שאלות ותשובות בהליך חדלות פירעון

חדלות פירעון הנו מצב שבו חייב אינו מסוגל לפרוע את חובותיו במועד פירעונם או שהיקף התחייבויותיו עולה על היקף נכסיו. הגדרת המונח חדלות פירעון מצויה בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי המאפשר לחייב שהסתבך בחובות להסדיר את חובותיו לנושים.

מבחינת החייב שאינו מסוגל לפרוע את חובותיו במועדם, הליך חדלות הפירעון מאפשר לו להסדיר את כל חובותיו לנושים , להשתקם ולפתוח דף חדש ללא חובות . מבחינת הנושה-לעתים גביית חוב החייב כלפיו בהליך חדלות פירעון מהווה הדרך היעילה היחידה לגביית החוב.

כן , החייב יכול לנסות להסדיר את חובותיו לכל אחד מהנושים באופן פרטני, אך לא תמיד הדבר מתאפשר וכשיש הרבה נושים לא פשוט להגיע להסדר עם כלל הנושים. אפשרות נוספת-החייב יכול להציע הצעה כספית להסדר נושים, תוצאות המהלך תלויות בנושים. אם יתגבש רוב מניין וערך נושים התומך בהצעה יוכל החייב להסדיר את החוב לנושים לפי הצעתו. אפשרות שלישית כשכל החובות נגבים באמצעות ההוצאה לפועל הנה איחוד תיקים  או קביעת צו תשלומים מתאים ביחס לכל אחד מהחובות.

לחדלות פירעון השלכות קצרות וארוכות טווח על החייב. בטווח הקצר כשהחייב מצוי בהליך חדלות הפירעון , החייב מוגן מפני נושין שאינם רשאים לנקוט נגדו הליכים. כמו כן עיקולי חשבון עו"ש ושכר מוסרים על מנת לאפשר לחייב להתנהל מבחי נה כלכלית ביום יום. החייב בהליך חדלות פירעון צריך לעמוד בהתחייבויות שונות הנקבעות במסגרת ההליך. כשההליך מסתיים החייב מקבל הפטר מהחובות וחובתיו למעשה נמחקים. מידע אודות החייב והיותו בחדלות פירעון נשמר לפי חוק נתוני אשראי למשך 10 שנים , אך לאחר 3 שנים נשמר למטרת תיעוד בלבד ונמסר בנסיבות מאוד מסוימות כפי שהוגדרו בחוק- בעיקר לצורכי הליכים משפטיים ובקרה ופיקוח על פי דין.

עוד על ההשלכות של חדלות פירעון ניתן לקרוא כאן  .

הממונה על הליכי חדלות פירעון הנו אגף וזרוע של משרד המשפטים העוסק בביצוע תפקידים שהוגדרו בחוק לצורך קידום , ניהול ויישום הליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון. הממונה על הליכי חדלות פירעון אינו אדם בודד אלא משרד שלם עם סניפים באזורים שונים בארץ אשר כולל משפטנים , עורכי דין , רואי חשבון ובעלי תפקיד שונים שלהם חלק בביצוע מכלול המשימות שהוטלו על הממונה על הליכי חדלות פירעון.

לממונה יש סמכויות שונות שהמחוקק הגדיר בחוק  הכוללות פיקוח על נאמנים ,מתן החלטות בבקשות מסוימות בעניינים הקשורים בהליכי חדלות פירעון והסדרי חוב , וגיבוש עמדה והמלצה בדבר תכנית לשיקום כלכלי לחייב.

הממונה הנו גוף אובייקטיבי בהליך ומשמש כבעל תפקיד המסייע לבית המשפט בהצגת מכלול העובדות הנדרשות לצורך גיבוש צו לשיקום כלכלי לחייב.

במסגרת הליך חדלות פירעון נקבע לחייב צו תשלומים המבוסס על יכולתו הכלכלית בהתאם לאמדן שנקבע על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון. במועד קביעת תכנית לשיקום כלכלי לחייב התכנית כוללת תשלומים שוטפים  ויכולה לכלול מימוש נכסים מסוימים או פידיון זכויות בנכסים.

צו לפתיחת הליכים הנו צו הניתן בתחילת הליך חדלות פירעון. זוהי לרוב ההחלטה הראשונה הנתנת במסגרת הליך חדלות הפירעון . במסגרת הצו לפתחית הליכים נקבע צו התשלומים שעל החייב לעמוד , מתמנה נאמן וניתנות הנחיות שונות לנאמן. כמו כן ניתנות הוראות שונות לחייב ומוסרות חלק מההגבלות שהוטלו עליו. כן הצו לפתיחת הליכים מקפיא את כל ההליכים הפרטניים המתנהלים כנגד החייב. לצו לפתיחת הליכים משמעויות משפטיות שונות בהקשרים שונים של ההליך .

עם מתן הצו לפתיחת הליכים :

• כל נכסיו של החייב המוקנים לקופת הנשייה ישמשו לפירעון חובותיו.
• מוקפאים הליכי הגבייה כנגד החייב.
• לא ניתן לאסור חייב בשל קנס שהוטל עליו בשל עבירה פלילית.
• מתחילה תקופת הביניים ומוטלות על החייב הגבלות שונות.
• הממונה ממנה נאמן ליישום הליך חדלות הפירעון.
• הנאמן נדרש לבצע פעולות שונות לצרך בדיקת מצבו הכלכלי של החייב.
• לא ניתן לפרוע חובות עבר של החייב שלא בהתאם להוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

נאמן הוא בעל תפקיד שממנה הממונה על הליכי חדלות פירעון לצורך ביצוע תפקידים שונים הנוגעים להליך חדלות הפירעון. תפקידו של הנאמן הוא לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת לצורך גיבוש תכנית לשיקום כלכלי לחייב ולפקח על יישום התכנית לשיקום כלכלי.

תביעת חוב הנה תביעה המוגשת על ידי נושה כנגד חייב המצוי בהליך חדלות פירעון כחלק מהליך גביית החובת . הגשת תביעת חוב על ידי נושה בהליך חדלות פירעון מקנה לנושה זכות להשתתף בהליך חדלות הפירעון וזכות לקבל דיבידנד ( תשלום) מהחייב בשלב חלוקת נכסי החייב.  על תביעת החוב לכלול את כל המסמכים והראיות לביסוס החוב הנתבע מהחייב. במסגרת ההליך הנאמן יבדוק את תביעות ויכריע באשר לסכום המגיע לכל נושה שהגיש תביעת חוב על בסיס התביעה שהגיש.

חובות שאינם נכללים בהליך חדלות פירעון הנם חובות שנוצרו אחר מועד הצו לפתיחת הליכים וחובות המובטחים בשיעבוד כדוגמאת חוב בגין הלוואת משכנתא. ישנם חובות שאין מהם הפטר, דהיינו חובות שאינם נמחקים בהליך חדלות פירעון אשר כוללים חוב מזונות שככלל אינו נמחק בהליך חדלות פירעון , קנסות וחובות שנוצרו תוך כדי מרמה.

חדלות פירעון מתחילה במועד מתן צו לפתיחת הליכים לחייב ומסתיימת לאחר שעמד בתנאי הצו לשיקום כלכלי שנקבע בעניינו. רוב כשנה לאחר מועד מתן הצו לשיקום כלכלי נקבע דיון בעניינו של החייב ובמסגרתו קובע בית המשפט את התכנית לשיקום כלכלי אשר הנה לרוב תכנית תשלומים הנפרשת על פני מספר שנים. מכאן שאין תקופת חדלות פירעון מוגדרת. כל מקרה נבחן תלוי בנסיבותיו.

צו לשיקום כלכלי הוא צו הניתן על ידי בית המשפט אשר כולל תכנית לשיקומו הכלכלי של החייב. הצו לשיקום כלכלי כולל לרוב תכנית תשלום שלאחר שהחייב יעמוד בה הוא יוכל לסיים את ההליך ולקבל הפטר מהחובות.

חייב שנקבעה לו תכנית לשיקום כלכלי הכוללת תשלומים רשאי לבקש מבית המשפט להקדים תשלומים. הקדמת תשלומים ככל הנראה תאושר אם בית המשפט ישתכנע כי התשלום המוקדם אינו מגיע ממקורותיו של החייב אלא ממקורות אחרים כגון עזרת בני משפחה.

הפטר חלוט ניתן לביטול במקרים מסוימים ולרוב במקרים של הסתרה ומרמה מצד החייב. כך , למשל, אם יתגלה לאחר שהחייב קיבל הפטר כי בבעלותו נכס מקרקעין שהוסתר על ידו יכול הדבר להביא לביטול ההפטר , למימוש הנכס ואף לביטול ההליך לאחר מכן.

הפטר חלוט מקבלים לאחר שהחייב עמד בכל התנאים לקבלת ההפטר או כשהחייב קיבל הפטר לאלתר. לרוב , הפטר חלוט ניתן לאחר שהחייב קיים את התחייבויותיו הכספיות לצורך קבלת ההפטר. כך, למשל, חייב שעמד בתכנית התשלומים שנקבעה לו במסגרת התכנית לשיקום כלכלי, ולא הותנו תנאים נוספים על ידי בית המשפט , יקבל הפטר המכונה הפטר חלוט.

כדי לקבל הפטר בהוצאה לפועל יש להגיש בקשה לחדלות פירעון . כשמדובר בחייב שחובותיו אינם עולים על 150,000 ש"ח הליך חדלות הפירעון יתנהל בהוצאה לפועל והחייב יקבל הפטר בהוצאה לפועל .

פרק הזמן לקבלת הפטר משתנה ממקרה למקרה ותלוי בנסיבות של כל מקרה. לעתים כבר במועד הדיון שנקבע בבקשתו של החייב למתן צו לפתיחת הליכים מחליט בית המשפט לתת לחייב הפטר לאלתר הפוטר אותו מהחובות ומאשר את סיום ההליך. לעתים ההפטר ינתן רק לאחר עמידת החייב בתכנית שיקום הכולל סדרת תשלומים הנפרשת על פני מספר שנים. מרבית ההליכי חדלות הפירעון מסתיימים בטווחי זמן של בין 4-6 שנים.

חייב שקיבל הפטר רשאי לצבור רכוש , ואם לא נקבע אחרת במסגרת התכנית לשיקום כלכלי שנקבעה בעניינו כל רכוש שייצבר על ידו כולל רכב ונכסים אחרים לא יהיה מוקנה לקופת הנשייה לטובת הנושם . לעתים במסגרת הצו לשיקום כלכלי מחיל בית המשפט את סעיף 164(ג) הקובע כי נכסים מסוימים שייצברו גם לאחר תום תקופת התשלומים יכללו בקופת הנשייה.

על מנת לפתוח בהליך חדלות פירעון יש להגיש בקשה מתאימה. כל חייב המצוי בחדלות פירעון רשאי להגיש בקשה לחדלות פירעון וכל נושה שהחוב כלפיו עולה על הסכומים הקבועים בחוק רשאי להגיש בקשה לחדלות פירעון כנגד חייב.

בהחלט כן . למעשה המחוקק מעודד חייבים בהליכי חדלות פירעון  להתנהל  מבחינה כלכלית באופן מסודר ובצורה שקופה באמצעות שימוש בחשבון בנק ומתיר לו לנהל חשבון עו"ש אחד בכל בנק ללא יכולת לקבלת אשראי.  

1. זוהי שאלה מורכבת שהתשובה לה תלויה בנסיבות . חייבים רבים פונים להליך חדלות פירעון כשבבעלותם בית, דירה, מגרש או נכס מקרקעין אחר. הגורמים שמשפיעים על ההחלטה אם הבית ימומש או לא תלויים בהיקף החובות, שווי הבית , מורכבות המימוש שלו, היקף ההון העצמי של החייב בבית, קיומם של בעלי שיעבוד נוספים, יכולת הפדיון של החייב, זהות המותב הדן בתיק, זהות בעלי התפקיד ועוד. כל מקרה צריך להיבחן לגופו.

הליך חדלות פירעון מאפשר לחייבים שהסתבכו בחובות כבדים שאיתם הם לא יכולים להתמודד להיפטר מהחובות ולפתוח דף חדש ללא חובות. היתרונות של הליך חדלות פירעון לחייב הם אלו:

• מחיקת חובות באמצעות הפטר.
• עיכוב ההליכים לגביית חובות.
• ביטול עיקול על המשכורת.
• ביטול ועיכוב פקודות מאסר.
• אפשרות לפתיחה ושימוש בחשבון עו"ש.
• שקט נפשי בידיעה שההליכים מעוכבים ובעיית החובות תיפתר.

הליך חדלות פירעון מאפשר לחייב שהסתבך בחובות להסדיר את חובותיו. החסרונות המרכזיים בהליך חדלות פירעון הם אלו:

במרבית המקרים החייב נדרש לתשלום חלקי של החובות ולרוב, בתשלומים.

• על חייב בהליך חדלות פירעון לעמוד בהתחייבויות שונות הכוללות הגשת דוחות דו חודשיים אודות מצבו הכלכלי השוטף, הגעה לצורך בירור אצל בעל התפקיד , הגעה לדיון שנקבע ושיתוף פעולה לצורך חשיפת מצבו הכלכלי.
• סיכון  למימוש  נכסים של החייב ( לרוב הסיכון היה קיים עוד לפני הפנייה להליך חדלות פירעון).
• סיכון לביטול פעולות של העברת נכסים לאחרים על מנת למנוע את מימושים.

הסדר נושים בהליך חדלות פירעון מאפשר לחייב המצויי בחדלות פירעון להביא בפני נושיו הצעה כספית לפירעון החובות שלו . ככל ונושיו של החייב יקבלו את הצעתו של החייב ברוב הנדרש בית המשפט יאשר את ההסדר , וככל והחייב יעמוד בתנאי ההסדר הוא יקבל הפטר מיתרת החוב שהוא לא פרע.

חייב המגיש בקשה לחדלות פירעון עושה זאת מיוזמתו , אך כדי לצאת מהליך חדלות הפירעון עליו לבקש ולקבל את אישור בית המשפט. לא תמיד יאשר בית המשפט לחייב לצאת מהליך חדלות הפירעון ולרוב , אם מצא בית המשפט כי יש תועלת מהמשך ניהול ההליך לנושים החייב לא יוכל לצאת מהליך חדלות הפירעון אלא אם בסופו של דבר תקבע לו תכנית לשיקום כלכלי.

חדלות פירעון הנה פרוצדורה משפטית חדשה שנכנסה לתוקף ביום 15/9/19 והיא מחליפה את הליך פשיטת הרגל . הליך חדלות הפירעון זהה במהותו להליך פשיטת הרגל , אך הליך חדלות הפירעון מגדיר דרך משפטית חדשה לניהול הליך חדלות הפירעון תוך שימת דגש על הצורך בשיקומו הכלכלי של החייב.

צו הפטר הוא צו שניתן על ידי בית המשפט לחייב בהליך חדלות הפירעון ומשמעותו המרכזית הנה כי החייב פטור מתשלום חובותיו לנושים. צו הפטר ניתן לחייב שעמד בהתחייבויות הליך חדלות הפירעון לרבות עמידה בתנאי התכנית לשיקום כלכלי שנקבעה לו.

אין מניעה עקרונית כי חייב בחדלות פירעון יהיה עצמאי, אך לשם כך על החייב לבקש ולקבל היתר במסגרת הליך חדלות הפירעון לנהל עסק כעצמאי. קיימים שיקולים שונים המנחים את הממונה בבואו לגבש עמדה באם יש מקום לתת לחייב היתר להיות עצמאי. בין היתר נשקלת התועלת שבניהול העסק , אופי העסק וכדאויותו הכלכלית והאלטרנטיבה לניהול העסק כעצמאי.

חדל פירעון רשאי באופן עקרוני להגיש תביעה בהיותו בהליך חדלות פירעון , אך לשלם כך עליו לבקש ולקבע אישור מתאים. על מנת לבחון ולהחליט אם לאשר לחייב להגיש תביעה נבחן אופי התביעה, מידת נחיצותה ואופן מימון הוצאות ניהול התביעה. כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבות.

כדי להגיש בקשה לחדלות פירעון יש צורך במילוי טופס מקוון הכולל נספחים באתר הממונה על הליכי חדלות פירעון. לאחר הגשת הבקשה מנותבת הבקשה לגורם המטפל בהתאם לקריטריונים שנקבעו בחוק. לרוב, לאחר הגשת הבקשה נדרשים מסמכים והבהרות נוספות. לאופן שבו מוגשת בקשה לחדלות פירעון השלכה מהותית על המשך ניהול ההליך ולכן נכון יהיה להגישה כראוי.

כדי להגיש בקשה לחדלות פירעון יש צורך במילוי טופס מקוון הכולל נספחים באתר הממונה על הליכי חדלות פירעון. לאחר הגשת הבקשה מנותבת הבקשה לגורם המטפל בהתאם לקריטריונים שנקבעו בחוק. לרוב, לאחר הגשת הבקשה נדרשים מסמכים והבהרות נוספות. לאופן שבו מוגשת בקשה לחדלות פירעון השלכה מהותית על המשך ניהול ההליך ולכן נכון יהיה להגישה כראוי.

חוב למס הכנסה נכלל בהליך חדלות פירעון. חלקו יאושר בדין קדימה , חלקו כחוב כללי ויתכן וקנסות יאושרו כחוב נדחה. לכל אחד מסוגי החוב הנ"ל משמעות משפטית שונה והחייב יכול אף לקבל הפטר מחוב למס הכנסה.

התשלום החודשי בחדלות פירעון נקבע באמצעות נוסחת חישוב שפיתח הממונה על הליכי חדלות פירעון בשלב מתן הצו לפתיחת הליכים. הנוסחה היא חלק מנוהל כולל הקובע אמות מידה לחישוב התשלום החודשי, ובהתאם למדיניות הממונה המטרה היא ליצור אחידות באשר לאופן שבו קובעים את התשלום החודשי בנסיבותיו של כל חייב.

הקביעה מבוססת על הערכת הכנסות התא המשפחתי של החייב מכל המקורות ובחינת ההכנסה הפנויה על פי הסכום הבסיסי למחיה בכבוד התלוי בגודל התא המשפחתי. התשלום החודשי הנו מחצית חלקו של החייב בחלקו היחסי בהכנסה הפנויה של התא המשפחתי.