הגשת תביעה אישית, לרבות תביעה שכנגד, נגד נאמן או בעל תפקיד שמונה בהליכי חדלות פירעון תותר רק במקרים חריגים ונדירים, בהם הונחה תשתית ראייתית לכאורית לפעולה בזדון, חריגה מסמכות, הפרת הוראות בית המשפט או רשלנות חמורה. מקום שבו בעל התפקיד פעל בהתאם להוראות בית המשפט ותחת פיקוחו, חלה עליו חזקת תקינות, ושיקולי מדיניות מחייבים זהירות יתרה כדי למנוע הרתעת יתר ופגיעה בתפקוד הליכי חדלות הפירעון.
סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:
במסגרת הליכי חדלות פירעון של קבוצת החברות אורתם סהר, אושרו בשנת 2016 הסדרי נושים שבמסגרתם נרכשה השליטה בחברות על-ידי קבוצות רוכשים. לאחר קריסה כלכלית נוספת בשנת 2019, מונו נאמנים ובשנת 2024 הוגשה על-ידם תביעה אזרחית רחבת היקף נגד הרוכשות ונושאי משרה, בטענה להפרת התחייבויות שגרמה לקריסה השנייה.
החברה הרוכשת (פיקה תשתית) ביקשה להתיר לה להגיש תביעה שכנגד אישית בסך 30 מיליון ש״ח נגד הנאמנים, בטענות למצגי שווא, רשלנות והפרת חוק המכר במסגרת מכירת החברות בהסדר הנושים הראשון.
בית המשפט דחה את הבקשה. נקבע כי תכנית השיקום והסדרי הנושים כללו תניות ויתור מפורשות החוסמות תביעות של נושים נגד הנאמנים. מעבר לכך, גם לגופו של עניין לא הונחה תשתית ראייתית לכאורית לרשלנות חמורה או להטעיה מכוונת מצד הנאמנים.
הודגש כי הרכישה נעשתה במהותה במתכונת As Is, כי הנאמנים הסתייגו מראש מהמידע הכלכלי שהוצג, וכי הרוכשת נכנסה להליך בדקה ה-90 תוך נטילת סיכון עסקי מודע.
עוד נקבע כי אישורי בית המשפט לפעולות הנאמנים מקימים חזקה שהם פעלו כדין, וכי שימוש בתביעה אישית שכנגד כנגד נאמנים עלול לשמש כלי לחץ פסול ולהביא לאפקט מצנן הפוגע בהשאת ערך לנושים. לפיכך, הבקשה נדחתה והמבקשת חויבה בהוצאות.