נקבע כי חובת תום הלב של היחיד בהליכי חדלות פירעון היא חובה יסודית החלה הן בשלב יצירת החובות והן לאורך ניהול ההליך. התנהלות הכוללת יצירת חובות חדשים, הסתרת מידע מהותי או פעולה בניגוד למגבלות ההליך מהווה חוסר תום לב קיצוני, המצדיק ביטול צו השיקום הכלכלי ואף ביטול ההליך כולו, חרף חומרת הסנקציה.
סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:
היחידה פתחה בהליך חדלות פירעון והוצהר על חובות בהיקף מוגבל. בהמשך התברר כי לא דווחו חובות ונושים נוספים, וכי לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים נרכש עבורה רכב חדש באמצעות קרובת משפחה, תוך יצירת חוב חדש והסתרת המידע מבעלי התפקיד. בנוסף, עלו סתירות מהותיות בגרסאות היחידה באשר לרכב קודם שנטען כי נגנב, לרבות אי-מיצוי זכויות ביטוחיות.
בית המשפט קבע כי הצטברות מחדלים אלה מלמדת על חוסר תום לב יסודי ומתמשך. לפיכך הורה על ביטול ההליך, ביטול עיכוב ההליכים, קביעת תקופת צינון של 24 חודשים לפתיחת הליך חדש, וחלוקת הכספים שבקופה בהתאם לנהלי הממונה.