פרק ה' ו־ו' לחלק העוסק בחדלות פירעון בינלאומית ב־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדירים את מערכת היחסים בין הליך חדלות פירעון המתנהל בישראל לבין הליך זר הנוגע לאותו חייב. מדובר בהסדר מהותי, בעל השלכות אופרטיביות משמעותיות על נושים, חייבים ובעלי תפקיד.
הגבלת פתיחת הליכים בישראל לאחר הכרה בהליך זר עיקרי (סעיף 311)
עם הכרה בהליך זר עיקרי, מוטלות שתי מגבלות מרכזיות:
1. לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון בישראל אלא אם קיימים לחייב נכסים בישראל.
2. גם אם נפתחו הליכים, הם יוגבלו לנכסים המצויים בישראל או לנכסים אחרים שבית המשפט יורה עליהם – ככל שהדבר דרוש לשם שיתוף פעולה ותיאום בינלאומי.
המשמעות המעשית: הדין הישראלי מכבד את מרכז הכובד של ההליך הזר ומונע כפל הליכים, למעט מקום שבו קיימת זיקה נכסית לישראל.
חזקת חדלות פירעון (סעיף 312)
הכרה בהליך זר עיקרי יוצרת חזקה כי החייב מצוי בחדלות פירעון לצורך פתיחת הליכים בישראל (לפי סעיפים 9 או 109 לחוק). עם זאת, מדובר בחזקה הניתנת לסתירה.
מדובר בכלי דיוני משמעותי: נושה או בעל תפקיד אינם נדרשים להוכיח מחדש חדלות פירעון, אך לחייב שמורה האפשרות להפריך את החזקה.
התאמת סעדים בהליכים מקבילים (סעיפים 313–314)
כאשר מתנהלים במקביל הליך ישראלי והליך זר, נדרש איזון דינמי:
* אם בקשת ההכרה הוגשה לאחר פתיחת הליך בישראל – לא יינתן סעד זר אם הוא פוגע בהליך המקומי.
* אם ההליך הישראלי נפתח לאחר בקשת ההכרה – בית המשפט יבחן מחדש סעדים שניתנו ויתאימם או יבטלם.
כאשר קיימים כמה הליכים זרים, ההליך הזר העיקרי נהנה ממעמד עדיף. סעדים בהליך זר משני לא יינתנו אם הם פוגעים בהליך העיקרי.
המודל מגלם חשיבה מערכתית של תיאום, מניעת סתירות והגנה על יעילות ההליך הכולל.
מניעת כפל פירעון לנושים (סעיף 315)
נושה שקיבל פירעון חלקי בהליך זר לא יקבל תשלום נוסף בישראל, כל עוד נושים אחרים באותה דרגה לא הגיעו לאותו שיעור פירעון. בכך נשמר עקרון השוויון בין נושים.
החריג: זכויות קנייניות או זכויות פירעון מיוחדות אינן נפגעות.
תקנת הציבור וסיוע משלים (סעיפים 316–317)
בית המשפט רשאי לסרב להכיר בהליך זר או להעניק סעד אם הדבר פוגע בתקנת הציבור, אם ההליך הזר נוהל במרמה או אם לא ניתנה לחייב הזדמנות הוגנת להישמע.
עם זאת, החוק מדגיש כי אין בהסדרים אלה כדי לגרוע מסמכות סיוע לפי כל דין אחר – דבר המרחיב את מרחב שיתוף הפעולה הבינלאומי.