הליך חדלות הפירעון בוטל בשל ניצולו לרעה על-ידי היחיד, אשר במשך תקופה ממושכת נמנע מביצוע התשלום החודשי, לא הגיש דוחות, לא שיתף פעולה עם הנאמנת והחמיץ שני בירורים כלכליים. נקבע כי ההליך מהווה שימוש פסול בהגנות החוק, ולכן יש להורות על ביטולו, בצירוף קביעת תקופת צינון ודרישת הפקדה כספית כתנאי לפתיחת הליך חדש.
סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:
היחיד הגיש בקשה לצו פתיחת הליכים בגין חובות בהיקף העולה על 230,000 ₪. ביום 29.7.2024 ניתן צו פתיחת הליכים ונקבע תשלום חודשי עיתי בסך 150 ₪, לצד חובת הגשת דוחות. היחיד לא שילם את התשלום החודשי, לא הגיש דוחות, והחמיץ שני מועדי בירור שנקבעו על-ידי הנאמנת.
הנאמנת הגישה בקשה לביטול ההליך, וציינה כי זהו ההליך השלישי של היחיד, לאחר ששניים קודמים בוטלו מחמת ניצול לרעה. תגובת הממונה חיזקה את העמדה כי יש לבטל את ההליך ולחייב בהפקדה כתנאי לפתיחת הליך חדש.
היחיד קיבל מספר הזדמנויות להסיר מחדלים ולהציג מתווה מול הנאמנת, אך לא עשה כן. בית המשפט קבע כי נוצר דפוס מתמשך של חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליך, תוך פגיעה ממשית בנושים הנהנים רק מהגנות החוק אך אינם מקבלים כל בירור כלכלי אמיתי.
משכך הורה בית המשפט על ביטול ההליך, קבע תקופת צינון של שנתיים וחצי בהתאם להלכת "מנאר", וכן קבע תנאי לפתיחת הליך חדש והוא הפקדה בסך 4,500 ₪ לקופת הממונה.