נקבע כי אין יסוד להתערבות ערכאת הערעור בהחלטת בית-המשפט של חדלות הפירעון, אשר ביטל את תצהיר המתנה ואת הסכם יחסי הממון שנחתמו בין החייבת לבעלה, לאחר שנמצאו חוזים למראית עין. לבית-המשפט של חדלות הפירעון מסור שיקול דעת רחב בשל מומחיותו הייחודית בתחום חדלות הפירעון ולאור התרשמותו הישירה מבעלי הדין ונסיבות ההליך. משכך, לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בהחלטותיו.
עוד נקבע כי טענות להתיישנות או שיהוי אינן יכולות לעמוד לחייבת, שעה שהיא עצמה יזמה את הליך חדלות הפירעון שנים רבות לאחר יצירת ההסכמים, וכי בעל התפקיד רשאי לבחון ולהגיש בקשה לביטול הענקות גם לאחר חלוף שנים רבות, בהתאם להוראות הדין והפסיקה. הודגש משקל החובה להגיש תצהיר תומך והשלכות היעדרו בהליך אזרחי.
סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:
החייבת הגישה בשנת 2022 בקשה למתן צו לפתיחת הליכים, לאחר שחובותיה הגיעו להיקף של כ–14.7 מיליון ₪.
במהלך הבירור העלתה הנאמנת בקשה לבטל העברת זכויות בנכס מגורי החייבת לבעלה, אשר נעשתה לפי תצהיר מתנה משנת 2007 והסכם יחסי ממון משנת 2011.
נטען כי ההעברות היו הענקה פסולה או חוזים למראית עין, שנועדו להבריח נכסים.
החייבת ובעלה הגישו תגובה ללא תצהיר, בטענה למצבים רפואיים; אף אחד מהם לא הגיש חוות-דעת תקפה או אסמכתא מספקת.
בית-המשפט קמא קיבל את עמדת הנאמנת וביטל את ההסכמים.
ערכאת הערעור קבעה כי שיקול הדעת הרחב של בית-המשפט לחדלות פירעון אינו מצדיק התערבות ערעורית; לא נמצאה טעות שבחוק או בממצאים העובדתיים.
כן טענת ההתיישנות והשיהוי נדחתה. נקבע כי החייבת עצמה איחרה לפתוח בהליכי חדלות פירעון, ולכן אין בידיה לטעון לשיהוי מצד הנאמנת.
בעל התפקיד רשאי להגיש בקשה לביטול הענקה אף בחלוף שנים רבות, במיוחד כאשר הידיעה על ההעברה התגבשה רק לאחר מינויו.
עוד נקבע כי היעדר תצהיר מטעם החייבת והמשיב פגע בגרסתם ונתפס כחלק מפסיפס של אותות מרמה.
טענות בדבר הלכת השיתוף של הבעל נדחו, הן מאחר שלא נטענו בערכאה קמא, והן משום שלא הוצגה כל תשתית ראייתית לביסוסן.