בית המשפט ביטל את צו השיקום הכלכלי שניתן לחייב בשל הסתרת מידע מהותי באשר להפעלת עסק עצמאי והכנסות ניכרות שנצמחו ממנו במהלך ההליך. נקבע כי החייב פעל בחוסר תום לב, מסר דיווחים כוזבים לנאמנת, ובכך פגע ביסודות ההליך השיקומי. על פי סעיף 346(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, מדובר בהתנהלות היכולה להוות עבירה פלילית. בהתאם, בוטל ההליך ונקבעה תקופת צינון בת 24 חודשים כתנאי לפתיחת הליך חדש.
סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:
החייב קיבל ביום 14.1.2025 צו לשיקום כלכלי ותכנית תשלומים בסך 40,000 ₪. בהמשך, ביקשה הנאמנת לבטל את ההליך לאחר שגילתה כי החייב ניהל עסק פעיל לאורך שנת 2023, מבלי שדיווח על כך לנאמנת או לממונה. מהמידע שהתקבל מרואה החשבון שלו עלה כי הכנסות העסק הגיעו ליותר מ־700,000 ₪, בעוד שבדו"חות התקופתיים הצהיר החייב על קצבת נכות בלבד.
החייב טען כי מסר את כל הנתונים ולא הסתיר דבר, אך בית המשפט קבע כי הוכח אחרת: דו"חותיו הוגשו ללא אסמכתאות, הוצאות העסק לא דווחו, והוא הציג מצג כוזב לפיו העסק נסגר. נקבע כי מדובר בהפרה חמורה של חובת תום הלב והשקיפות כלפי הנאמנת ובית המשפט, וכי לא ניתן לראות בדו"חות שהגיש כדו"חות מהימנים.
בהתאם להלכות הפסוקות (ע"א 3382/17 יעל צימבר נ' רועי סמט; ע"א 1193/21 אוריאל רחמני נ' כונס הנכסים הרשמי), חובת תום הלב נמשכת לאורך כל שלבי הליך חדלות הפירעון, והפרתה מצדיקה ביטול ההליך. לפיכך הורה בית המשפט על ביטול צו השיקום הכלכלי ותכנית התשלומים, ביטול ההגבלות שהוטלו על החייב לאחר 60 ימים, וקבע כי יוכל לפתוח בהליך חדש רק בחלוף 24 חודשים, בכפוף להפקדת סכום של 5,000 ₪.