נקבעי כי לבית המשפט של חדלות פירעון קיימת סמכות לדון בבקשה למתן הוראות – גם כאשר טענות הנאמנת מבוססות על הדין הכללי ולא על סעיפים

בית המשפט דחה את בקשת החייב לכינוס אסיפות נושים לצורך דיון בהצעת הסדר נושים . המדובר בהצעת הסדר חמישית מאז פתיחת ההליך. ההחלטה מבוססת על

בית המשפט קבע כי בנסיבות מיוחדות של חייב מבוגר וחסר כושר השתכרות, ניתן ליתן צו שיקום כלכלי והפטר מותנה, אשר יבטיח את זכויות הנושים באמצעות

נקבע כי החייב ניהל את ההליך בחוסר תום לב קיצוני, תוך הסתרת הכנסות, שימוש בחשבונות בני משפחה לשם הברחת כספים ועקיפת נושיו, באופן המחייב ביטול

נדחה ערעור על הכרעת הנאמן ונקבע כי תביעת החוב הוגשה באיחור ניכר, ללא עילה המצדיקה הארכת מועד לפי סעיף 210(ג) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי,

נקבע כי גם איחור של יום אחד בהגשת ערעור מחייב הוכחת "טעם מיוחד" כנדרש בתקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. טעות במניין הימים אינה מהווה

נקבע כי כי ביטול הליך חדלות הפירעון בעניינו של המערער נעשה כדין, לאחר שהמערער צבר מחדלים רבים, לא עמד בצו התשלומים, לא מסר מסמכים חיוניים,

נקבע כי פיצוי המתקבל על-ידי יחיד חדל פירעון מכוח פוליסת ביטוח מחלות קשות מהווה נכס חוזי בהתאם לסעיף 216 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018,

נקבע כי על אף שכספי קצבת הביטוח הלאומי שנצברו בחשבון היחיד מאבדים את ההגנה שבסעיף 303(ב) לחוק הביטוח הלאומי לאחר 30 יום ועל כן נטמעים

ערעור על דחיית בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 109(ב)(2) לחוק חדלות פירעון נדחה. נקבע כי אף שבנסיבות העניין מתקיימת אפשרות לגריעת נכסים ולהיות