נקבע כי לאכל חוסר תום לב מצדיק את ביטול הליך חדלות הפירעון . לצד חומרת המעשה, נקבע כי תכלית השיקום הכלכלי חייבת להישמר, ולכן יש להעדיף פתרונות מידתיים – הארכת תקופת תשלומים, בדיקות נוספות והחמרה בפיקוח – ולא ביטול ההליך. בעניינה של היחידה נקבעה תכנית שיקום מלאה לאחר שהוסרו מחדלים.
סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:
בני הזוג נכנסו להליכי חדלות פירעון בדצמבר 2023; מונה נאמן ונבדקו תביעות החוב. היחידה צברה מחדלים, אך תיקנה אותם טרם הדיון; הוגשו נגד היחידים תביעות חוב שאושרו .
הנאמן מצא כי היחיד יצר חוב של 42,000 ₪ בגין רכישת תכשיטים יום לאחר חתימת תצהיר ההסתבכות ולפני הגשת הבקשה לפתיחת הליכים, תוך שימוש ב-12 שיקים מעותדים, ולא דיווח על המכירה המאוחרת של התכשיטים בסך 10,000 ₪.
היחידים אף רכשו רכב בעל עלות חודשית גבוהה בסמוך לפתיחת ההליך.
הנאמן והממונה טענו לחוסר תום הלב של היחיד וביקשו ביטול ההליך.
נקבע כי התנהלות היחיד מהווה חוסר תום לב מובהק ביצירת חוב וקיים בסיס עקרוני לביטול ההליך לפי סעיפים 163(ג) ו-170 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018.
יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי ביטול ההליך הוא סעד קיצוני שיש להשתמש בו במשורה, בהתאם לפסיקה: ע"א 3631/21 בן-אהרון שר נ' הכנ"ר; ע"א 4390/21 עיראקי נ' בתרון; רע"א 2282/03 גרינברג; חדל"פ 64210-12-22 דיבי נ' הכנ"ר ועוד.
החוב שנוצר בחוסר תום לב (42,000 ₪) קטן משמעותית ביחס למצבת החובות הכוללת (מעל מיליון ₪), ולמעט חוב זה לא נמצאו חובות נוספים שנוצרו בחוסר תום לב.
בעניינה של היחידה נקבעה תכנית שיקום מלאה: תוספת של 62,400 ₪ בפריסה של 48 חודשים (ס' 161 לחוק).
בעניינו של היחיד צו התשלומים הועמד על 2,300 ₪ לחודש.
נקבע כי הנאמן יפנה לכל הנושים לבדוק אם קיימות טענות נוספות לחוסר תום לב ביצירת חובות. רק לאחר קבלת התגובות תישקל מחדש האפשרות לביטול ההליך או לקביעת תכנית שיקום מחמירה. הובהר ליחיד כי כל הפרה נוספת תוביל לעתירת הנאמן לביטול ההליך.