העברת כספים על ידי יחיד סמוך לפתיחת הליך חדלות פירעון לחשבון קרוב משפחה, ללא תמורה הולמת, מהווה פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה לפי סעיף 220

נקבע כי חובת תום הלב של היחיד בהליכי חדלות פירעון היא חובה יסודית החלה הן בשלב יצירת החובות והן לאורך ניהול ההליך. התנהלות הכוללת יצירת

אין ליתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לבקשת נושה, כאשר בין המבקש לבין היחיד קיימת מחלוקת בתום לב ביחס לעצם קיומו של החוב, וזאת גם

כאשר חוזה שכירות שנכרת טרם מתן צו לפתיחת הליכים מבוטל במהלך הליכי חדלות פירעון, ברירת המחדל היא שסכומים שנצברו מכוחו לאחר הצו ועד לביטול יסווגו

  נקבע כי חובת תום הלב של היחיד היא אבן יסוד בהליכי חדלות פירעון, וכי הפרה מתמשכת שלה – הן בהתנהלות שקדמה להליך והן במהלכו

שכר טרחתו של בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון ייפסק אך ורק בהתאם למסלולים הקבועים בתקנות השכר, תוך הפעלת שיקול דעת שיפוטי באשר למסלול המתאים ולגובה

בעת מימוש דירת מגורים של יחיד בהליכי חדלות פירעון, קבלת חוות דעת שמאית עדכנית היא תנאי יסודי והכרחי להליך מכר תקין. היעדר שמאות פוגע בליבת

נושה המבקש להכיר בחוב במסגרת הליך חדלות פירעון נושא בנטל הוכחה מלא, בדומה להליך אזרחי רגיל, ואף בנטל מוגבר כאשר מדובר ביחסי קרבה משפחתית .

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על הכרעת נאמן בתביעת חוב נדחתה בהיעדר “טעמים מיוחדים” כהגדרתם בדין, במיוחד כאשר הוגש בעבר ערעור על אותה הכרעה שנמחק

העברת זכויות במקרקעין ללא תמורה מקרוב משפחה, שבוצעה והושלמה ברישום סמוך לפתיחת הליכי חדלות פירעון, תבוטל מכוח סעיף 220 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, גם

חילוט ערבות בנקאית אוטונומית שבוצע בסמוך לפתיחת הליכי חדלות פירעון אינו מהווה, ככלל, "פעולה המקנה עדיפות לנושה" כמשמעותה בסעיף 219(א)(1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי,

בקשה לעיכוב ביצוע החלטה על איחוד הליכי חדלות פירעון תידחה כאשר המבקש אינו מוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, וזאת גם אם נטענות טענות בדבר

יחיד שהליכי חדלות הפירעון האישיים שלו אוחדו עם הליכי חדלות הפירעון של תאגיד, רשאי עקרונית להגיש הצעת הסדר חוב לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון

עיכוב יציאה מן הארץ הוא אחת ההגבלות המרכזיות המוטלות על חייב עם מתן צו לפתיחת הליכים, ולעיתים גם במסגרת הצו לשיקום כלכלי. יחד עם זאת,

החלטה בבקשת נושה לביטול הליך חדלות פירעון  . יחיד בהליכי חדלות פירעון מחויב לנהוג בתום לב עילאי ולשתף פעולה באופן מלא עם ההליך. התנהלות חסרת

בקשה להסרת צו עיכוב יציאה מן הארץ של יחיד המצוי בהליך חדלות פירעון תיבחן במשורה, בהתאם להלכת טאהא ולנהלי הממונה, תוך איזון בין זכות החייב

בקביעת צו שיקום כלכלי יש לאזן בין מחדלי היחיד לבין יכולתו הריאלית להשתכר, תוך בחינה כוללת של התוצאה. פוטנציאל ההשתכרות אינו נקבע על בסיס שכר

בהליכי חדלות פירעון אין מקום לדיון ב"גלגול שלישי" מקום שבו לא מתעוררת שאלה משפטית עקרונית. בפרט, אין בסמכות הנאמן או בית המשפט של חדלות פירעון

שיקול הדעת הנתון לבית המשפט של חדלות פירעון, כמו גם לבעל התפקיד, הוא רחב מאוד, והתערבות ערכאת הערעור בהחלטות הנוגעות למתן או ביטול צו פתיחת

ערעור על הכרעת נאמנת בתביעת חוב, שהוגש באיחור וללא הוכחת “טעם מיוחד”, יידחה.  לגופו של עניין, נושה מובטח שאינו פועל בתום לב ואינו נוקט צעדים

קיומו של חוב מזונות גבוה, שאינו בר-הפטר, אינו מהווה כשלעצמו עילה לביטול צו פתיחת הליכים או לקביעה כי אין להליך חדלות פירעון תוחלת שיקומית. יש

סיכום עיקרי העובדות ומסקנות: היחיד ביקש לעשות שימוש בכספים שמקורם בזכויות פנסיוניות לצורך הקדמת תשלומים חודשיים לקופת הנשייה במסגרת הליך חדלות פירעון. נטען כי שימוש

בית המשפט אישר הצעת הסדר חוב כתוכנית לשיקום כלכלי ונתן צו לפתיחת הליכים, בקובעו כי בנסיבות מיוחדות ובהן קריסת החברה שנגרמה במישרין משירות מילואים ממושך

גם כאשר מוכחת כוונה סובייקטיבית להברחת נכס מקופת הנשייה באמצעות הסתלקות מעיזבון, אין לבית המשפט סמכות לבטל את הפעולה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון

בית המשפט קבע כי גם בהליכי חדלות פירעון, נאמן רשאי לטעון ולהוכיח כוונת שיתוף ספציפי בדירת מגורים הרשומה על שם בן זוג, וכי הקלה בנטל

נקבע כי הברחת כספים, משיכות חריגות ואי־שקיפות מהותית בהתנהלות היחידה מהוות פגיעה בעקרונות תום הלב והגילוי הנדרש בהליכי חדלות פירעון, המצדיקה דחיית בקשות והפעלת סמכויות

נקבע כי הקדמת תשלומים על ידי יחיד במסגרת הליך חדלות פירעון אינה גורעת מתחולתו של סעיף 164 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, ואינה משנה

נקבע כי בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון מוסמך, מכוח תקנה 130(א) לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לבטל או להפחית הכרעת חוב שאושרה  גם ללא אישור

אין להורות על פיטורי נאמן בהליכי חדלות פירעון אלא במקרים חריגים בהם הוכח פגם מהותי היורד לשורש העניין. עצם העובדה שהנאמן מייצג נושים בתיקים אחרים,

הסדר חוב שאושר בהליך חדלות פירעון, כמו גם פסק הדין המאשר אותו, חוסמים את דרכו של נושה שנמנע מהגשת תביעת חוב במסגרת ההליך, ומונעים ממנו

אין להרים את מסך ההתאגדות ולחייב בעלת מניות בחובות החברה בהיעדר הוכחה לניהול במרמה, לשימוש לרעה באישיות המשפטית או ל"מימון דק"; עם זאת, משיכת כספים

משנקבע בפסק דין קודם כי הסכם בעלי המניות להזרים כספים לחברה כהלוואות בעלים הוא תקף וכי המשיבים הפרו אותו, ונוכח הקביעה כי ההסכם מהווה חוזה

דירקטור יחיד ובעל שליטה בחברה חדלת פירעון, אשר לא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון, חב אישית בנזק שנגרם לנושים עקב העמקת החוב, וזאת

בית המשפט קבע כי יחיד הנמנע מלשתף פעולה עם הנאמנת בניגוד להחלטות שיפוטיות – לרבות אי-תיאום ביקורי רוכשים לצורך מימוש דירת מגורים – פוגע בהליך

נקבע כי בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב שהוגשה באיחור של ארבעה חודשים אינה מצדיקה סטייה ממועדים מהותיים שנקבעו בדין. חובת היחיד למסור פרטי נושים

נקבע כי נוכח טענות הנוגעות לערבוב נכסים, הברחת נכסים והרמת מסך ביחס לחברה המצויה בהליכי חדלות פירעון – על התובעת לפנות לבית המשפט של חדלות

 נקבע כי אין הצדקה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שביטל העברות זכויות בנכסי מקרקעין מהיחיד לחברה שבשליטת

נקבע כי אין יסוד להתערבות ערכאת הערעור בהחלטת בית-המשפט של חדלות הפירעון, אשר ביטל את תצהיר המתנה ואת הסכם יחסי הממון שנחתמו בין החייבת לבעלה,

התערבות בית המשפט בהכרעת מנהל ההסדר בתביעת חוב תיעשה במשורה, ורק כאשר קיימת סטייה מהותית מסבירות או מתקינות ההחלטה. במקרה דנן לא נמצאה כל עילה

נקבע כי דירת המגורים, שנרכשה לפני הנישואין ונרשמה על שם היחיד בלבד, מהווה נכס חיצוני שאיננו משותף, ומשכך – המערערת לא הוכיחה כוונת שיתוף ספציפי

בקשה למתן הפטר לאלתר התקבלה במלואה, לאחר שנקבע כי חל שינוי נסיבות מהותי ובפרט פיטורי היחידה, גילה המתקדם והעדר כושר השתכרות של היחידה המצדיק שינוי

ההסתלקות של החייב מחלקו בעיזבון רעייתו המנוחה, שבוצעה בפני בית הדין הרבני, מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה ונעשתה במטרה להבריח נכס מנושים. בהתאם לסעיף

הערעור נדחה לאחר שנקבע כי למערער חוב מהותי ומהותי ביותר למרכז לגביית קנסות שמקורו בפיצוי לנפגעי עבירה, חוב שאינו בר הפטר לפי סעיף 175(א)(2) לחוק

ערעור על דחיית הכרכת חוב נדחה מאחר שהוגש באיחור ניכר וללא בקשה להארכת מועד, ומשום שהארכת המועד להגשת תביעת חוב או לקבלת הערעור הייתה פוגעת

ההחלטה מדגישה כי חובת תום הלב היא תנאי יסודי ומהותי בהליכי חדלות פירעון, וכי שינויי גרסאות, ניצול לרעה של ההליך וחוסר שקיפות מקימים עילה אף

דחיית בקשה להקדמת תשלומים משלא הוכח שינוי נסיבות מהותי לאחר קביעת צו השיקום הכלכלי, ומשום שקיצור תקופת התשלומים בשלב מוקדם אינו מתיישב עם תכליות חוק

בעת בקביעת צו התשלומים בשלב צו פתיחת ההליכים על הממונה להסתמך על הכנסתו בפועל של החייב בלבד, ולא לבחון את כושר השתכרותו. עם זאת, הממונה

נקבעי כי לבית המשפט של חדלות פירעון קיימת סמכות לדון בבקשה למתן הוראות – גם כאשר טענות הנאמנת מבוססות על הדין הכללי ולא על סעיפים

בית המשפט דחה את בקשת החייב לכינוס אסיפות נושים לצורך דיון בהצעת הסדר נושים . המדובר בהצעת הסדר חמישית מאז פתיחת ההליך. ההחלטה מבוססת על

בית המשפט קבע כי בנסיבות מיוחדות של חייב מבוגר וחסר כושר השתכרות, ניתן ליתן צו שיקום כלכלי והפטר מותנה, אשר יבטיח את זכויות הנושים באמצעות

נקבע כי החייב ניהל את ההליך בחוסר תום לב קיצוני, תוך הסתרת הכנסות, שימוש בחשבונות בני משפחה לשם הברחת כספים ועקיפת נושיו, באופן המחייב ביטול

נדחה ערעור על הכרעת הנאמן ונקבע כי תביעת החוב הוגשה באיחור ניכר, ללא עילה המצדיקה הארכת מועד לפי סעיף 210(ג) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי,

נקבע כי גם איחור של יום אחד בהגשת ערעור מחייב הוכחת "טעם מיוחד" כנדרש בתקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. טעות במניין הימים אינה מהווה

נקבע כי כי ביטול הליך חדלות הפירעון בעניינו של המערער נעשה כדין, לאחר שהמערער צבר מחדלים רבים, לא עמד בצו התשלומים, לא מסר מסמכים חיוניים,

נקבע כי פיצוי המתקבל על-ידי יחיד חדל פירעון מכוח פוליסת ביטוח מחלות קשות מהווה נכס חוזי בהתאם לסעיף 216 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018,

נקבע כי על אף שכספי קצבת הביטוח הלאומי שנצברו בחשבון היחיד מאבדים את ההגנה שבסעיף 303(ב) לחוק הביטוח הלאומי לאחר 30 יום ועל כן נטמעים

ערעור על דחיית בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 109(ב)(2) לחוק חדלות פירעון נדחה. נקבע כי אף שבנסיבות העניין מתקיימת אפשרות לגריעת נכסים ולהיות

התקבלה בקשת החייב לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ לצורך עבודה, בכפוף להפקדת ערובה בסך 60,000 ש"ח, ערבות בנקאית אוטונומית וחתימת שני ערבים טובים. נקבע

נקבע כי העברת זכויות במקרקעין שביצע החייב לטובת בן משפחה, ללא תמורה, מהווה הענקה פסולה בהתאם לסעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם–1980. נקבע

נקבע כי רשות המסים לא הרימה את הנטל להוכיח שהחוב שהוטל על היחיד – חיובי כפל מס בגין חשבוניות פיקטיביות – נוצר במרמה, ומשכך אין

ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות בית המשפט של חדלות פירעון אלא במקרים חריגים בלבד. במקרה הנדון לא נמצא כל פגם משפטי או מהותי בהחלטות בית

נדחתה בקשת היחיד לקבלת הפטר מחוב מזונות. נקבע כי החייב אינו עומד בתנאים החריגים המצדיקים החלת הפטר על חוב מזונות לפי סעיף 175(ב)(2) לחוק חדלות

הערעור נדחה לאחר שנקבע כי המערער אינו עומד בתנאי סעיף 311(1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, מאחר שאין לו נכסים בעלי ערך כלכלי מהותי

אין הצדקה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי אשר דחה בקשה לעיון חוזר במתווה להסדר החוב ובאופן חלוקת כספי הזכייה שנקבע בו. הודגש כי מתווה ההפטר

רשמת ההוצאה לפועל הדגישה כי חובת תום הלב של יחיד בהליכי חדלות פירעון נבחנת באופן מתמשך, שעה-שעה. שינויי גרסאות, העדר שקיפות והתנהלות מניפולטיבית עשויים להצדיק

הליך חדלות הפירעון בוטל בשל ניצולו לרעה על-ידי היחיד, אשר במשך תקופה ממושכת נמנע מביצוע התשלום החודשי, לא הגיש דוחות, לא שיתף פעולה עם הנאמנת

נקבע כי העברת זכויות החייב בדירת המגורים לשני בניו מהווה "פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה" בהתאם לסעיף 220 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, וכי

נקבע כי חיובו של חייב לשלם את תשלומי המשכנתא בהתאם לפסק דין גירושין מהווה חיוב הוני הנוגע לרכוש המשותף, ולא חיוב מזונות. לפיכך, החוב שנוצר

נקבע כי יש לממש את קרן ההשתלמות של היחיד במועד נזילותה, וזאת לנוכח מחדליו המהותיים בקיום צו השיקום, השיהוי המתמשך, היעדר כל פעולה מצדו של

נקבע כי שיקול דעתו של בית המשפט של פשיטת רגל רחב ביותר, וכי ערכאת הערעור תתערב בהחלטותיו רק במקרים חריגים. במקרה זה לא נמצאה עילה

נקבע כי לאכל חוסר תום לב מצדיק את ביטול הליך חדלות הפירעון . לצד חומרת המעשה, נקבע כי תכלית השיקום הכלכלי חייבת להישמר, ולכן יש

 נקבע כי על אף שהיחיד פעל במשך שנים בחוסר סדר ושיתוף פעולה חלקי בלבד, אין הצדקה לביטול ההליך לפי סעיף 163(ג)(1)(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום

התקבלה בקשת הנאמן לביטול העברת זכויות במקרקעין שבוצעה מהחייב לאשתו, בהתאם לסעיף 220 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018. נקבע כי ההעברה נעשתה ללא תמורה,

נקבע כי בקשה למתן הוראות אינה מסגרת דיונית שנועדה לברר מחלוקות עובדתיות מורכבות בין בעל תפקיד לצדדים שלישיים. טענות המבקשת, אמו של החייב, בנוגע לזכויותיה

נקבע כי הסתלקות החייב מעיזבון אמו – לא הושלמה ברישום ולכן מהווה התחייבות למתנה בלבד לפי חוק המתנה, תשכ"ח-1968. מאחר שהחייב מצוי בחדלות פירעון, מתקיימת

בית המשפט אישר ליחיד צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, למרות מחדלים שצבר ולמרות שתקופת התשלומים חורגת מהכלל הקבוע בסעיף

 נקבע כי על אף שחוב מזונות מוחרג באופן רגיל מצו הפטר, ניתן בנסיבות חריגות לכלול אותו בהפטר, וזאת לאחר איזון בין אינטרס הזכאים למזונות, תום

  נקבע כי יש לבטל את רישום הערת האזהרה שנרשמה על זכויות היחיד לטובת אחיו, שכן הוכח שמדובר בפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה, שנעשתה ללא

נקבע כי יש להחיל על המערער את הלכת לשצ'נקו (ע"א 6353/19 לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי, 11.2.2020) ואת הלכת עוידה (רע"א 6999/20 עוידה נ' כונס

נדחה ערעור על החלטת הנאמן שלא להיעתר לבקשת buav לעיון חוזר בתביעת החוב, לאחר הצגת הסכמי הלוואה שנמצאו באיחור. נפסק כי עיקרון סופיות הדיון, בצירוף

נדחתה  בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לעיין מחדש בהחלטה בה נקבע כי התמורה שיקבל המבקש במסגרת הסכם פינוי תועבר לקופת הכינוס

  נדחה  ערעורו של חייב שביקש לאשר לו צו שיקום כלכלי ותכנית פירעון, חרף העובדה שכ-95% מחובותיו נבעו ממעשי מרמה חמורים.   הליך חדלות פירעון

סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל, העוסק בביטול הענקות, אינו חל על חברות בפירוק, אלא על יחידים בלבד, למעט בנסיבות חריגות של הרמת מסך "הפוכה" –

נדחה ערעור על החלטת בית משפט השלום, אשר ביטל את הליכי חדלות הפירעון של החייבת בשל התנהלות חסרת תום לב, מחדלים מהותיים ואי גילוי נאות.

נוהל החדש של הממונה שפורסם לאחרונה  מסדיר מתי ניתן להקדים תשלומים בהליך חדלות פירעון, ומהן הדרישות שעל החייב לעמוד בהן. כאשר חייב מקבל צו לשיקום

דחיית ערעור חייב על החלטת ממונה אשר דחתה בקשת החייב למתן צו לפתיחת הליכים בטענה שחובו העיקרי – חוב למס הכנסה שנוצר במרמה – אינו

בית המשפט ביטל את צו השיקום הכלכלי שניתן לחייב בשל הסתרת מידע מהותי באשר להפעלת עסק עצמאי והכנסות ניכרות שנצמחו ממנו במהלך ההליך. נקבע כי

נדחה ערעור של נושה על החלטת בית משפט השלום, שאישר לחייבת הפטר לאלתר. נקבע כי נטל הראיה הראשוני להוכיח העדר פוטנציאל השתכרות מוטל על החייבת,

נדחתה בקשת החייב לקביעת דיור חלופי לפי סעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם–1980, בקובעו כי מהראיות עולה שלחייב ולאשתו אמצעים מספקים למימון דיור

תקופת הצינון שנקבעה בהלכת "אלקצאצי" חלה גם על הליך שנפתח מכוח חלק י' לחוק חדלות פירעון – קרי, הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים.

נקבע כי חברת תיבתא 2004 בע"מ היא נושה בדין רגיל ולא *נושה מובטחת. נקבע כי תוקף המשכון שנרשם לטובתה על מניות החייב בחברה פג מבלי

בית המשפט העליון קבע כי ערכאת הערעור לא תתערב בנקל בשיקול דעתו של בית המשפט של חדלות פירעון, אשר הינו בעל המומחיות וההיכרות הישירה עם

ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של יחיד בשל  התנהלותו חסרת תום הלב בהליך חדלות הפירעון הנוכחי והליך פשיטת רגל  שנוהל בעניינו בעבר. נקבע כי

כאשר חייב מחזיק בנכס מקרקעין ששוויו עולה על היקף חובותיו, עליו לשתף פעולה במימושו לצורך פירעון החובות, וזאת כחלק מחובת תום הלב החלה עליו בהליכי

מענקי אכלוס למפונים ממלחמת "חרבות ברזל" אינם נחשבים כהכנסה לצורך קביעת תשלום עיתי בהליכי חדלות פירעון, בהתאם לסעיף 406(ה) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

עיכוב ביצוע פסק דין במקרי חדלות פירעון יינתן כאשר סיכויי הערעור טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, תוך מתן עדיפות למאזן הנוחות. אף שביטול הליך

במקרים חריגים בלבד ינתן הפטר מחוב מזונות. כאשר מתקיימות נסיבות אישיות וכלכליות קשות במיוחד אצל החייב, וישנו חוסר אופק לשינוי, ניתן להתייחס לכך כמקרה חריג.

בית המשפט קיבל את בקשת הנאמן לביטול שתי פעולות העברה ללא תמורה שביצע היחיד, בהתאם לסעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. נקבע כי במקרים

לבית המשפט הדיוני שיקול דעת רחב בקביעת שכר טרחתו של נאמן בפשיטת רגל, והתערבות ערכאת הערעור בהחלטה זו תעשה רק במקרים חריגים. אין מקום לבחון

סעיף 29(5) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אינו מאפשר לנהל או להמשיך בתביעה אזרחית נגד יחיד שכבר נתון בהליכי חדלות פירעון, אלא אם ניתן לכך

בית המשפט העליון קבע כי תקנות השכר המסדירות את שכרם של בעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון אינן חלות על מכירת חלקו של שותף סולבנטי (שאינו

נקבע שמטרת הסעד הזמני להבטיח את האפשרות למימוש נכסים, במיוחד מקום בו קיימת טענה כי הנכסים שייכים למעשה ליחיד למרות שנרשמו על שם אחר. בשקלול

נקבע כי יש לראות גם את רכיב המעביד בהפרשות לקופת גמל כרכיב בעל דין קדימה במסגרת תביעת חוב של קופת גמל, וזאת לאור הגדרה רחבה

בית המשפט קבע כי הפיקוח על חשבון הבנק של היחיד הוא כלי חשוב במסגרת ניהול נכסיו על־ידי בעלת התפקיד הזרה, אך אין בכך כדי להצדיק

בית המשפט אישר תוכנית לשיקום כלכלי ליחיד במסגרת הליך חדלות פירעון, תוך חריגה מהתקופה הסטנדרטית הקבועה בחוק, וזאת נוכח נסיבות חריגות המצדיקות זאת, לטובת איזון