מבוא ומטרת ההסדר
הוראות סימן ו' בפרק הפירוק בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדירות את פעולת הנאמן לאחר שניתן צו לפתיחת הליכים והוחלט על פירוק התאגיד. מטרת ההסדר היא קביעת מסגרת ברורה, יעילה ומדורגת למימוש נכסי קופת הנשייה, לחלוקתם לנושים, ולבחינת חלופות , לרבות הפעלה זמנית או חזרה להליכי שיקום כאשר הדבר משרת טוב יותר את אינטרס כלל הנושים.
סעיף 95 – עיקר תפקידו של הנאמן בפירוק
עם מתן צו פירוק, חובתו הראשית של הנאמן היא לפעול בהקדם למימוש נכסי קופת הנשייה ולחלוקתם לנושים, בהתאם להוראות חלק ד' לחוק. הדגש הוא על יעילות, קיצור לוחות זמנים והקטנת שחיקת ערך זכויות התאגיד . בפועל, סעיף זה משמש בסיס לפעולות כגון מכירת נכסים, גביית חובות, והסדרת תביעות חוב, תוך העדפת מימוש מהיר כאשר אין הצדקה כלכלית להמשך פעילות התאגיד.
סעיף 96 – ביטול חוזים קיימים
החוק מקנה לנאמן סמכות רחבה לבטל חוזים קיימים גם כאשר אין עילת ביטול חוזית רגילה. הביטול נעשה לפי המנגנון הקבוע בסעיפים 67, 69–70, 73 ו-74(א), בשינויים המחויבים. השימוש הנפוץ בסעיף זה הוא ניתוק התאגיד מהתחייבויות מכבידות, חוזים הפסדיים או כאלה שאינם תורמים להשאת התמורה לנושים, תוך איזון זכויות הצד שכנגד בהתאם להורות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
סעיף 97 – הפעלת התאגיד בפירוק
לצד מימוש, מאפשר החוק הפעלה זמנית של התאגיד בפירוק, אם הדבר דרוש לשם הפירוק עצמו או להשאת שיעור הפירעון לנושים. ההפעלה כפופה להוראות פרק ההפעלה, אך בסמכויות מצומצמות וממוקדות. בפועל, מדובר בכלי טקטי . המשך פעילות קצר עשוי להגדיל ערך נכסים, להשלים פרויקטים או לאפשר מכירה כעסק חי.
סעיף 98 – מעבר מפירוק לשיקום כלכלי
המחוקק מכיר בדינמיות של ההליך. אם לאחר תחילת הפירוק מתברר שקיים סיכוי סביר לשיקום, שיש מימון להפעלה, ושאין חשש לפגיעה בנושים , רשאי בית המשפט לעצור את הפירוק ולהורות על מעבר לשיקום כלכלי. סעיף זה מבטא חשיבה תוצאתית ומאפשר “תיקון מסלול” כאשר הנתונים הכלכליים משתנים ומצדיקים זאת.
סעיפים 99–100 – חיסול התאגיד וביטול החיסול
עם השלמת הפירוק, יורה בית המשפט על חיסול התאגיד. נקבעו חובות ברורות לשמירת מסמכים, לרישום החיסול ולהודעה לגורמים הרלוונטיים. לצד זאת, סעיף 100 מפנה לדין החברות ומאפשר, במקרים חריגים, ביטול חיסול – כלי חשוב כאשר מתגלות נסיבות חדשות המצדיקות החייאת החברה.