
רחד״פ 78168-11-25 רונית מיכאל נ׳ עידן כהן ואח׳ (בית המשפט המחוזי בלוד, כב׳ השופטת מרב בן-ארי, 30.11.2025)
שיקול הדעת הנתון לבית המשפט של חדלות פירעון, כמו גם לבעל התפקיד, הוא רחב מאוד, והתערבות ערכאת הערעור בהחלטות הנוגעות למתן או ביטול צו פתיחת

שיקול הדעת הנתון לבית המשפט של חדלות פירעון, כמו גם לבעל התפקיד, הוא רחב מאוד, והתערבות ערכאת הערעור בהחלטות הנוגעות למתן או ביטול צו פתיחת

ערעור על הכרעת נאמנת בתביעת חוב, שהוגש באיחור וללא הוכחת “טעם מיוחד”, יידחה. לגופו של עניין, נושה מובטח שאינו פועל בתום לב ואינו נוקט צעדים
התערבות ערכאת הערעור בהחלטות בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון תיעשה במשורה בלבד, ורק במקרים של חריגה קיצונית ממתחם הסבירות ותקינות ההכרעה. כאשר החלטת בעל התפקיד

קיומו של חוב מזונות גבוה, שאינו בר-הפטר, אינו מהווה כשלעצמו עילה לביטול צו פתיחת הליכים או לקביעה כי אין להליך חדלות פירעון תוחלת שיקומית. יש

סיכום עיקרי העובדות ומסקנות: היחיד ביקש לעשות שימוש בכספים שמקורם בזכויות פנסיוניות לצורך הקדמת תשלומים חודשיים לקופת הנשייה במסגרת הליך חדלות פירעון. נטען כי שימוש

בית המשפט אישר הצעת הסדר חוב כתוכנית לשיקום כלכלי ונתן צו לפתיחת הליכים, בקובעו כי בנסיבות מיוחדות ובהן קריסת החברה שנגרמה במישרין משירות מילואים ממושך

גם כאשר מוכחת כוונה סובייקטיבית להברחת נכס מקופת הנשייה באמצעות הסתלקות מעיזבון, אין לבית המשפט סמכות לבטל את הפעולה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון

בית המשפט קבע כי גם בהליכי חדלות פירעון, נאמן רשאי לטעון ולהוכיח כוונת שיתוף ספציפי בדירת מגורים הרשומה על שם בן זוג, וכי הקלה בנטל

נקבע כי הברחת כספים, משיכות חריגות ואי־שקיפות מהותית בהתנהלות היחידה מהוות פגיעה בעקרונות תום הלב והגילוי הנדרש בהליכי חדלות פירעון, המצדיקה דחיית בקשות והפעלת סמכויות

נקבע כי הקדמת תשלומים על ידי יחיד במסגרת הליך חדלות פירעון אינה גורעת מתחולתו של סעיף 164 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, ואינה משנה