חזקת חדלות הפירעון בבקשת נושה היא אחד הכלים המרכזיים שמעמיד חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, בידי נושים המבקשים לפתוח בהליכי חדלות פירעון נגד תאגיד.
סעיף 10 לחוק קובע שורה של מצבים עובדתיים שבהתקיימם קמה חזקה משפטית שלפיה התאגיד מצוי בחדלות פירעון, וזאת מבלי שנדרש הנושה להוכיח בפועל את מצבו הכלכלי של התאגיד לעומק כבר בשלב הראשוני.
הסעיף מונה חמישה מצבים עיקריים. המצב הנפוץ ביותר הוא אי-תשלום חוב לאחר דרישת תשלום מוקדמת. כאשר נושה מוסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב העולה על 86,167.41 ₪, הכוללת התראה על כוונה להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים, והחוב אינו משולם בתוך 30 ימים קמה החזקה , ובלבד שאין מחלוקת כנה על החוב או אין לתאגיד זכות קיזוז או עילה מוצדקת אחרת לאי התשלום. תנאי משנה אלה מדגישים את חובת תום הלב ומונעים שימוש לרעה בהליך.
מצב נוסף הוא מינוי כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם, המעיד כשלעצמו על קושי כלכלי חמור. כן נקבעה חזקה כאשר נמסרה לתאגיד אזהרה לפי חוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי פקודת המסים (גבייה) בגין חוב העולה על הסכום הקבוע, והחוב לא נפרע במועד.
בנוסף, אי-קיום פסק דין של בית משפט אזרחי או של בית הדין לעבודה, בסכומים שנקבעו בחוק, בתוך 30 ימים, מקים אף הוא חזקת חדלות פירעון, גם אם שולם חלק מהחוב ובלבד שהיתרה עולה על הסף הכספי.
סעיף קטן (ב) מחייב את הנושה לפרט בבקשה אילו הליכי גבייה ננקטו ומדוע אין בהם די. דרישה זו משקפת את העיקרון שלפיו הליך חדלות פירעון אינו תחליף אוטומטי להליכי גבייה רגילים. מנגד, סעיף קטן (ג) מאפשר לתאגיד לסתור את החזקה אם יוכיח שאי תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעון, למשל עקב סכסוך מסחרי נקודתי או עיכוב זמני בתזרים.
לבסוף, סעיף קטן (ד) מאפשר צירוף של כמה חובות, של נושה אחד או של מספר נושים, לצורך הגעה לסף הכספי, דבר שמרחיב משמעותית את האפשרות המעשית להסתמך על החזקה.
הוראות אלו משמשות בפועל כלי אסטרטגי בידי נושים, אך גם מחייבות זהירות מצד תאגידים, שכן התעלמות מדרישות תשלום או מפסקי דין עלולה להוביל במהירות לפתיחת הליך חדלות פירעון.
מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, סעיף 10.