שיקול הדעת הנתון לבית המשפט של חדלות פירעון, כמו גם לבעל התפקיד, הוא רחב מאוד, והתערבות ערכאת הערעור בהחלטות הנוגעות למתן או ביטול צו פתיחת הליכים תיעשה רק במקרים חריגים וקיצוניים שבהם נפל פגם מהותי בשיקול הדעת.
קיומו של חוב מזונות משמעותי, שאינו בר־הפטר, אינו כשלעצמו עילה מספקת לביטול צו פתיחת הליכים, ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו הקונקרטיות ובהתאם למכלול השיקולים שנקבעו בפסיקה.
סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:
ההליך עסק בבקשת רשות ערעור שהגישה גרושתו של היחיד, נושה בדין קדימה בגין חוב מזונות בסך של כ-424,000 ₪, על החלטת בית משפט השלום לדחות את בקשתה לביטול צו פתיחת הליכים שניתן ליחיד. ליחיד קדמו שני הליכי חדלות פירעון שבוטלו בעבר מחמת ניצול לרעה, ואף נקבעה בעניינו תקופת צינון בת שנתיים. חרף זאת, ניתן בעניינו צו פתיחת הליכים נוסף.
המבקשת טענה כי אין להליך תוחלת שיקומית, מאחר שחוב המזונות אינו בר הפטר ומהווה סכום משמעותי, וכי צו התשלומים שנקבע אינו יוצר תועלת לנושים. מנגד, הנאמן והממונה סברו כי הבקשה מוקדמת, וכי יש להשלים בדיקות כלכליות וחקירות טרם הכרעה בדבר גורל ההליך.
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי אין עילה להתערב בשיקול דעת בית המשפט קמא, שאימץ את עמדת הנאמן והממונה.
נקבע כי פסקי הדין הקודמים בעניינו של היחיד ניתנו על רקע מחדלים וניצול לרעה של ההליך, ולא לאחר בחינה מלאה של מכלול השיקולים הרלוונטיים לפי ההלכה הפסוקה. עוד הודגש כי חוב המזונות מהווה כ-18% בלבד מסך החובות, וכי ייתכן אופק שיקומי גם כאשר חוב זה נותר בעינו, באמצעות מתן הפטר מיתר החובות. לפיכך, נקבע כי אין מדובר במקרה חריג המצדיק ביטול צו פתיחת הליכים בשלב זה.