרוני רחב, ולמבקש עומדת הזכות לערער על הכרעת החוב של הנאמן.